מספרים לנו שהנעל של הנערה בת ה 16 מבאר שבע היא שהובילה את השוטרים לחשוף את חבורת הצעירים שרצחו את גדי ויכמן. יצאו שליחים לחפש את בעלת הנעל, או יותר נכון, הכפכף, שנשאר מיותם בזירת הרצח. כפכף שהפך לסמל. סיפור סינדרלה מהופך. נערה שהופכת לדלעת. ומדינה שלמה שנאלצת להסתכל בראי ולומר: ראי ראי שעל הקיר, מהו הרצח הכי מזעזע בעיר. יש משהו בסיפור הזה בבאר שבע שמצית את הדימיון ומסעיר את הלב. הבנאליות של הרצח, האבא שיורד למטה כדי לשמור על שנתם של ילדיו. האמא המביטה מהמרפסת ורואה את בעלה נדקר מול עיניה למוות. פחד מוות. זה באמת יכול לקרות לכל אחד. לא מדובר בסכסוך של עבריינים, לא בחיסול חשבונות, וגם לא ברוצחים שכירים. סתם חבורה של צעירים עבריינים, שמוכנים לדקור ולרצוח כל מי שמפריע להם להשתולל. אנחנו חברה אלימה, זה ברור לכולנו. והאלימות הזו היא לא נחלתם של עבריינים בלבד. זוהי אלימות שבאה מחוסר יכולת להביט ולקבל את האחר, ולראות בו אדם. זוהי אלימות שנובטת מהמקום בו אנחנו צודקים, ומגיע לנו, ותעזבו אותנו, ומותר לנו לעשות מה שאנחנו רוצים. אלימות שמתקבלת כנורמטיבית, כשובבות, כגבריות, כחלק בלתי נפרד מלא להיות פראייר, בקיצור - ישראליות. אנו שומעים כי ברחובות רצחו כמה חברים את הנער אורגיל מואטי. מסתבר כי האמא של הרוצח כיבסה את בגדיו, כדי להעלים ראיות, והדריכה אותו כיצד לשקר בחקירה. הנה עוד ערך ישראלי. הילדים שלנו מעל הכל. גם כשהם רוצחים. אף לא אחד מתשעה הרוצחים בבאר שבע לא נשאר לעזור במאמצי ההחייאה של גדי ויכמן. כולם ברחו לאמא. בסך הכל ילדים שובבים שטעו. ואנו כבר מכירים את ההגנה: לא התכוונתי, רק עמדתי שם, לא ראיתי מה קורה, רציתי רק להבהיל אותו. הוא התקיף אותנו. בסך הכל התגוננתי. האלימות שלנו היא רק התגוננות. אנחנו קורבן תמידי. מה רוצים ממני? אולי טעיתי, אבל אין פה כשל ערכי. אנחנו כל כך צודקים וכל כך קורבנות, גם כאשר אנחנו תוקפים ורוצחים. ובאמת, אנחנו חייבים לחשוב מחדש על הדרך שאנו מחנכים את ילדינו. עם יד על הלב, מה אנחנו מלמדים את ילדנו לעשות כאשר מציקים להם או תוקפים אותם. נכון, תרביצו בחזרה. אל תהיו פראיירים. ואם מישהו מבקש ממך שקט, אז מיהו בכלל שיעיר לך, מגיע לו כאפה לראש או דקירה בבטן. שילמד לא להעיר. ואם הוא מפגין על אופניים מגיע לו קת של רובה לפרצוף. שילמד. החברה הישראלית מעריצה ומקדשת את הכוח. גישה חדשה של אפס סובלנות לאלימות מחייבת שינוי של ממש בערכים הישראליים. לא מספיק להזדעזע כאשר מתרחש הרצח התורן. |
אריאל דר
בתגובה על עצה לרמי לוי: תמכור
אריאל דר
בתגובה על למחרת הבחירות כולם יתעוררו
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני תמיד תוהה מה עובר לאנשים בראש כאשר הם משחקים בשנינות את "משחק הדמגוגיה "
"אם הוא מפגין על אופניים מגיע לו קת של רובה לפרצוף. שילמד. החברה הישראלית מעריצה ומקדשת את הכוח"
אני מניח שהחברה האמריקאית , עדינה וענוגה ומקדשת רק ענקי רוח
וכך גם החברה המצרית / סורית / סעודית
או אולי נעבור לחברה האוסטרלית , שם החוק הרישמי התייחס אל האבוריג'ין כאל חיות עד סוף שנות הארבעים ?
