נתחיל בגילוי: יש לי Fetish, ביזארי משהו, לשאלונים אישיים.
כן כן, ביזארי ככל שזה יהיה, אני ממש אוהב למלא שאלונים עם שאלות טיפשיות, בין אם הם נשלחו לי באי-מייל, או שהם חלק מאיזו אפליקציית פייסבוק.
מודה, אני אשכרה עונה על שאלות כמו "מה הריח האהוב עליך" (לימון), "מה הדבר הראשון שאתה חושב כשאתה מתעורר בבוקר" (אוף! בוקר! צריך לקום) ו"מה יש לך מתחת למיטה" (אם לא מחשיבים את ארון המצעים - בעיקר אבק). סטיה, נו.
בשאלון כזה שקיבלתי פעם במייל, אחת השאלות היתה: "תמורת כמה כסף היית מוכן לגלח את הראש?".
מה זאת אומרת תמורת כמה כסף? משלמים על דברים כאלה? איך לא ידעתי את זה, כאחד שמגלח את ראשו לגמרי בחינם כבר שנים רבות?
מסתבר שאכן באמת משלמים על זה. הנה, בשני העיתונים התפרסם בסופ"ש (קומפלט עם תמונות יחצ"נות, כמובן) שחברת פלאפון הולכת לשלם לנינט כ-400,000 דולר, שזה כמליון וחצי שקל, בשביל לגלח את הראש.
אתם יודעים כמה מליונים זה אומר שהפסדתי? תעשו בעצמכם את החישוב - כ-10 שנים של גילוח ראש בערך פעם בחודש, יוצא 120 פעם. עכשיו תכפילו 120 במליון וחצי שקל, ותבינו כמה פלאפון חייבים לי. נכון שערוריה שעד עכשיו לא ראיתי מהם שקל?
כנראה שזו אכן שערוריה, כי בועז כהן, עוד מגלח ראשים סדרתי, כתב על הנושא פוסט נזעם. כה נזעם, שהוא מפורסם בשני הבלוגים שלו. כה נזעם, שהוא ממוען ישירות לסמנכ"ל פלאפון. כה נזעם, שהוא מצהיר על התנתקותו מהחברה(!), ועידוד חבריו לעזוב. כה נזעם, ששלל טוקבקים מזנבים בו בהצהרות "כן כן, אתה צודק. כן כן, כל הכבוד". והכל בגלל שווי הקרחת של נינט. "מילים בסלע! אם הייתי 050 הייתי מצטרף אליך", מגיב לו שם דרור פויר במיליטנטיות. "חברות הסלולרי כולן נדבקות לחיינו כעלוקות, מתיישבות לנו על האוזן ומוצצות", כתב לו שם עוד מישהו בטוקבק, כאילו שהוא עצמו זז מהבית בלי המכשיר ה"מתיישב" וה"מוצץ". כי הרי כולנו אוהבים לשנוא את חברות הסלולר הגדולות והכוחניות. פייר - גם אני. ולמרות רגשי העוינות המובנים גם אצלי לענקים הכחולים, סגולים וכתומים, אני קורא את זה, וחושב לעצמי: "המממ.... למה?". האם זה בגלל שנינה מקבלת את כל הכסף הזה אפילו בלי שהיא באמת מגלחת את הראש, אלא רק עושה תספורת קצוצה?
לא. "יש לי בעיה עם סדר העדיפויות שלכם", כותב בועז. "הבחירה שלכם במה להשקיע ובמה לא - היא בעייתית בעיני".
אני מנסה להבין למה לבועז יש בעיה עם סדר העדיפויות של פלאפון. האם הוא דירקטור בחברה? מושקע בה? עובד בה? לא. הוא כולה אחד מתוך מליוני לקוחות. עוד מישהו שמשלם להם X כסף לחודש, בתמורה לשירותים סלולריים, אותם אני מניח שהוא מקבל לשביעות רצונו. למה זה מקנה לו say בנושא ההשקעות של פלאפון?
"העובדה שאתם עומדים לשלם 400 אלף דולר, פלוס מינוס, עבור גילוח ראשה של נינט טייב היא - בעיני - הצהרה שלכם בנוגע אלי. אני לוקח את הענין הזה אישית. מצטער."
טוב, אז בועז לוקח את העסק אישית. נראה לו מוגזם שעומדים לשלם לנינט עבור גילוח ראשה.
רק מה... אף אחד לא משלם לנינט על גילוח ראשה! להצהיר (מספר פעמים) ש"אתם משלמים לה 400 אלף דולר על גילוח ראשה" זו דמגוגיה.
הסכום העצום שנינט עומדת לקבל הוא על היותה פרזנטורית של פלאפון למשך שנה, והשתתפות בארבעה קמפיינים. עבור צילומים לקמפיין הראשון - היא צריכה לגלח את ראשה. להגיד שנינט מקבלת את הכסף עבור גילוח ראשה, זה קצת כמו להגיד שהיא מקבלת אותו בשביל ללבוש את השמלה הצהובה (או האדומה, או הכחולה או וואטאבר) אותה תילבש בפרסומת שבודאי תפציץ את הטלויזיה שלנו בלי הרף בקרוב. בדיוק כמו גדי סוקניק (שלא מקבל את שכרו העצום בגלל התסרוקת שלו בפרסומת עם הצב, אלא על עצם נוכחותו בה), נינט מקבלת את שכרה העצום על עבודה מסוג מסוים (ומתגמל במיוחד). במקרה שלה - העבודה כוללת התאמת מראה לצורך פרסומת. מכאן ועד "400 אלף דולר על גילוח ראש"? נו...
"את הכסף הגדול הזה - 400 אלף דולר! - אתם לא מחזירים אלי, כלקוח מסור שלכם, בצורה של הטבות או הוזלות", כותב בועז. שוב, כאילו שהחברה לקחה 400 אלף דולר, נתנה לנינט תמורת גילוח ראשה ואמרה לה: "סבבה, אחותי. היה קטעים. צ'או, וד"ש ליודה". כאילו הכסף הזה מסיים את תפקידו כאן, והוא לא מעין השקעה שתניב לחברה (כך היא מקווה) הרבה יותר מ-400,000 דולר. "אולי באמת הגיע הזמן לרדת לחייהן של חברות הענק שמפזרות כספים בסכומים אדירים כל כך למטרות כל כך לא נחוצות, בעוד שמפלס העוני בארץ ממשיך לעלות", כותבת בתגובה איזו אליענה. אתם מבינים - שיווק בחברה סלולרי היא "מטרה לא נחוצה". כמובן שגם מפלס העוני קשור, כי הוא הרי קשור להכל. כמו אליענה, גם בועז מרגיש שזה כסף שפשוט נשפך לאיזה חור, ולא חוזר ממנו, איזה מן פרץ פילנטרופי של פלאפון כלפי נינט, ולא השקעה שנועדה להחזיר את עצמה (ויותר מכך). מישהי כותבת לבועז: "נראה לי שיש כאן חוסר הבנה בסיסית בתורת השיווק. התשלום לנינט יחזור אל חברת פלאפון בדרך של לקוחות חדשים", אבל אפילו היא מוסיפה "אני מצפה מפלאפון שישכילו לילמדו גם לתת לרווחת הלקוחות הנאמנים והקהילה הבלתי תלויה במנוי".
"אם אני לקוח שלכם, מה אני אמור ללמוד מכך שאתם הולכים לשפוך מיליון וחצי שקלים על נינט טייב, ולא - נניח - בהצלת תיאטרון חיפה, בטיפוח נוער שוחר מדע באשדוד, או ברכישת פסנתרים למתנ"ס בקרית גת או בבאר שבע? "
בתור התחלה, בועז כהן אמור ללמוד שפלאפון היא חברה מסחרית שמוציאה כסף על דברים שיניבו לה כסף, ולא האגודה לתרבות בעם.
מתמיה אותי מאוד הציפיה שחברת סלולר, חברה מסחרית פר אקסלנס, כזו שנסחרת בבורסה וצריכה לתת דין וחשבון בנושא "לאיפה הלך הכסף ומה יצא ממנו", תהיה איזה פילנטרופ תרבותי. למה? כשבועז אוכל בחומוס של אבו חסן הוא מצפה שהעסק ישתמש בחלק מהכנסותיו למען השקעה בתרבות ישראלית? למה לא? גם שם זה עסק משגשג ובעל מוניטין בתחומו, שבועז הוא לקוח קבוע שלו. אם אבו חסן יחליט לשלם עכשיו הון עתק לנינט עבור השתתפות בקמפיין שלו - בועז גם יתקומם על כך שהכסף לא הולך לתרבות? מפתיע אותי שאני צריך להגיד את זה לשועל תקשורת ותיק כמו בועז כהן, אבל חברות מהסוג של פלאפון עושות את כל מה שהן עושות (ואני מתכוון כ-ל מה שהן עושות) בשביל מטרה אחת ויחידה. כסף.
כן כן, גם כשהן משחקות אותה הכי עממיות (סלקום) או הכי מכוונות לקוח (אורנג') או הכי... לא ברור מה (פלאפון) המטרה הסופית של כל פעולה ופעולה שהן עושות (כולל היום כיף לעובדים) היא עוד כסף בחשבון. רק הדרך לשם משתנה מאחד לאחד. קשה לי להבין את הטענה שבמקום לשים את כספה במקום שיניב לה עוד כסף, החברה צריכה להשקיע בתרבות. בועז יכול לטעון שהשקעה בדברים שהציע תניב לפלאפון יותר כסף מאשר הקמפיין של נינט. אבל אז זה יהיה כבר ויכוח אחר. הכל מסתכם ביחס של עלות-תועלת. מהמשכורת שהם משלמים לפקידה בכניסה ועד הבוחטות שהם משלמים לנינט. בכל אחת מהעסקאות האלה המחשבה היא "זה יעלה לי X ויכניס לי X פלוס פלוס". לא, בעל הבית לא השתגע. הוא פשוט הפעיל חשיבה עסקית טהורה. אם אתמול נינט היתה יורדת מגדולתה, והפופולריות שלה היתה על הקרשים, היא לא היתה מקבלת היום את ההצעה הזו, פשוט כי היו מעריכים שהיא לא יכולה להביא לקוחות חדשים.
מה לעשות, שלושת חברות הסלולר מוכרות לנו מוצר זהה, פחות או יותר. מכשיר + תקשורת סלולרית. עקב כך, הן נמצאות באותה הבעיה שנמצאות בה ספקיות האינטרנט - איך מבדילים את עצמך מהמתחרה, כשכולם מוכרים את אותו הדבר, בערך באותו המחיר? כדי לעשות את זה, ולגרום לך לחשוב שפלאפון באמת עדיפה מסלקום או מאורנג', החברה צריכה לגרום לך למעורבות ריגשית. המותג שלהם צריך להקרין לך דברים שהמותג המתחרה לא מקרין, וההרגשה הזו אמורה ליצור אצלך את העדיפות. את זה עושים דרך בניית המותג.
ואיך בונים מותג? לוקחים ערכים מסוימים, שהחברה החליטה שיכולים לשרת את החברה, ונדבקים אליהם. בסלקום זה עממיות ומוסיקה ישראלית. באורנג' זה עליונות טכנולוגית. בפלאפון... אין לי מושג מה ערכי המותג של פלאפון.
לכן, כשסלקום משקיעה במוסיקה ישראלית, היא לא עושה את זה כדי לעזור לתרבות, כפי שבועז כהן מצפה מפלאפון, היא עושה את זה כדי לחזק את ערכי המותג שלה. ואת ערכי המותג שלה היא מחזקת כדי.... נכון! להרוויח עוד כסף. לכן, השקעה כספית בבניית המותג (כלומר: שיווק אינטנסיבי שמעביר שוב ושוב את אותם המסרים) הוא מההשקעות הכי חשובות ורלוונטיות של חברה מהסוג הזה, חברה שהצלחתה בעצם תלויה מבידול ממתחרים שמוכרים בדיוק את מה שהיא מוכרת.
ההשקעה העצומה במיתוג היא לא כולה רעה. בשנה האחרונה עבדתי מספר חודשים עבור חברת התוכן של סלקום. היה באפשרותי לנתב משאבים כספיים מסוימים לכיוונה של מוסיקה ישראלית ולעזור למוסיקאים - חלקם הגדול מתחילים. שמחתי על כך מאוד. הרי סלקום היו יכולים להחליט לנסות לחזק את המותג שלהם דרך דוגמניות, במקום מוסיקאים, ולשפוך את הכסף הזה על בר רפאלי במקום על אירוע "ווליום כינרת". אז אם נותנים לי בוחטיה ביד ואומרים: "תן אותה למוסיקה הישראלית", אני אגיד לא? לא, לא אגיד. אבל אני גם ממש לא אהיה תמים, ואדע שהכל (ובאמת - הכל) נעשה ממניעים מסחריים, משיקולי רווח ועלות-תועלת. כשסלקום משלמת למוסיקאים להסתובב במקלטים בצפון בזמן מלחמת לבנון השניה, היא לא באמת עושה את זה בשביל לתמוך מוראלית בעם. היא עושה את זה כדי לגזור קופון על העניין, דרך תמונות פרומו שאח"כ יפורסמו בעיתון (האזרחים יסתכלו עליהן ויגידו: "כל הכבוד לסלקום, הם משלנו") וחיזוק המותג וערכיו (פעילות שהבוטום ליין שלה אמור להסתכם בעוד הכנסות לחברה). כשאורנג' מקיימת הופעה של בלקפילד חינם על חוף הים בת"א, היא גם לא עושה את זה כדי לרומם תרבות ישראלית, אלא מאותן הסיבות בדיוק. כן, חברות כאלה הן קצת כמו הבחור שאומר לבחורה שהוא ממש אוהב אותה, רק כדי שהיא סוף סוף תשכב איתו. הבעיה פה היא לאו דווקא הבחור, היא הבחורה שבאמת מאמינה שהוא עושה את מה שהוא עושה מאהבה. מה לעשות שבעוד שסלקום החליטה לנקוט בטקטיקת ה"אני אוהב אותך" כדי להשכיב את הבחורה, פלאפון החליטו שהשיטה היותר יעילה היא להגיד לבחורה "אני מכיר אישית את נינט". אם אני מבין נכון את בועז, הוא מעדיף את שיטת ההשכבה של סלקום. שפלאפון תשקיע ב"הצלת תיאטרון חיפה, בטיפוח נוער שוחר מדע באשדוד, או ברכישת פסנתרים למתנ"ס בקרית גת". הכי מתבקש, אלק. אבל מה שהוא בעצם אומר זה: "במקום לשלם הרבה כסף על קמפיין פרסומי חדש - תשקיעו בתרבות". היה יכול להיות קשר בין השניים רק אם השני היה ממלא את האפקט שימלא הראשון. הפסנתר במתנ"ס בקריית גת יקדם מסחרית את פלאפון כמו המאמי מקריית גת? טיפוח נוער שוחר מדע באשדוד ימכור לפלאפון עוד מכשירים? כי בהנחה שהתשובה היא לא - למה לעזעזל מישהו צריך לצפות מפלאפון לעשות את הדברים האלה? מי כאן התבלבל בינם לבין הברון רוטשילד? ובכלל, למה מצפים שחברה מסחרית בכל רמ"ח איבריה תטפל בתרבות הישראלית?
למה שהיא תפנה את הכסף ל"עידוד תיאטרון, שירה, מוזיקה עברית איכותית, כתבי-עת למדע ואמנות", כמו שבועז מצפה? האם ניר שטרן, סמנכ"ל פלאפון אליו מפנה בועז את מכתבו, הוא שר החינוך והתרבות? האם העובדה שהתרגלנו לזה שהמדינה לא משקיעה את מה שהיינו מצפים ממנה ושהעול עובר לגופים פרטיים כבר כ"כ טישטש אותנו, שפתאום נראה לנו שהסטנדרט הוא חברות מסחריות שמשקיעות בתיחזוקה של המדינה? ברמה שכשהן לא עושות את זה, ובוחרות לעשות לביתן - אנחנו קובלים על התנהגותן? בכלל, זה באמת המצב בו אנחנו רוצים להיות - שעל תקציב התרבות שלנו אמונות החברות הסלולריות? אולי עדיף שבמקום להפנות את מכתבו לסמנכ"ל פלאפון, יכתוב בועז מכתב דומה לשרת החינוך. נראה לי שהטענות האלה יהיו הרבה יותר רלוונטיות כשיופנו לכיוונה. אם כי, לפי ההגיון שהוצג כאן, יותר סביר שבועז יכתוב ליולי תמיר מכתב בו יתלונן על חוסר העשיה שלה בתחום הסלולרי.
"אין לי מושג איך יש לכם את עזות המצח והחוצפה התהומית לעשות זאת", כותב בועז, ואני מנסה להבין איך יש את עזות המצח לבוא לגוף פרטי-מסחרי, שמשקיע מכספו שלו (לא כספי משלמי מיסים) בפעילות שיווקית שאמורה להגביר הכנסות, ולהתערב במאזנו הכספי, בשיקוליו הכלכליים ובהוצאותיו. אני רוצה להכריז: אני לא מצפה מאף חברה מסחרית להוציא אפילו חצי שקל עבור משהו שאינו אינטרס מסחרי שלה.
מהחברה הסלולרית (במקרה הספציפי שלי: אורנג') אני מצפה שתספק לי את השירות הסלולרי הכי טוב שאפשר. וזהו. אם היא חושבת שלתמוך בתרבות משרת אותה - אני אשמח. שישפכו עליה כמה כסף שהם רוצים. אבל זו זכותם, לא חובתם. פלאפון צריכה לדאוג שהשירות הסלולרי שבועז כהן מקבל ממנה יהיה כמה שיותר איכותי. היא לא צריכה לדאוג לנוער שוחר מדע, לפסנתרים במתנ"סים ולכינורות בשדרות. זה לא התפקיד שלה! זה התפקיד של מישהו אחר. הציפיה הזו מקורה בבלבול אחד גדול, שכנראה נובע בעיקר מקמפיינים פטריוטיים אינטרסנטים ומניפולטיביים, שבמשך שנים שיכנעו אותנו שחברה זו או אחרת היא המדינה, העם, אנחנו, אתם ואהבה. אז אתם יודעים מה? הן לא! הן אף אחד מהדברים האלה. הן כאן בשביל לעשות כסף, שזה הא'-ב' של כל עסק, החל מהסנדלר בפינת הרחוב ועד לקונצרן הענק. תפסיקו כבר לצפות מחברות מסחריות שיהיו שר התרבות שלכם, ותתחילו לצפות משר התרבות שיהיה שר התרבות שלכם. |
תגובות (38)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
סבבה. ממילא אורנג' הכי טובים...
כשעבדתי (בעקיפין) עבור סלקום הופתעתי לראות שעדיין יש פער בדברים שחשבתי שהם ממזמן זהים אצל כולם - כמו איכות הקו למשל. באורנג' שהיה לי אז (ועדיין יש לי היום) שומעים יותר טוב מבסלקום שהיה לי במשך אותם החודשים.
הבנתי אותך היטב. אנחנו נסכים על כך שאנחנו לא מסכימים. זה בסדר
אני התנתקתי מפלאפון, וגם זה בסדר
בעיני זה בדיוק כמו זכותו של בעל מפעל עשיר להצית לעצמו את הסיגר עם שטר
של מאה דולר במקום לתת את הכסף למישהו שיכול לקנות בזה אוכל לשבוע
דמגוגיה. לבעל המפעל הזה כן תוכל לבוא בטענות, מכיוון שהצתת הסיגר עם השטר היא בזבוז טהור. "בעל מפעל פלאפון", לעומת זאת - עושה השקעה כספית. מוציא (או לשיטתך "שורף") X, בתקווה שזה יביא לו שני X. היית כועס על בעל מפעל אם היה לוקח את המאה דולר וקונה איתם פרסומת ברדיו, ממנה המפעל היה מרוויח 200 דולר? לא נראה לי.
ואני אומר: תפסיקו לחשוב כמו שמטמטמים אתכם. תתחילו לחשוב עם הלב, ולא עם טבלאות הכדאיות הקפיטליסטית
אני, כאסף לבנון הבן-אדם, חושב עם הלב. הבעיה היא שאתה, בועז כהן, מצפה מפלאפון - החברה - לא בן אנוש, לא מישהו עם לב, אלא גוף כלכלי פרופר, שמורכב מהרבה אנשים והרבה מכונות ומטרתו היחידה היא רווח - אתה מצפה ממנו לא לחשוב בטבלאות כדאיות קפיטליסטית.
רק מה? חשיבה של כדאיות קפיטליסטית היא החשיבה היחידה הנכונה, הרלוונטית ואפילו הלגיטימית לעסק. רק היא יכולה בכלל לדאוג לכך שיוכל להמשיך להתקיים.
ושלא תתבלבל עם כל מני מפעלות צדקה של גופים כדוגמת פלאפון. גם זה לא בא מ"חשיבה מהלב", אלא בדיוק מאותו חישוב של עלות-תועלת של "זה יעלה לי X כסף בלשלוח את המשאית עם המצרכים, ויביא לי 5X בלקוחות חדשים שיבואו כתוצאה מהחשיפה התקשורות שה'צדקה' הזו שלי תקבל".
ושוב, הציפיות שלך מפלאפון נראות לי תלושות לחלוטין מהמציאות.
יש חברה שנקראת פלאפון. יש לה
400
אלף דולר ביד
ובמילים: מיליון וחצי שקל"
תיקון: יש לה 400 אלף דולר בתוך תקציב השיווק שלה. הכסף בתקציב הזה אמור ללכת לפעילויות שיווקיות נטו. עזרה לעניים לא נכללת בו, ולא נכללה בו מעולם.
זאת לא נגריה פרטית שיכולה לעשות מה שבא לה עם הכסף
זאת לא פיצוציה
אז זהו, שלצורך העניין - זו כן. זו חברה ששייכת לאנשים, ונועדה להכניס להם כסף. העובדה שהם קיבלו זכיונות של הממשלה לא הופכת אותם לפילנטרופ בפוטנציה, לגביר או לנדבן. גם אם יש להם המווווון כסף. למעשה, מתן לקהילה לא נכלל באף אחד מהתנאים שהחוק או הזכיון דורש מהחברה.
אגב, העובדה שזו לא נגריה פרטית או פיצוציה רק עוד יותר מקשה על מתן הכסף לעניים. מכיוון שזו חברה שנסחרת בבורסה, יש לה דירקטוריון, בעלי עניין ובעלי מניות, להם היא צריכה לדווח על מה היא הוציאה כסף, ואיך הוא חוזר אליה בריבית דריבית. אתה מוכן להסביר לדירקטוריון איך 400 אלף דולר שניתנו לקניית פסנתרים למתנ"סים עוזר לחברה יותר מקמפיין שיווקי ענק? אתה מוכן להתמודד עם נפילת ערך המניה, כשיתברר שצפי גיוס הלקוחות נמוך מהמצופה כי החברה החליטה להשקיע את כסף בעניים במקום בפרסומים?
זה כמו הרדיו
האזורי שהוא יעני-פרטי, אבל גם הוא קיבל אישור להנפקת כסף מהממשלה
והוא מחוייב לנורמות כאלה ואחרות
לא, זה לא בדיוק כמו זה. זה שהם קיבלו אישור לעסק לא אומר שחלות עליהם נורמות מהסוג שאתה טוען שחלות. הם מחויבים לשמור על החוק ועל תנאי הזכיון. הם לא מחויבים לנורמות ציבוריות ובטח שלא לעזרה לקהילה
היא היתה יכולה להשקיע את הכסף במהלך יחצני מתוקשר היטב כמו תרומה לילדים
אתיופיים בדרום
או לספריה לעיוורים בנתניה, אפרופו חנוכה, חג האורות וכל זה
האם אתה מוכן לעמוד בפני הדירקטוריון של החברה ולהישבע לו שב"מהלך יחצ"ני מתוקשר היטב" הזה יתרום את אותה הכנסה ואותה כמות לקוחות חדשים כמו שקמפיין פרסומי ענק בהשתתפות נינט יתרום? האם אתה באמת מוכן לעמוד מאחורי העמדה הזו? האם אתה מוכן להחליף את סמנכ"ל השיווק, שיצטרך לספוג את הנזקים בעקבות מהלך כזה?
מה עושה פלאפון? היא לוקחת את מיליון וחצי השקלים ובמקום להפוך אלפיים ילדים
מאושפזים בתל השומר לכאלה שהחיים שלהם קצת יותר מוארים
סליחה, זו חברה שמוכרת סלולרי או שזה ארגון סעד?
לעשות את הדברים האלה זה לא התפקיד שלה!
זו חברה שהתפקיד שלה, בשורה התחתונה, הוא למכור סלולרי ולעשות מזה כסף. לא לעזור לילדים חולים. את זה גם צריך לעשות, אבל מישהו אחר.
דרישה לקחת את תקציב השיווק של החברה ולהפנות אותו למניעים כאלה היא לא פחות ממגוחכת!
היא נותנת את זה לנינט טייב כדי שפאקינג תגלח את הראש
במקום לקחת מיליון וחצי שקל ולצ'פר את הלקוחות הנאמנים שלה באיזושהי הטבה
היא נותנת את זה לנינט טייב לאיזה אקט אדיוטי שכל כולו צורה ללא תוכן
אז זהו - שלא. קודם כל - היא לא "נתנה" אלא היא "השקיעה". היא שמה 400,000 דולר כדי להרוויח מזה יותר מ-400,000 דולר. היא השקיעה את הסכום הזה בנינט טייב, כדי שתשתתף בארבעה קמפיינים שונים, במהלכה של שנה שלמה. היא לא נותנת לה את זה "כדי שפאקינג תגלח את הראש", כמו שאתה מנסה לטעון שוב ושוב, בלי כל קשר למציאות. כחלק מהקמפיין הראשון, נינט משתתפת בפרסומת שבתסריט שלה היא מגלחת את הראש. זהו אלמנט אחד מתוך קמפיין אחד מתוך ארבעה קמפיינים. זו לא הסיבה שהיא קיבלה את הכסף הזה.
זו זכותי וחובתי, בעיני עצמי, כאזרח שיש לו איזשהן נורמות מוסריות
הן אולי טפשיות בעיניך, אבל אלה הנורמות שלי.
אם זה הנורמות שלך - סבבה. אתה, כאזרח פרטי יכול להתנדב בבית חולים או ללמד מוסיקה במתנ"ס. אתה לא יכול לצפות שבגלל שאלה הנורמות המוסריות של בועז כהן האדם, אלו יהיו הנורמות של פלאפון החברה. חברה היא לא בן אדם. נטען שהבעיה הכי גדולה בהשתוללות התאגידים היום התרחשה לפני כמה עשרות שנים, כאשר הוגדר בחוק שאפשר להתייחס לתאגיד כאל אדם ולפנות אליו כאדם. שחלים עליו אותם כללים שחלים על אדם.
אגיד הוא עסק, וזהו. עסק חסר פנים, שמטרתו היא לעשות יותר כסף ממה שהוא מוציא. לזה הוא מחויב. הוא לא נועד לעזור לציבור או לקהילה, ואישית אני חוטף בחילה מהציפיה שאת הבעיות שהבאת כדוגמה מצפים שפלאפון (פלאפון! חברה שמוכרת סלולרי!) תפתור, ולא ממשלת ישראל - שזו העבודה שלה והתפקיד שלה.
עוד משהו. מדברים פה על זכותה, לכאורה, של פלאפון לעשות מה שהיא רוצה
בוא נניח שזו אכן "זכותה", נניח שכן
בעיני זה בדיוק כמו זכותו של בעל מפעל עשיר להצית לעצמו את הסיגר עם שטר
של מאה דולר במקום לתת את הכסף למישהו שיכול לקנות בזה אוכל לשבוע
זו זכותו, כמובן שזכותו. זה הכסף שלו. ואני אומר: תפסיקו לחשוב כמו שמטמטמים אתכם. תתחילו לחשוב עם הלב, ולא עם טבלאות הכדאיות הקפיטליסטית
ריד מיי ליפס, ג'רונימו
אני אסביר זאת פעם נוספת
יש חברה שנקראת פלאפון. יש לה
400
אלף דולר ביד
ובמילים: מיליון וחצי שקל
זאת לא נגריה פרטית שיכולה לעשות מה שבא לה עם הכסף
זאת לא פיצוציה
זו חברה סלולארית, שקיבלה את הזכות למכור תדרים ומכשירים
ממשלת ישראל, ממשרד ממשלתי
בהתחלה רק היא מכרה לך מכשירים. עכשיו היא מחייבת אותך
לשלוש שנים וגובה ממך מנוי חודשי
הזכיון להנפיק כסף ניתן לה על ידי ממשלת ישראל. זה כמו הרדיו
האזורי שהוא יעני-פרטי, אבל גם הוא קיבל אישור להנפקת כסף מהממשלה
והוא מחוייב לנורמות כאלה ואחרות
עד עכשיו מובן? יופי. נמשיך
לחברת פלאפון יש במגירה ארבע מאות אלף דולר.
היא היתה יכולה להשקיע את הכסף במהלך יחצני מתוקשר היטב כמו תרומה לילדים
אתיופיים בדרום
או לספריה לעיוורים בנתניה, אפרופו חנוכה, חג האורות וכל זה
אני מוכן למצוא להם סלוגן מוצלח, ובלבד שהכסף יילך למטרה חיובית, ויעזור
לאנשים שפאקינג זקוקים לעזרה במדינה הזאת
על כל צעד ושעל אתה מוצא אומללות, עוני מחסור ובעיות חינוך ובריאות, תרבות קורסת
ובתי חולים הזקוקים למיכשור
מה עושה פלאפון? היא לוקחת את מיליון וחצי השקלים ובמקום להפוך אלפיים ילדים
מאושפזים בתל השומר לכאלה שהחיים שלהם קצת יותר מוארים
היא נותנת את זה לנינט טייב כדי שפאקינג תגלח את הראש
במקום לקחת מיליון וחצי שקל ולצ'פר את הלקוחות הנאמנים שלה באיזושהי הטבה
היא נותנת את זה לנינט טייב לאיזה אקט אדיוטי שכל כולו צורה ללא תוכן
עכשיו ככה: אני בסך הכל בן אדם אחד ולא חשוב בתוך מערך הלקוחות של פלאפון, למרות
שהם מרויחים עלי
800
שקל כל חודש
אני חסר משמעות עבור החברה
אבל יש לי אפשרות לעשות אקט אחד של מרד במה שנראה לי כמו טמטום מוחלט
וכמו שחיתות גמורה
להתנתק.
והתנתקתי.
וזהו.
זו זכותי וחובתי, בעיני עצמי, כאזרח שיש לו איזשהן נורמות מוסריות
הן אולי טפשיות בעיניך, אבל אלה הנורמות שלי. מה לעשות. אני עושה את מה שמרגיש
לי, האזרח הקטן והטפשי, כאקט נכון
הויכוח על מותר הפרזנטור מן הקריאייטיב אולי מיותר מעבר לים, אבל בארץ הוא עדיין לגיטימי במיוחד נוכח צונאמי המגה פרזנטורים שעובר על המדינה בחודשים האחרונים ועל אחת כמה וכמה יעילותם המוטלת בספק של אותם סלבס לחיזוק כוחו של המותג
לכל קמפיין יש מוצאי קמפיין, העניין הוא שלי בתור קופירייטר מן השורה אין את הכלים הכלכליים
והמחקריים כדי לבדוק את יעילות הקמפיין ומדד הזכורות והאהובות הוא באמת לא פקטור
אז לך תדע.
הויכוח הזה, על עצם התועלת בשימוש בפרזנטור פופולרי, נראה לי מוזר בערך כמו לערוך היום דיון על "האם סקס מוכר". יש דברים שנקבעו ממזמן בעולם הפרסום, שמשומשים שנים רבות ושתועלתם (או חוסר תועלתם) - ברורה. חברות משתמשות בסלבס כדי לפרסם מוצרים שנים, ואני מניח שהעובדה שזה נמשך ונמשך מעידה על תועלת רבה.
נכון, יכול לקרות נקודתית שקמפיין יכשל כי הפרזנטור לא מספק את הסחורה, אבל זה לא אומר משהו לגבי הקונספט, שהוכיח את עצמו כבר פעמים רבות בעבר.
בכל מקרה, לאף אחד מהמגיבים כאן אין כל נתון שאומר שלנינט אין פוטנציאל מכירה ושלכן היא לא מצדיקה את ההשקעה בה. כשיגמר הקמפיין ויפורסמו הנתונים - רק אז יהיה אפשר לדבר על זה קונקרטית. בינתיים, אפשר לדבר רק מהמקום של "לפני", מהמקום של סקרי השוק שאני מניח שפלאפון עשתה כדי להחליט שנינט תספק את הסחורה, ומנתונים על מידת ההצלחה של הקמפיין המשותף שלה עם אורנג' בזמנו.
וטוויסטר, "האדיוט" או "מורן הפ33ה" הם חלק גדול מהעם שלך. אולי בבועה שלנו נדמה לנו לפעמים שכולם סולדים מתרבות הרייטינג, בזים לסלבס ולריאליטי ושומעים מוסיקה איכותית, אבל למעשה יש בארץ יותר "מורן" מ"טוויסטר". אלו יקנו גם יקנו את המכשירים שאת כ"כ בטוחה שישארו על המדף כאבן שאין לה הופכין. לפלאפון תמיד היתה בעיה לגייס לקוחות צעירים, בגלל מיתוגה הראשוני כרשת יקרה ויוקרתית, לאנשי עסקים. לכן הם הקימו בזמנו את מותג הנוער "אסקייפ", ולכן הם משתמשים היום בנינט - כדי להביא קהל רחב יותר מהקהל הטבעי שלהם. לדעתי זה יעבוד להם, ו"האדיוט" יקום גם יקום.
ופה אנחנו נכנסים גם לויכוח המר והעקר בשאלת הפרזנוטר
האם תמיד פרזנטור טוב למותג?
מה זה אומר על היכולות הקריאטיביות של משרד הפרסום שבוחר בדרך היח"צ הקלה? במקום בפיתרון קריאטיבי חכם.
ואם כבר שימוש פרזנטור מפורסם למה זה תמיד יוצא משעמם ומביך במקום שזה יהיה ההיפך?
