הוּא ראה את נשִיוּתָה
צוֹמחת מתוך אדמה חמה.
חוּמָה לוֹפת גוּפוֹ
מסַחְרר רֹאשוׁ
והלילה,
שבוּי על מפתנה.
בְּשבילים נִסתרים
הֶקֳדים בּעֵירוֹמם אל נוֹפה,
סוֹגֵד לָה קוֹלוֹ
בִּנשִימה נֶעתקֶת.
יוֹפיָה השֳבֵע
וחיוּכָה הֶאָסוּף מֵרָאשֵי שִׁבָּלים
חָפַן את תְמימוּתה,
אצבְּעוֹתָיו
חוֹשׁקות את הטוֹהַר.
לְהעמיק
תלמים בּנִשְמָתוֹ. |