כשחזרתי בין שדות שבעמק ופריחת הדגן ריח הדשן וחום של מדבר נגעתי שנית בדרכי השונה בלובן טוהר דמותך הרכה החולמת באושר כפרח נפתח עם שקט היופי שכרון המרחב
ואז כשחזרתי הוצאתי אי שם את ספר שירי הגיגי ושברי והבנתי שנית בדרכי השונה הנסתרת מדעת את עומק החום עם יצר הדעת בפגישה לא פגישה של בטון מזויין בעיר מזויינת בזמן ללא זמן
ואז כשחזרתי חיזרתי שנית הילה לגופך רעדה לריחך בעמק פורח בחום של מדבר עם שקט הסלע סביב בית שאן |
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יפה כתבת.
השוני בין הפעם הראשונה
שלא יכלה להצליח (בטון מזויין בעיר מזויינת בזמן ללא זמן. )
לפעם השנייה בעמק פורח עם שקט של סלע.
לכל דבר עת ומקום :)
מיר יקירי, ראשית, הרישום מצוין ואוהבת אותו
השיר קצבי ומעלה סמלים שזימרנו פעם, כמו שדות שבעמק ופריחת הדגן. שיר אהבה נפלא לארץ היפה הזאת!
תודה עמיר
מקסים. עשית לי לראות תמונה. די דומה, מקווה שזה בסדר שאני שמה לך פה את הכי קרובה שהצלחתי למצוא.
[לא זוכרת מי צילמ//ה]