" שימור התדמית של פלאפון (שאלוהים יודע מה זה, כי בפלאפון בטוח לא)"
וזה בדיוק העניין.
התדמית היחידה שיש לפלאפון כרגע היא שזו החברה ששילמה כך וכך סכומים לתספורת של נינט. התדמית שלה לא מושתת על איכות, או על שירות, או על תגמול הולם ללקוחות ותיקים, או על כל דבר דומה.
כרגע, התדמית עומדת על כרעי תרנגולת ששמם "שילמנו x כסף לפרזנטורית הכי יקרה והכי מבוקשת בארץ, ועכשיו אנחנו עושים יחסי ציבור בלי הכרה".
אכן, שימרו את תדמיתם הסתמית.
ושיקום האידיוט שזה, אבל זה בדיוק, זה: כלומר, הקמפיין הנינטי והאסטרטגיה עליה הוא נבנה שיגיד: זה מה שישכנע אותו לעבור בפלאפון (או להישאר בלקוח שלה). אני מתה לדעת מה הוא פילוח השוק של אידיוטים מהסוג הזה. שירן הפ33ה? ובכן, שיבושם להם. וגם לך, ג'רו.
אני כמעט מסכים איתך.
אף אחד עדיין לא יודע מה יהיה היקפו של הקמפיין והאם הוא יכלול מדיות משלימות שבזכותן ניתן יהיה לייצר כסף שווה ערך לסכום הנדון.
מטרת הקמפיין תהיה, שימור התדמית של פלאפון (שאלוהים יודע מה זה, כי בפלאפון בטוח לא) שימור לקוחות, וגיוס לקוחות חדשים, ובהקשר הזה ניתן לומר שאין יותר מאיפה לגייס כי השוק מוצף.
האם המהלך הוא הגיוני, ימים ולקוחות יגידו. האם לדעתך המהלך של פלאפון עם גאימק הגיוני
האם הוא תרם לחברה בכל צורה שהיא, מה אתה אומר?
קמפיין מטורף? כן הוא מטורף, מכיון שלעניות דעתי נינט לא מביאה איתה שום ערך מוסף אישיותי או ערכים תדמיתיים שיכולים להיקשר לפלאפון, היא לא עשתה שום דבר בחיים שלה כמו פרזנוטורים אחרים, עיין ערך סוקניק ולפיד מלבד להיות המאמי הלאומית, לנצח בכוכב נולד להופיע סדרות מפגרות,ולהיות החברה של יהודה הלוי.
גאון הסוכן שלה שהצליח להשיג כזה סכום עבורה
נכון. והפנמת הערכים התדמיתיים האלה (שיועברו ללקוח בעזרת נינט) - יבנה לחברה את המותג, וייצר לה (בטווח היותר או פחות ארוך) הכנסות של 400,000 דולר או יותר. ולכן זה מהלך הגיוני ומשתלם כלכלית, וכל טענת "קמפיין מטורף", "זריקת כסף" וכו' פשוט אינה נכונה.
נינט לא הולכת לייצר הכנסה של ארבע מאות אלף דולר עבור פלאפון, היא כן אמורה לשמר ערכים תדמיתיים כאלה ואחרים שעבורם שווה לפלאפון לשלם לה סכום כזה.
פרסומאי אמריקאי אמר פעם " לעולם אל תתייחס לאנשים כמו אל מטומטמים אבל לעולם
אל תישכח שהם כאלה"
בועז כהן מתרעם על תרבות צריכה שמזמן איבדה את הבלמים, על פרסומות שמתייחסות ללקוח כמו לבבון עם כרטיס אשראי ועל הלקוח האימפוטנט שמרשה שיתייחסו אליו ככה כל יום מחדש
בועז כהן החליט לעשות מעשה ולהתנתק מפלאפון בתקווה שזה יעורר אקטיביזם צרכני בדמות גל מחאה שיסחוף את ההמונים.
פלאפון בתגובה תשטוף את הארץ עם צינור יחסי הציבור כדי למנוע התנגדויות מעין אלו.
מי ינצח? זה תלוי בכל אחד ואחד מאיתנו
מהמכתב שפרסמת בהחלט עולה שאתה מצפה מחברת פלאפון להשקיע בתרבות, ואף נזעם על כך שהיא לא עושה את זה, כאילו היה זה תפקידה בעולמנו, וכאילו העובדה שאינה עושה זאת היא עוול.
אף אחד לא אמר שפלאפון יוצאים ב"מסע שיקום תדמיתי". הם יוצאים בקמפיין פרסומי שאמור למכור מכשירים. ומסופקני אם צילום של ארבע מאות דולר ה"מושקעים במטרה טובה" היה מוכר ולו עשירית מכמות המכשירים שימכור קמפיין של שנה שלמה עם נינט. מצטלם יותר טוב? אולי. מוכר יותר? לא.
אז זהו, שזה לא תקציב מופרך (אלא אם יש לך את התחשיבים הכלכליים המוכיחים שהשקעה של 400,000 דולר בקמפיין הזה לא יכולים להחזיר את הסכום הזה ואף להגדיר אותו. עשית חישוב כזה?) וזה לא "שום כלום" - כי שיווק זו אחת הפעילויות החשובות ביותר לחברה מהסוג של פלאפון.
לשדרג את המערכת ולשפר את השירות צריך ללא ספק, אבל זה אף פעם ובשום מקום לא בא במקום שיווק, אלא בא בנוסף לשיווק.
אני חייב לומר שדווקא בגלל שאני מכיר אותך, התגובות שלך פה נראו לי תמוהות לחלוטין. כמישהי שהמשפט הראשון שכתבה בדיון כאן הוא "אתה טועה, וטועה בגדול" (בהחלטיות צרופה, אך בלי שום ביסוס שהוא או נימוק באמת ראוי) הקביעה המוחלטת שלך כלפי סם, ש"פלאפון לא תמכור מכשיר אחד בגלל נינט", "אתה לא מבין על מה אתה מדבר" והקביעה שהקמפיין הזה זה "שטויות" ו"בזבוז" מציגות אותך ואת מה שאת אומרת באור לא משהו.בכל מה שכתבת, כולל בתגובה הארוכה הזו, לא הצלחת להסביר לי למה הקמפיין של פלאפון עם נינט הוא מיותר. למה הוא לא יעבוד. למה הוא לא ימכור פלאפון אחד. כאילו שאת באמת מאמינה שמשלמים לה כזה סכום ענק סתם, על בליינד. בלי לבדוק, בלי לעשות קבוצות מיקוד, בלי חישובים כלכליים. סתם, כי היא סלב.
וזה ה"שטויות", לא משהו אחר. להגיד על השקעה כספית בקמפיין פרסומי גדול שהיא "שטויות" (רק כי היא משלמת הרבה כסף לפרזנטורית שאת לא אוהבת, ואני עדיין חושב שקיצפך יוצא בעיקר על כך) ואף יותר מזה: "קמפיין מטורף" (ושוב - אני מסרב לקבל דיעה כזו ממישהו שלא עשה סקר כדאיות של עלות-תועלת) זה הרבה יותר שטותי מלשלם לסלב הכי ידוע ופופולרי בארץ כדי שיקדם אותך (אחרי שמן הסתם בדקת שהוא מסוגל לעשות את זה, ואני בטוח שפלאפון עשו זאת).
הבעיות במכשיר של החבר שלך כל-כך לא קשורות לנושא, שחבל"ז. מה, אם מטפלים טוב או רע בלקוחות של החברה, זה אומר שהם צריכים או לא צריכים לעשות פעולות שיווק? מה הקשר בכלל?? הם גם צריכים לטפל בלקוחות החברה וגם צריכים לעשות פעולות שיווק. לצורך כך יש מחלקת שיווק, שזו כל עבודתה. יש לה תקציב, והיא החליטה ששווה לה לשים 400,000 דולר ממנו על ארבעה קמפיינים של שנה, בהשתתפות פרזנטורית מסוימת. זה קשור לשירות לקוחות? זה "מטורף"? מצטער, אין שום, אבל שום קשר. אם השקעה של 400,000 מחזירה לך 500,000, לא רק שזה לא מטורף, זה צעד חכם.
אז את מנסה להראות שזה לא רווחי, שכביכול הבעיה היא בהגיון הכלכלי של המהלך: את עושה לעניין רדוקציה ל"האם תעבור לפלאפון בגלל שנינט הפרזנטורית?" כמו שעשית בתגובה האחרונה, או "אף אחד לא יעבור לפלאפון בגלל שנינט עשתה קרחת". כאילו שעל הקרחת הזו בנוי הכל. כאילו לא יהיו מאות מודעות בטלויזיה, ברדיו ובעיתון, שם פרצופה של נינט יקשט דיל חדש של מכשיר בחינם או זמן אויר מוזל. וכן, זה ימכור פלאפונים. אני מהמר שאף יותר פלאפונים מאשר אם את המודעה היה מקשט כל פרצוף אחר. וזו הסיבה שפלאפון בחרו אותה ומשלמים לה כ"כ הרבה.
