בפוסט האחרון התמקדתי ביינות ובמתכוני יין נפלאים לקראת חג השבועות. בפוסט הזה אני ממשיך במגמה, במטרה 'להכין' אתכם בצורה הטובה ביותר לקראת החג, עם כמה מהיינות המומלצים ביותר בשילוב עם גבינות, ומעל לכל – מילון מונחים מעולם היין.

מומלץ לקריאה במיוחד למי שרוצה להרשים את הנוכחים בארוחת החג.

רכסים-דובב, ארגמן 2008 / RECHASIM. DOVEV ARGAMAN

ההמלצה הראשונה שלי הפעם היא יין דחוס, סמיך ורענן במיוחד, שהשילוב בין המתיקות והחמיצות בו פשוט מושלם. זהו יין ארגמן 2008 של רכסים-דובב, סדרה שכבר זכתה בכמה וכמה פרסים מהנחשבים בעולם.

טעמי היין כוללים את בליל יוצא דופן: פירות יער, אוכמניות, פטל אדום, קסיס, קירש, פלפל שחור, פלפל חלאפינו, קפה, ואפל, מיץ עגבניות וחמוציות. תוסיפו לכל אלו את הארומה של עץ האלון, שבהחלט מתבטאת ביין ומבטיחה יישון איכותי – ותבינו עד כמה מדובר ביין יוצא דופן, מתאים מאוד לשבועות.

אגב, שני האחים הצעירים של ה-2008 חזרו מחו"ל עם פרסים מרשימים מאוד: הארגמן 2006 זכה בגביע ההצטיינות בהשתתפותו בתחרות היין הצרפתית הבינלאומית LES CITADELLES DU VIN 2009, אשר מתקיימת בבורדו כל שנה. ההישג הזה מדהים בעיקר משום שהתחרות הזו היא הקשה והיוקרתית ביותר בצרפת.

אם זה לא מספיק, נזכיר את הארגמן 2007 הצעיר יותר, שעלה שלב בתחרות הזו, וב-2010 זכה בגביע העליון של התחרות, הוא גביע הסיטאדל.

כפיים, אנשים.

♣♣♣♣♣♣

שלושה יינות שכבר הזכרתי – ושווה לציין שוב

עברתי על הפוסטים שכתבתי עד היום ומצאתי שם שלושה יינות שאי אפשר לוותר עליהם בשבועות. לכן, למרות שכבר כתבתי עליהם בעבר, אני חושב שאזכור נוסף יעשה להם (ובעיקר לכם) רק טוב.

קברנה סוביניון 2007 של סגל - לא מסונן

יין שצריך להיות אמיץ מאוד כדי לייצר אותו – ואנשי יינות סגל הוכיחו בעזרתו שוב, שאומץ בהחלט יש להם. זה מה שכתבתי בזמנו על היין:

"בציר 2007 של סדרה זו (14,200 בקבוקים בסך הכל) הצדיק במלוא תפארתו את ההשקעה: הוא היה הזוכה במדליית הזהב בתחרות 'טרה וינו 2010'. גם בלי התואר החשוב והיוקרתי הזה ידעו חובבי היין בישראל שבציר 2007 הוא ללא ספק אחד המוצלחים ביותר שיוצרו בארץ אי פעם.

ידוע כי כל יין זקוק לסינון כלשהו, כדי שיהיה נקי משאריות לא רצויות. יינות סגל החליטו לעשות זאת בשיטת השפייה מחבית לחבית, ולהימנע מהסינון הרגיל. כך, היין יצא נקי לחלוטין אך עדיין בעל טעם ראשוני ומיוחד במינו.

הרכב היין הוא 90% ענבי קברנה סוביניון מכרם דישון ודובב שבגליל העליון, יחד עם 10% של ענבי מרלו מדובב בלבד. הטעם של היין מדגיש את המוטיב הפירותי שבו ומעצים עוד יותר את העוצמה והמאסיביות של היין, שבהחלט לא נחשב לקליל. הטעם שלו הוא טעם בעל נוכחות, שקשה מאוד להתעלם ממנה.

"

Altitude, יינות ברקן

זה היה, למי שזוכר, היין הראשון עליו כתבתי כאן בבלוג, וכנראה שידעתי למה. בהחלט מהיינות המוצלחים ביותר של יקבי ברקן – ויש להם לא מעט כאלו, אז מדובר במשהו שאתם חייבים להכיר. משתלב נפלא עם כל גבינה שתרצו.

וזה מה שכתבתי בפוסט הראשון:

"מדובר בסדרת יינות אשר מנסה להגדיר באופן בולט במיוחד – אולי הבולט ביותר עד היום – מהו טרואר ישראלי. שלושת היינות שבסדרה הופקו בשלושה כרמים שונים בישראל: כרם אבני בגובה 412 מטרים מעל פני הים; כרם עלמה בגובה של 624 מטרים; וכרם דובב, על ראש הר גודרים, בגובה 720 מטרים.

עד היום לא 'פוצח' האופי הטרוארי הישראלי עד תום, אך ברור כי עניין הטרואר מקבל כאן משמעות חזקה מאוד, משום האקלים החם של המדינה שלנו. לכן, לגבהים מעל פני הים ולצורת ההשקיה (אם בכלל) יש השפעה רבה על הטעם של היין בסופו של דבר, גם בסדרת האלטיטיוד של יקבי ברקן.

השורה התחתונה - עוד יין מופתי, מגובש ומפואר של אחד מהיקבים המשובחים ביותר שידעה ארץ ישראל.

