כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    גנאולוגיה וספרות

    לכל התעניינים בגנאולוגיה ובספרות ובכל מה שמתקשר אליהן במישרין ובעקיפין

    0

    הרמן ודורותיאה הפואמה-האפוס של גתה בתרגום עברי חדש של ניצה בן ארי

    3 תגובות   יום שני, 7/5/12, 23:51

    ''''

    פתיחת הפואמה בתרגום ניצה בן ארי

     

    ''

     

     

    ''


    כריכה קדמית''

     

    Hermann Und Dorothea Overture Op.136

     

    ''

     

     

    גתה כתב וניצה בן ארי תרגמה שוב לעברית את האפוס-הפואמה הרמן ודורותיאה.קישור לתרגומו המלא של ש.בן ציון בפרויקט בן יהודה:הרמן ודורותיאה מאפשר להשוות בין שני התרגומים. בהקדמה קצרה לתרגום שלו כתב בן ציון:"בתתי לפני הקהל העברי, תרגום זה של אחת היצירות היותר שלימות והיותר חביבות שבלשונות אירופא, ספר הנקרא והנלמד זה יותר ממאה שנה, – מצאתי לנכון, ליתן עמו גם הערות-בקרת וביאורים מספיקים, הראויים ביחוד למורה עם תלמיד; בחשבי, שכדאי לנו, שתכנס יצירה זו לביה"ס העברי, ולא רק בתור דוגמא ספרותית בלבד, אלא גם בתור ספר חנוכי לבני-הנעורים בכלל".לעומתו טוענת המתרגמת ניצה בן ארי בראיון לכבוד צאת התרגום החדש:"הטלנובלות והריאליטי הם, אם תרצה, 'הספרות המתורגמת' של היום, ואני מתמלאת חרדה כשאני חושבת על העתיד. אבל, אם אני לא טועה, אמרו זאת כבר פעם".".התייחסותם השונה של שני המתרגמים היא אולי בבואה תמציתית לשינוי שעברה התרבות  שלנו,לא פחות מאשר לשוני באופן ההתבוננות שלנו על העבר.


    "שלושה תרגומים עבריים לפחות נעשו ליצירה. הראשון הוא תרגום משכילי שראה אור בוורשה ונקרא "נוה הצדק: משכיל שיר ידידות בתשעה שירים שקולים". העתקה חפשית משפת אשכנז, מפעלות המשורר המהלל געטהע, מאת מרדכי בן־מרדכי ראטהבערג. השני נעשה בידי ש. בן־ציון וראה אור בשנת תרע"ז (1917) ביפו, במסגרת הסדרה: ספריה חקלאית: סיפורי כפר, אשר כידוע שמה לה למטרה לתרגם קליסיקה עולמית. תרגום זה פורסם במהדורה נוספת בתרפ"ג (1923) בהוצאת מוריה, ירושלים־ברלין. תרגום שלישי נעשה בידי יוסף ליכטנבום, וראה אור ב־ 1967 בהוצאת אל"ף, תל־אביב."


    " כאשר פלשו צבאות צרפת המהפכנית חצו את הריין ופלשו למערב לגרמניה,מילאו שיירות פליטים את הדרכים. סיפור אהבה נוגע ללב נרקם בין אחת הפליטות לבין בנו הצעיר של פונדקאי מאזור מיינץ. " כך מתמצתת הוצאת אוניברסיטת תל אביב המו"לית של התרגום החדש את העלילה שנותרה אקטואלית גם כיום"ומוסיפה:"העלילה מתרחשת בשנת 1792 בערך, בתחילת המלחמות שהולידה המהפכה הצרפתית, כאשר צבא צרפתי בפיקודו של הגנרל קוסטין (Custine) פלש לפלאטינאט, היא ארץ הריין שבירתה מיינץ, ולמשך זמן מה השתלט על חלקים ממנה. גתה. הסתמך על מעשה שהיה כשישים שנה לפני כן: ב- 1731 – 1732.


    הנסיך-הארכיבישוף של זלצבורג גירש אלפי תושבים פרוטסטנטים מן העיר וסביבתה והפליטים התיישבו בדרום גרמניה. הפואמה של גתה נשענה על הדיווח ההיסטורי שנכתב ב-1734 בשם "תולדותיה המלאות של הגירת הלותרנים שגורשו בידי הארכיבישוף של זלצבורג". , גתה העתיק את מקום ההתרחשות מזלצבורג אל מחוז הריין וממלחמות הדת אל תקופת המהפכה הצרפתית."


    הפואמה הייתה  מקור השראה לאמנים רבים,ציירים,פסלים,מוסיקאים,אנשי תאטרון ועוד,לכן תרגום עכשווי שלה עשוי לעניין לא רק אנשי ספרות .מפעל התרגום הזה הוא יוזמה ברוכה בימים סוערים אלה ומזכיר לנו את כוחה של האהבה דווקא בימים של מהפכות, מלחמות ופליטות.