ולגבי "גם אתה לא תעבור לפלאפון בגלל נינט וגם לא החברים שלך" - ובכן, מומלץ לצאת קצת מהבועה. לא אני ולא החברים שלי מייצגים את כל עם ישראל. אני אישית חושב שנינט היא מהדברים הכי אובר-רייטד שהיו במדינה הזו במשך עשורים שלמים. אבל הקמפיין הזה פונה בעיקר לצעירים, אצלם נינט מאוד פופולרית וכן, היא יכולה לגרום להם להתחבר למותג מסוים ולקנות מכשירים. מבחינתך היא "לא עשתה כלום", ומבחינת חלקם נינט עשתה המון. כשפלאפון רוצה למכור מכשיר ל"שירן הפ33ה" ולא לטוויסטר, הרבה יותר הגיוני שהיא תשתמש בנינט.
ובכלל, זה חדש כל הסיפור הזה? פלאפון עלתה על קונספט חדשני של לפרסם מוצר בעזרת אנשים מפורסמים? אין מספיק קבלות לנושא? אין מספיק הוכחות שזה עובד?
להזכירך - גם אורנג' עשו בזמנו איזה שת"פ עם נינט, כשהוציאה את אלבומה. תאמיני לי שבפלאפון יודעים בדיוק אם העניין הזה עבד או נכשל. מן הסתם הם בדקו את הנושא הזה לפני שבאו אליה עם הצעה משלהם. ואם זה אכן עבד - אז כן, זה אומר משהו על יכולתה למכור סלולרי.
ולגבי "הגדרת ערכים" ו"סדר עדיפויות" - זה ההבדל ביננו. אני לא מצפה ל"הגדרת ערכים" מחברה שמוכרת לי מכשיר סלולרי, כמו שאני לא מצפה ממנה לתפקד כמשרד החינוך והתרבות. גם את הירקן שמעבר לפינה אני לא שואל מה הוא עושה עם הכסף שהוא מרוויח ממני, וזה ממש לא איכפת לי. הערכים שלו (ושל חברת הסלולרי) הם לא ענייני ואין לי מה להתערב בהם (כל עוד אף אחד מהם לא מעביר כסף לחמאס). התפקיד שלהם הוא לספק לי שירות מסוים, ולקבל עליו כסף. אין לי שום כוונה או רצון לנסות כלקוח להגדיר לו "סדר עדיפויות", ואני לא תמים כ"כ כדי לחשוב שהתפריט התרבותי שלי צריך להיות הקו אותו מאמצת חברה המנסה לשווק להמונים. כמישהי שכותבת "החברה היא סך לקוחותיה ובלעדיהם היא תיפול", את אמורה להבין שדווקא בגלל "רוב לקוחותיה" נינט תמכור להם הרבה יותר טוב מאשר אסף ארליך, אטליז או פונץ' (ובטח יותר מחוברות השירה שבועז מצפה מפלאפון לממן). חוץ מבועז, ממך ועוד שלושה אנשים, לאף אחד הקמפיין הזה לא יפריע, ואני מבין לחלוטין את הקומון סנס של פלאפון, שפשוט משתמשים במה שיותר פופולרי כדי למכור. לזה קוראים שיווק, וככה הוא צריך להתנהג.
אני רוצה להסביר משהו חשוב. אני לא חושב שפלאפון צריכה לדאוג לתרבות, אבל אני
חושב שאם כבר יוצאים במסע שיקום תדמיתי, כדאי לעשות משהו יעיל וטוב עם הכסף
העצום , מיליון וחצי שקל זה המון המון כסף, ואם אתם רוצים להיות ציניים ויעילים עד הסוף, אז קבלו את זה ממני: זה היה מצטלם הרבה יותר טוב אם הכסף הזה היה מושקע במטרה טובה, אם ארבע מאות אלף דולר היו מושקעים על ידי פלאפון באיזושהי צדקה וחסד, רכישת
ספריה נודדת או הפקת מופעים בבתי חולים לילדים מסכנים
זה מה שאני חושב
יפה כתבת, טוויסטר
אגב: זה פשוט מגוחך, בעיני, שאנשים חושבים שנינט היא הנקודה. היא לא
לא. נינט טייב היא לא הנקודה וגם בפוסטים שלי לא התייחסתי בשום צורה ואופן
לנינט טייב. זו היתה יכולה להיות באותה מידה דנה אינטרנשיונל או מאיה בוסקילה.
בסך הכל קולבים לתלות עליהם תקציב מופרך עבור שום כלום
חבל לי שהויכוח הועבר לפסים אישיים. יש כאן דיון עקרוני הרבה יותר חשוב שהלך לאיבוד
ג'רו, אם לך מותר לכתוב פוסט שלם בלי שעשית 'מחקר שוק שיוכיח את הדברים...' אז לי בטח מותר לכתוב תגובה עליו בלי להביא לך מחקר. תעשה לי טובה, אל תיסחף.
בתור מי שעבדה בעולם הפרסום, תאמין לי שאני יכולה לספר לך סיפורים עוד יותר אבסורדים, מושחתים והזויים מזה, שביניהם ובין 'הם בטח עשו חקר שוק!' אין חצי קשר ובכל זאת נשפכו על זה מיליונים.
יש הבדל בין לעשות מחקר שוק ששואל "האם לנינט יש עדיין השפעה על הציבור, לדעתך?" לבין לשאול "האם אתה תעבור לפלאפון בגלל שנינט היא הפרזנטורית?". אני מבטיחה לך שגם אתה לא תעבור לפלאפון בגלל נינט, וגם החברים שלך לא. אתה יודע את זה טוב מאוד. לפלאפון יש מכשירים מקרטעים, יש להם את הטכנולוגיה הכי זניחה מבין השלוש ויש להם שירות שבקופת חולים כבר שכחו. עכשיו יש להם עוד משהו: חוצפה שאין כדוגמתה. על חשבון המנויים.
אני לא חושבת שפלאפון צריכה לקנות פסנתרים למתנ"ס בקריית גת, אבל אני כן חושבת שבהיותה החברה החלשה מבין השלוש, היא צריכה לעשות הרבה כדי לשמר את הלקוחות שלה; לחבר טוב שלי יש מנוי של פלאפון 16 שנים, הוא לקוח ותיק מהזמנים שרק לקציני צה"ל היה מכשיר, הוא משתמש "כבד" בגלל אופי העבודה שלו, פעם בחודש המכשיר שלו מחליט לנוח איזה יום ומפסיק לקבל שיחות (והוא מפסיד לקוחות) ובשאר הפעמים הסוללה מתרוקנת מהר מידי, המנוי אינו זמין או שמסתבר שוב שהמכשיר המהמם שהוא רכש ב- 3,000 ש"ח הוא צעצוע נוסף. ובמקום שפלאפון תשדרג את המערכת שלה, היא מתעסקת בשטויות כמו קמפיין מטורף שמפרסם את... מה, בדיוק? את המחדלים? את זה שהיא מתעלמת מהבעיות האמיתיות, שסדר העדיפויות שלה אידיוטי? אז ברור שגם הוא מרגיש שיורקים לו בפרצוף אלא שעכשיו הוא מצביע ברגליים, ואת זה פלאפון כנראה לא מבינים כי קמפיין כזה זו התנהגות של חברה שמרשה לעצמה הכל כי ללקוחות שלה אין ברירה בעצם. אז זהו, נגמרו הימים האלה. הבעיה היא לא נינט, הבעיה היא פלאפון.
בקשר לשאר הדברים שכתבת:
סליחה, אבל בשום מקום לא אמרתי שאני לא אוהבת את נינט.
אני לא מכירה את הדיסק שלה כי שום דבר ממה ששמעתי ממנו לא עשה חשק לקנות, אבל לעניות דעתי מדובר בבחורה רגילה, נחמדה, יפה, מוכשרת, אין לי שום בעיה איתה ועם הכסף שהיא מרוויחה. אני מפרגנת לנינט לחלוטין- אני לא מפרגנת לפלאפון ויש הבדל גדול בין שני הדברים!
כל מה שכתבת בפיסקה ההיא, תסלח לי, זו המצאה שלך. אני ארשה לעצמי גם להיעלב הפעם כי אתה מכיר אותי מעבר לוירטואל ואם אתה חושב שזה מה שמאפיין אותי 'קינאה הצבועה בטענות סרק על שחיתות' - נותר לי רק להתפלא על כך שבחרת בעלבונות אישיים.