"

יקבי ברקן: סופרייר 2007

יין שזכה במדליית זהב בינלאומית לא יכול להיות יין מאכזב, במיוחד אם משלבים אותו עם גבינות שונות. אז הנה מה שכתבתי על היין, שיהיה בוודאי מסמר הערב בחג השבועות:

"היין (Superieur בשמו הלועזי) התחרה בתחרות הייננים הבינלאומית בצרפת, Vinalies Internationales - תחרות גדולה ובעלת שם - וקטף שם את מדלית הזהב ואת המקום הראשון. כבוד אמיתי ליקבי ברקן בפרט ולתעשיית היין הישראלית בכלל.

על פי חוות הדעת של שופטי התחרות, מדובר ביין מעט סגור ברגע הפתיחה, אך לאחר שלוש שעות הוא מתחיל לשחרר שלל ריחות וטעמים, ממנטה ואספרסו דרך וניל, שוקולד מריר, תות שחור ופטל ועד עלי ורדים, טבק ועץ ארז.

חבר השופטים ציין כי מדובר ביין משובח וטעים מאוד, אשר מרכיביו השונים מאזנים בצורה יפה בין החמיצות למתיקות שלו. ויש בו תכונה אחת שהרבה ייננים שמחים לפגוש בכל פעם מחדש: הוא מעורר תיאבון.

"

♣♣♣♣♣♣

רוצים להתבַלט בארוחת החג?

מילון מונחי יין

יין דוקרני:

זהו יין שהחל להחמיץ

יין גנרי:

יין אשר מורכב מכמה זני ענבים, אשר לאף אחד מהם אין ביטוי מרכזי. למעשה, אף אחד מהזנים ביין גנרי לא יגיע לרמה של 85% מכלל הנוזל. יין גנרי ייקרא תמיד על פי המקום בו יוצַר – הכפר, המחוז או האזור

יין זַני:

היפוכו של היין הגנרי, אשר בו יש זן ענבים בולט, ברמה של לפחות 85% מכלל הנוזל בבקבוק. יין זני ייקרא תמיד על שם זן הענבים השולט בו.

ארומה:

ריח היין אשר מתקבל מזן הענבים מהם הוא מופק

בוקה:

הריח שסופח היין במהלך ייצורו והפקתו

טאנין:

קבוצה של חומרים אורגניים שמקורם בעץ האלון, ממנו עשויות חביות העץ ליישון היין. לטאנין יש השפעה על היין בשלוש דרכים:

• - עצירת תהליך התרבות השמרים
• - מניעת החמצון של היין עצמו
• - תרומה לתהליך הטבעי של הוצאת הצבע מקליפת הענב

עפיצות:

תחושה שנגרמת בעת טעימת היין ומביאה לכיווץ לא רצוני של השפתיים. היא נוצרת בשל ריכוז אלכוהול גבוה בנוזל או בשל רמת טאנינים גבוהה

חספוס:

מעין 'גסות' של הנוזל, אשר ניתן לחוש בה במהלך הטעימה

גוף:

יין יכול להיות 'כבד' או קליל, מה שקובע עד כמה הוא מלא. ה'גוף' של היין נקבע על ידי רמת האלכוהול והסוכר בו

איזון:

היין כולל כמה מרכיבים שקובעים את טעמו: המתיקות, החמיצות, הטאנינים, האלכוהול והגוף. השילוב בין כולם הוא למעשה איזון היין

יובש:

היובש נקבע על פי רמת הסוכר ביין:

- יין יבש: 0-4 ג' סוכר לליטר

- חצי יבש: 5-15 גרם

- חצי מתוק: 15-50 גרם

- מתוק: מעל 50 גרם

ברוט:

ליינות מבעבעים ישנה דרגת יובש שונה מאשר ליינות רגילים, והיא נקראת ברוט. ברוט בפני עצמו גבוה יותר מאשר יין יבש, אך הדרגה הגבוהה ביותר ביינות אלו היא אקסטרה ברוט.

בוטריטיס:

זהו סוג של פטרייה אשר אופייני לקליפות הענבים (הזג). עם זאת, הפטרייה הזו לא פוגעת ביין אלא מעניקה לו ריקבון מיוחד, 'ריקבון אצילי' – אשר תורם דווקא להעצמת הריח והטעם של הענב. זה לא נגמר כאן: הפטרייה יוצרת חורים בקליפה ומביאה להפרשת הנוזלים מהענב. תהליך זה מעלה את רמת הסוכר בענב

העולם הישן:

ביטוי אשר מתייחס לשיטת הייצור הקלאסית של היין: התססה במיכלים עשויים עץ, בציר שנעשה בצורה ידנית ועוד. ייצור בשיטת העולם הישן נהוג בעיקר במדינות אירופה המסורתית, כלומר: איטליה, ספרד, צרפת וכדומה

העולם החדש:

ההיפוך הגמור, כמובן, של העולם הישן: ייצור בעזרת טכנולוגיה מתקדמת, מחשוב ומכשירים משוכללים. מתבצע בעיקר במדינות שאינן משתייכות לאירופה הקלאסית

יין רזרב, שמור:

יין הרזרב הוא מונח שמקורו בימים בהם המלכים והאצילים הם אלו ששלטו בעם והמעמדות היו המציאות החברתית. היין השמור הוא יין שהוזמן על ידי מלכים ואצילים ונשמר עבורם במיוחד. הייצור של יין כזה כלל את חומרי הגלם המשובחים ביותר. כיום, ניתן עדיין למצוא בחנויות יינות רזרב רבים, אך אין לכך משמעות כמעט בכל המקומות בהם מייצרים היום יין, כולל בישראל.