אה , אני בטוח שאם נסע אל הצד השני של הגלובוס אל מדינות אסיה , נניח יפן סין וקוריאה ותאילנד , שם נמצא את "העם הניבחר "
עם שליו שלא עושה דבר בצורה אלימה .... בניגוד אלינו הישראלים הנוראים
מה רציתי להגיד , ישראל אינה חריג במין האנושי כולו , היא גם לא גרועה במיוחד .
וכן , אני מחנך את הילדים שלי לעמוד על שלהם ואם תוקפים אתם אז יש להחזיר ....
כי אפילו הנוצרים הבינו "שלתת את הלחי השניה " עובד רק "על הנייר "
ואני בטוח שגם אתה , למרות כל הכתיבה השנונה שלך , ברגע שיגעו במשהו שיקר לך אישית , לא תשב בצד ותשתוק .
אז בבקשה
אם אתה רוצה לכתוב משהו על רצח חסר טעם פחדני על ידי אדם עלוב , אתה מוזמן ובצדק
אבל אל תכתוב כאן תילי תילים של מלל צדקני על חינוך או התנהלות של ישראל כחברה או מדינה
או עלינו כפרטים .
זה מיותר ומזוייף
1. דייל קרנגי המנוח לימד אותנו כי אנו תמיד צודקים. בכל מקום ובכל עניין. (הוא הביא דוגמא מדברי הגנגסטרים הגדולים, אתה יכול להביא מ"טובי" הפוליטיקאים, זה נכון לכולם). כסטודנט שמעתי מי מעמיתיי מתלונן על סטודנט אחר שהתרגז על שגנבו לו את האוכל. "מה הוא משתולל, בסך הכל לקחנו לו....".
2. החינוך הטוב ביותר לאי אלימות הוא מניעת תגמול - ונקיטת עיצומים.
בארץ, ומחקר על כך נעשה לפני עשרות שנים, הגישה היא הפוכה, וכבר מתקופת גן הילדים. מי שאלים - זוכה לשבת ליד הגננת ומקבל תשומת לב עודפת.
ביחסי העבודה - מקבל רק מי ששובת. לא מי שמנסה לנהל מו"מ ענייני.
ביחסים עם חברות השרות למיניהן. בהעדר אפשרות לפנות לרשות לסחר הוגן או כיו"ב. אז רק אם אתה מאיים ברצינות לעזוב את השרות או מגיש תביעה - יש לך סיכוי.
3. בסך הכל, מצב האכיפה בארץ גם הוא השתקפות של מצב לא בריא זה. והסיבות היסטוריות
את משרד המשפטים נתנו ליוצאי גרמניה. אלה ידעו שלא מכובד לדרוש - ויש לעשות עבודה מושלמת עם מה שיש.
את משרד המשטרה נתנו ל"שר הספרדי" - מי שמלכתחילה כחו הפוליטי שאף לאפס.
וכשכולם רגילים לזלזל בך - למה שיתחילו להעריך אותך.
האם המצב ניתן לתיקון? - בוודאי. לא מהיום למחר, אבל בוודאות כן, ובטווח הנראה לעין.
האם יתוקן? - רק כשיעלו לשלטון אנשים שאיכפת להם גם מאיתנו. כרגע אין כאלה.
כשהשלטון הקיים מקבל הגנה מסביב לשעון - למה שיטרח?