לא כיף לי לקרוא את זה כי עושה רושם שאתה כ"כ רוצה לצאת צודק עם הפוסט הזה שאתה מוכן לכתוב בלי לחשוב. לא אני ולא בועז עסוקים פה בלקנא, ודווקא ממך, שקשור בעבותות לעולם הבידור המקומי, הייתי מצפה שתראה את מה שמעבר לכל זה; אין פה בעיה ספציפית עם נינט, יש פה בעיה עם הגדרת ערכים. גם בועז לא בא להתבכיין על הכסף שמשלמים לנינט אלא על סדר העדיפויות.
להגיד "זו חברה פרטית, זו זכותה!" זה לא מספיק. זה לא תירוץ משכנע מספיק, כי החברה הפרטית הזו היא סך כל לקוחותיה, ובלעדיהם היא תיפול.
זה הבוטום ליין, ג'רו. זה נורא פשוט.
הדבר היחידי שמעצבן אותי הוא שהיא מקבלת 400k ולה (בניגוד אלי) השיער עוד יצמח.
וחוץ מזה? אני מניח שאחרי שאמרו וכתבו את השם 400 אלף פעם אני מניח שהעסקה יצאה מוצלחת לאללה מבחינתם, $ לכל תזכורת זה ממש מחיר מציאה.
קודם כל יצא לי לראות את נינט בטלוויזיה עם שערה הקצרצר (קרחת זה לא!) והיא נראית
פצצות !
מזכירה בהחלט את דמי מור, זה מבליט את עיניה היפות ועושה טוב למתבונן.
עד כאן על אפקט ה"גלח" שעברה מי שהוגדרה כמאמי הלאומית, אולי מישהו יצליח להסביר לי מה זה בכלל, מאמי לאומית, מאמי לא לאומית, אעלק מאמי וסתם מאמי ...
פלאפון שיוציאו כמה שהם רוצים עבור מי שהם רוצים שייצג אותם באיזה קמפיין שהם רוצים, בחירה שלהם, בעיה שלהם, אם זה יכניס להם את הכסף חזרה או לא אני לא בטוח והאמת גם לא מעניין אותי, אני לא שותף לרווחיהם ולמזלי גם לא להפסדיהם.
אם הייתי לקוח שלהם, אני מניח שמצבי היה זהה כי הרי מזמן אמרנו שיש תיאום נטול תחרות אמיתית, בין כל הזכיינים בישראל אשר לשיטתו של ביביהו המלך אמורים להביא פתיחות ותחרות לשוק הישראלי לרווחת העם היושב בציון/הר חומה או מישור אדומים.
אני לא כועס על פלאפון שהשתמשו במעין פרובוקציה כזו כדי לעלות לסדר היום בישראל , אני גם לא כועס על גובה התשלום שמקבלת נינט על עוד תפקיד מהולל בקריירה הארוכה שלה בישראל, אני לעיתים רבות יותר כועס על שחקני כדורגל ישראלים שמקבלים הון עתק על גול ורבע, רוכשים איזו מכונית פאר, דוגמנית תלוייה על זרועם והדרך לכל קזינו אפשרי פתוחה עבורם, גם כאשר התמורה לשכרם ההיסטרי, מגיעה בדמותו של כדורגל עלוב שגורם לרובנו לתהות על מה ולמה משלמים להם כלל.
בחירות של חברה מסחרית, הן בחירות שלה בלבד, גם הבחירה של ענקית המיחשוב אפל, לייצר מכשיר סלולארי בעל תכונות רבות עד כמעט היכולת לכבס ולייבש בגדים בהפרדה בין כביסה צבעונית ולבנה, זכותנו המיידית, לא לקנות, למכור או לדוגמת פלאפון, להתנתק.
זה יעזור ? לצערי לא .
בכלל בועז יקר, עזוב אותך מפלאפונים, מתי פונץ' בת"א ?
פוסט שכתבתי בענייני סלולארי בכלל :
http://cafe.themarker.com/view.php?t=258377
אני לא אוהבת את נינט, ומבאס אותי שמשלמים לה כל כך הרבה כסף על כל כך מעט עבודה. אני גם לא אוהבת חברות סלולריות שעושקות ללא פרופורציה את האזרח הקטן (כאילו שמישהו יכול להרשות לעצמו היום לא להסתובב עם סלולרי. אפילו להומלסים יש). אני לא אוהבת קמפיינים ראוותניים של רעש וצלצולים שאין מאחוריהם כלום, ואני עוד יותר שונאת לחשוב על הפרסומאים הפלצנים שהגו אותן ובטוחים שהם גאוני הדור ומחר כל הציבור המטומטם ידבר על זה בהתפעלות. אני לא אוהבת את הזילזול בנוער שעולה מהפרסומת הזאת- נינט אלילה שלכם, את אתם תרוצו להתחבר אלינו כי היא מכרה לנו את נשמתה.
למעשה אני די מתעבת את רוב הפרסומות שמשדרים היום בערוץ 2, את רוב הפרזנטורים שאין בינם ובין המוצר שום קשר, וקפיטליזם כללית.
להגיד שמה שכתבת לא נכון? הוא נכון, ואפילו מאוד, עד הסעיף האחרון. ועדיין כל הקמפיין הזה מעורר בי בחילה עמוקה, גם אי אפשר לשים את האצבע בדיוק. הראש שלי איתך, הלב שלי עם דבריו הבסיסיים של בועז (גם אם לא הייתי נסחפת עד כדי דרישות מפלאפון שידאגו לתרבות). דוגרי? אם הייתי לקוחה של פלאפון גם אני הייתי מתנתקת, זה היה גורם לי להרגיש הרבה יותר טוב.
ציטוט :
"זריקת כספים" זה לשים כסף על משהו, ולא להרוויח אותו בחזרה.
ידעתי שהביטוי "זריקת כספים" יקומם אותך :)
אבל נו באמת...אני בטוחה שהבנת למה התכוונתי בביטוי הזה.
מקריאה של שניכם נראה לי שסם הוא הצודק ודווקא את הנאיבית. או שאת חושבת שלמנכ"ל פלאפון סתם התחשק להיות נדיב ולצ'פר את נינט בסטיפה נאה, כי היא כזו מאמי.
אני אומר שוב - אני לא מאמין שנינט היתה נלקחת לקמפיין הזה ומקבלת סכום כזה, מבלי שנבדק נושא העלות-תועלת היטב.
הדיעה שאת מביעה כאן, לעומת זאת, מבוססת כולה על אינטואיציית "לא נראה לי שזה יביא לקוחות". כשתראי לי את מחקר השוק שעשית שמוכיח את זה - אז נראה.
כמישהי שעבדה בעולם הפרסום, אני בטח לא צריך לספר לך שהחלטות על פרזנטורים בקמפיינים לא מתקבלות דרך אן-דן-דינו, אלא דרך בדיקות, פילוח קהל יעד, קבוצות מיקוד וכו'.
אם פלאפון החליטה שנינט שווה לה 400,000 דולר, כנראה שהבדיקות שלה אומרות שנינט יכולה להכניס לה יותר מ-400,000 דולר. אחרת הם פשוט לא היו עושים את זה.
ולכן להציג את זה כ"תשלום לקרחת של נינט", כשזה למעשה תשלום לפרנזטורית שתכניס לחברה בחזרה את הכסף הזה ואף יותר - זה סילוף. אז כן, הרבה יותר מלקוח אחד יצטרף. לא (רק) בגלל הקרחת של נינט, אלא בגלל 4 קמפיינים שהיא תריץ להם במשך שנה, ושכדאיותם מן הסתם נבדקה בצורה מעמיקה במשרדי פלאפון.
בתכל'ס, העמדה שלכם היא: "אני לא אוהב/ת את נינט, ומבאס אותי שמשלמים לה כ"כ הרבה כסף על כ"כ מעט עבודה". זה הבוטום ליין. את זה אתם צובעים בטענות סרק על "שחיתות" (מישהו עשה פה משהו בכסף ציבורי?), על "כסף תמורת קרחת" ועל ציפיות תמוהות של העברת תקציב השיווק של החברה (הרי בחברות ענק לכל אגף יש תקציב משלו, ומשם נלקח הכסף לפעילויות הרלוונטיות לו, כך שה-400,000 האלה ממילא היו נשארים באותו האגף ומקסימום מועברים לפעילות שיווקית אחרת של החברה) לפעילות פילנטרופית למען תרבות.
"זריקת כספים" זה לשים כסף על משהו, ולא להרוויח אותו בחזרה.
"זריקת כספים" היא לא השקעה של 400,00 בקמפיין, כדי להרוויח מזה 500,000 או יותר. לזה קוראים "השקעה נבונה", לא "זריקת כספים".
ואפילו אם זה היה זריקת כספים - מה מפריע לי שחברה X מחליטה לזרוק את הכסף שלה לכיוון Y? זה יוצא מהכיס שלי או מהכיס הציבורי? לא, הכל מהכיס שלה. כשאת קונה משהו שאת לא באמת צריכה, נציג של פלאפון מתערב בזה ואומר שיש משהו נורא מרכיז בזריקת הכספים שלך?
"אין ספק שפירסומת שלה תהיה אפקטיבית ומוכרת עבור חברת פלאפון" ?
פחחחחחחח.
תשמע, סם. או שאתה נציג של פלאפון שמשלמים לו בשביל לכתוב את זה, או שאתה נאיבי עד דמעות, או שאין לך חצי הבנה בכלום אבל בשום דבר שקשור לשוק הזה.
כך או אחרת, אתה מוציא את עצמך די מגוחך עם התגובה הזו, כבר פעם שניה.
רגע, אז הבעיה היא בקרחת?
או שהיא בזה שמשלמים לנינט הרבה?
או בזה שמשלמים לנינט הרבה במקום לקנות פסנתרים למתנ"סים?
כי אם הבעיה היא בקרחת (כפי שניתן להבין מתגובתך) - להזכירך, אף אחד מאיתנו עדיין לא ראה את הפרסומת ולא יודע אם היא חיננית או וולגרית. לכן קצת קשה לבקר את זה.
אני לא מוצא מה כ"כ חוצה גבולות של טעם טוב בסטיילינג של דוגמנית עם שיער קצוץ (זה אפילו לא קרחת). במה זה שונה מתספורת אחרת או מצביעת שיער לצורך קמפיין?
אם קרחת לאישה זה כ"כ offensive (עד כדי כך שזה נאמר בנשימה אחת עם הפרסומת הדוחה של מיקי בוגנים) - איפה הפוסט סלידה מדמי מור ב- GI Jane ופוסט האנטי לשינייד אוקונור?
אז תרשה לי לנסח אחרת אולי את הדברים:
פלאפון שוכחת שהמצב היום שונה מהמצב של לפני חודש.
היום, לקוחות יכולים להצביע ברגליים.
היום לקוחות יכולים להגיד- 'וואלה, לא מתאים לי השחיתות הזו, אני נותן כסף ואני מבין שחלק ממנו הולך לקמפיין, אבל עם כל הכבוד- שנינט תממן לעצמה את התסרוקת'.
היום לקוחות יכולים להגיד- 'שהשמש תמשיך לזרוח מישבנו של מר ניר שטרן- ואני לא נותן לזה יותר שקל מהכיס שלי'.
היום לקוחות יכולים להצביע ברגליים, ופלאפון- שאישרה את הקמפיין הזה כדי לעשות רעש גדול אחרי השתברר שבעקבות חוק ניידות המספרים- היא המפסידה הגדולה מבין השלוש, תמשיך להפסיד לקוחות.
תראה לי לקוח אחד שיצטרף לפלאפון בגלל שהם גילחו לנינט את הראש.
את מי זה בכלל מעניין שהוא וחבריו יתנתקו מפלאפון
את נינט אוהבים רוב הציבור והנוער
אין ספק שפירסומת שלה תהיה אפקטיבית ומוכרת עבור חברת פלאפון
זה שיקול עיסקי טהור
אהבתי מאוד את התוכן והכתיבה הרהוטה בדעה הזו. אני מסכימה איתך והצלחת לנסח לי מה הרגיש לי לא נוח בקריאת הדברים של בועז.
חוץ מזה, הקרחת נורא מכערת את נינט, ממש לא מתאים לה, אין לה פנים כמו לשינייד .
לדבר עם א' שיסדר לך משרה בפרסום? אתה מתאים!
נכון שאנחנו לא אמורים לצפות מחברה מסחרית שתשקיע את כספה בתרבות במקום בעצמה, ושזכותה לעשות בכספה ככל העולה על רוחה.
ועדיין...יש משהו נורא מרגיז בזריקת הכספים הזו ...
בכל פעם שאני רואה איזו מודעה בעיתון של מישהו שמתחנן במשך חודשים לתרומות בשביל השתלת כבד, ואני יודעת שכל אותו זמן יש לחברת פלאפון ודומותיה, את הכסף הזה והיא יכלה לתרום לו אותו בשניה...אבל לא עשתה את זה...אפשר להבין למה זה מרתיח אותי.
כתבתי משהו ברוח דומה על הפרסומת של מחסני תאורה
http://cafe.themarker.com/view.php?t=255280
אפשר לשלם
400
אלף דולר כדי שמישהו יראה את התחת
אפשר לשלם
400
אלף דולר למישהו שיעמוד ויעשה גרעפסים
תמורת
400
אלף דולר אפשר לקנות הכל
אני בסך הכל האזרח הקטן, חסר משמעות וחסר חשיבות עבור פלאפון, אבל אני יכול להצביע עם כרטיס האשראי שלי נגד משהו שנראה לי מגעיל
ממש כמו שהפרסומת הדוחה עם מיקי בוגנים הרחיקה אותי לנצח מהרשת שאותה הוא מפרסם, כך גילוח ראשה של נינט גורם לי, הקטן וחסר המשמעות, להתנתק
מפלאפון
כי ככה בא לי. זו המחאה הקטנה, השולית וחסרת החשיבות שלי, אבל היא שלי
חברה מסחרית יכולה לעשות מה שבא לה, לנפנף באיזה קמפיין פומפוזי שמתחשק לה, ולהוציא עליו כמה כסף שהיא רוצה. אם מ"שטויות" היא תעשה הרבה כסף, זה אפילו הגיוני (ואפילו אם זה לא הגיוני - מותר לה), והופך את זה ל"לא שטויות". אם מלשים תמונה שלך הם ירוויחו יותר מ-400,000 דולר - זה יהיה הגיוני לשלם לך סכום כזה, וממש לא יהיה שטויות. אם הם חושבים שמלשים תמונה של נינט הם ירוויחו את זה - תפד'ל. רבאק, יש מישהו שלא מוכן לשלם סכום עליו הוא מאמין שיקבל סכום יותר גדול?
כל עולם הפרסום בנוי על ראוותניות, פומפוזיות והרבה הרבה ריק. פלאפון ממש לא ממציאה את השימוש בטאלנט ופימפום התדמית. בכלל, לא ברור לי ממתי אנחנו הדורמנים של עולם הפרסום, ומה מקנה לנו את ה-say איזה פרסומת (שאינה נצלנית) היא לגיטימית או לא, ואיזה סכום שמשולם הוא לגיטימי או לא. מה איכפת לך מה פלאפון עושה עם הכסף שאת משלמת לה? ממתי את בודקת את דו"ח ההוצאות של החברות להן את משלמת כסף בכלל?
והדוגמאות שנתת אינן רלוונטיות כלל למקרה (אם כי אני בטוח שיש דוגמניות שכדי להשתתף בקמפיין מסוים כבר נדרשו להוריד משקל). הגבול ממש לא עובר בבקשה מדוגמן לשנות את שערו. אין בזה שום אלמנט של Abuse, ואני לא רואה מקום להשוואה לדרישה מדוגמנית להגדיל את החזה שלה.
הכל נובע מקינאה וצרות עין
מה פתאום שנינט תקבל 400 אלף דולר
זה כואב ומציק לאנשים קטנים
אתה טועה, וטועה בגדול.
עם כל הכבוד ל'זכות של חברה רווחית לעשות ככל העולה על רוחה בכספיה', החברה הרווחית הזו אינה רווחית ללא לקוחותיה, וחברה שעובדת כ"כ קשה כדי לגייס לקוחות לא יכולה לנפנפף אח"כ בקמפיין מהסוג הזה, ראוותני, פומפוזי הבנוי כולו על פימפום תדמית של מישהי שחוץ מ"פוני" עוד לא עשתה כלום, כי זו חברה שמוכיחה שעם הכסף של הלקוחות היא עושה בעיקר שטויות.
נורא מעניין אותי אם אתה תהיה כ"כ לוהט בנימוקיך להגן על החלטתם אם פלאפון ילכו עוד צעד קדימה, למשל, וישלמו 400,000$ למארינה כדי שתוריד 15 קילו או למירי בוהדנה כדי שתגדיל רק עוד קצת את החזה לשמחתם של לקוחות פלאפון שוודאי יראו בזה מחווה נהדרת. איפה הגבולות?
האמת היא שאתה צודק.
חוץ מזה, כל העניין דוחה. אני לא אתנתק מפלאפון בגלל זה אבל גם לא הייתי מצטרפת אליהם בגלל שטות כזו.