מעולם לא נמניתי על חסידיו של אריק שרון, ואף היה לי איתו חשבון רב ימים, מאז שנשא את נאום הכזב שלו על "החטיבה שלא גוייסה", בתקופת מלחמת לבנון הראשונה, בשנת 1982.

לצעירים שבינינו אזכיר: אריק, שהיה אז שר הבטחון, נשא נאום, ובו סיפר, על ה"שמאלניות" שחילחלה אל תוך שורות הצבא, עד שגיוסה של חטיבת צנחנים במילואים לשרות בלבנון, בוטל עקב סרובם של הלוחמים להתגייס.

החטיבה שעליה דיבר היא החטיבה שאליה השתייכתי, ובעת שנשא את נאומו, ישבה החטיבה באזור דמור, מדרום לביירות, ובאותם ימים עצמם גם נהרגו אחדים מחברינו במהלך פעילות קרבית באזור ביירות.

לימים, כאשר אריק החליט לעזוב את הממשלה ולהקים את "קדימה", במטרה לבצע את ההתנתקות החד צדדית, החלטתי "למחול" לו על כל חטאיו, כדי לסייע לביצוע תכנית ההתנתקות, אך לא נקטתי בצעדים ממשיים כלשהם, חוץ מדיבורים וקיטורים על המצב.

אהוד אולמרט, שהחליף את שרון כראש ממשלה, המשיך במדיניותו, וכאשר נאלץ לפרוש מכהונתו, הוא הוחלף על ידי ציפי לבני כיו"ר המפלגה. כיוון שציפי לבני התחייבה לקיים את מדיניותו של שרון, התפקדתי ל"קדימה" במטרה לסייע בידה לבצע את חזונו של שרון, וכדי למנוע את בחירתו של מופז כיו"ר המפלגה, לאחר שהצטרף אליה ברגע האחרון, יום לאחר שעזב את הליכוד, ולאחר שהצהיר כי "בית לא עוזבים".

התנהלותו של מופז לכל אורך הדרך, היא דוגמה ומופת לאופורטוניזם במירעו, ועל כן החלטתו לחבור עכשיו אל הקואליציה אינה מפתיעה כלל, מה גם שהסקרים ניבאו את התרסקותה של "קדימה" בבחירות הבאות. מה גרם ל"קדימה" לאבד את תמיכת הציבור, כולם יודעים.

על התחברותו של מופז עם נתניהו כבר נאמר בפרקי אבות: "לא הלך זרזיר אצל עורב, אלא שמינו הוא". יבושם להם. אנחנו הקטנים נאלץ להסתפק בסירחון שהם מפיצים....

הנני מודיע בזה על פרישתי מ"קדימה" החל מהיום – 8.5.2012.

אגב, היום הוא יום השנה הארבעים ושניים לנפילת שלושה מחבריי ולפציעתם הקשה של שלושה נוספים בעת שהיו בפעילות מבצעית ועלו על מארב מחבלים בבקעת הירדן.

עודד אל-יגון