    ''''

     

    פתיחת הפואמה בתרגום ש.בן ציון

     

    צָרָה וְעֶזְרָה.

     

    "עוֹד לֹא רָאִיתִי שׁוּק גַּלְמוּד וּרְחוֹבוֹת שֶׁדָּמְמוּ כָּכָה!

    אָפְסוּ הַחַיִּים, אָפֵסוּ!  שָׁמְמָה נִקְּתָה הַקִּרְיָה,

    יָצְאוּ יוֹשְׁבֶיהָ נָדָדוּ, הֲנוֹתְרוּ חֲמִשִּׁים עוֹד נָפֶשׁ?

    גְּדוֹלָה סַקְרָנוּת!  הֵן כֻּלָּם אַךְ לִרְאוֹת בַּמַּחֲזֶה נֶחְפָּזוּ,

    מַחֲזֵה הַגּוֹלָה בְעָנְיָהּ, מַחֲנֶה הַהוֹלֵךְ בַּיָּגוֹן,

    וְכֵן עַד לְדֶרֶךְ הַכָּבִישׁ, זֶה מַהֲלָךְ שֶׁל שָׁעָה לֹא קַלָּה,

    הֵם, בַּאֲבַק-יוֹם בְּעֵרָה, אָצִים וְרָצִים בַּמּוֹרָד.

    מוּטָב, כִּי אֵשֵׁב פֹּה תַּחְתָּי.  מָה אֵצֵא, מָה אַבִּיט בַּצָּרָה?

    תְּלָאַת יְשָׁרִים בַּל אֶרְאֶה, בִּשְׂאֵתָם צְרוֹרוֹתָם בַּגּוֹלָה,

    פְּלֵטַת שְׁאֵרִית רְכוּשָׁם מֵעֵבֶר לָרֵין, מִמּוֹשְׁבוֹתָם,

    וְכֵן עֲקַלְקַלּוֹת בַּדְּרָכִים, מִשְׁעוֹלֵי עִמְקֵנוּ הַמֻּבְדָּל,

    בֵּינוֹת לְשַׁדְמוֹת-הַבְּרָכָה אַךְ הָלֹךְ וּבָכֹה יִדּוֹדוּן.

    אָכֵן כִּי אַתְּ, אֵשֶׁת-חָיִל, הֵיטַבְתְּ וַתַּעֲשִׂי בְשַׁלְּחֵךְ

    בְּנֵנוּ נְדָבוֹת בְּבַדִּים נוֹשָׁנִים, בְּמָזוֹן וּמַשְׁקֶה,

    קַדֵּם חֵלְכָּאִים בַּדָּרֶךְ; מֵחוֹבַת הֶעָשִׁיר נְתִינָה.

    שָׂשׂ הַבֵּן לָרוּץ בָּרָכֶב!  וְיָדוֹ אֵיךְ תִּשְׁלַט בָּרְכָשִׁים!

    גַּם הַמֶּרְכָּבָה הַחֲדָשָׁה שֶׁלָּנוּ, מַה קַּלָּה, מַה טּוֹבָה!

    קוֹלְטָה אַרְבָּעָה לִרְוָחָה, וַחֲמִשִּׁי הָרַכָּב בַּדּוּכָן,

    עַתָּה הַבֵּן בָּהּ יְחִידִי, וַהֲדוּרֵי כָל דֶּרֶךְ אֵיךְ תִּצְלָח!"

    כָּכָה, בְּשִׁבְתּוֹ בְּפֶתַח הַשַּׁעַר וְנִשְׁקַף הַשּׁוּקָה,

    מְסַפֵּר עִם אִשְׁתּוֹ בְרָצוֹן בַּעַל-בֵּית-לַיִשׁ-הַזָּהָב.


    ''

     

    גתה :ציטוטים נבחרים

     

     

     

    ''''


    ''''

     

    ''''

     

    ''''

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      תודה. אהבתי (בלשון פייסבוק של ימים אלה) את התוכן והצורה של הפוסט. ניצה בן ארי היא גיבורת התרבות שלי. לכל מי שיכול להנגיש כך לקורא עברית את גתה - מגיע פרס ישראל.
        10/5/12 18:11:
      יפה ומושקע. מצא חן בעיני מאוד. השירים מוגשים בטיפוגרפיה טובה וקריאה.
        10/5/12 17:56:
      אודה שרק ליקטתי לטעימה כמה שורות פה וכמה שם, אבל להארח אצלך ולטבול בעולם הכל כך יוצא דופן שאת מציעה, באיכות החומר ובהגשה המכבדת, זהו עונג רב השראה. את גתה "היכרתי" דרך השיחות שלו עם אקרמן ומשם הלאה... הפתיחה של שומאן מלווה את העיון ומשלימה אותו. חוויה נפלאה! תודה לך ♣

      ארכיון

      פרופיל

      ספרותית
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין