את יום העצמאות למדינת ישראל חגגתי השנה דווקא באנגליה. רחוק מהארץ, מישובי אור החוגגים ומהמשפחה. הפעם, לראשונה, הרגשתי שלא באנו לבקש עזרה, אלא באנו לבשר. באנו לומר שיש ארץ של חיים והזדמנויות, ושיש ארץ אחרת מאחורי מה שרואים בחדשות

פורסם: מאי 2012

גשם. עננים אפורים. חרדים פוסעים ברחוב לצד מוסלמים, ואני עומד בליבה של מנצ'סטר באנגליה בערב יום העצמאות. הרבה שאלות עלו לי במסע הזה, אותו עשיתי בסוף השבוע האחרון כאורח של הקהילה היהודית במנצ'סטר: אז מה שווה כל סיפור האהבה הזה פה בישראל, אם אין כאן שלום ואין חיים קלים ונוחים? ולמה קבעו את יום העצמאות דווקא בתאריך שבו הוכרזה המדינה ולא בתאריך של הניצחון במלחמת העצמאות?

ההתלבטות אם לטוס לא הייתה פשוטה: לא להיות בארץ ביום העצמאות – היום בו הקמנו את הישוב הראשון של אור ובו חוגגים ישובי וגרעיני אור, לא לחוות את ההרגשה של סיפוק והתעלות באוויר, להשאיר את המשפחה מאחור ביום הזה, והידיעה שלא אוכל לעלות לקברי החברים ביום הזיכרון.

ההחלטה לנסוע לחו"ל התקבלה לבסוף מתוך הבנה שהזמנים משתנים. העלייה לישראל יורדת, אבל הציונות מתחדשת. הרגשתי שאת המסר של מה שקורה כאן במדינה שלנו יש להביא לתפוצות, לחלוק ולשתף. לשדר ולדבר עצמאות. את המסר הזה נשאתי עימי.

ואני נוסע. ותוך כדי הטקסים, השיחות והדיבורים התמונה מתבהרת, וההבנה של התאריך ומהות יום העצמאות מתחדדת לי. למה דווקא יום ההכרזה ולא יום הניצחון? כי השלמות שלנו בחיים איננה בביצוע. אנחנו שואפים גדולים, אבל הביצוע תמיד יהיה פחות מרמת המחשבה והרצון. מהותו של יום העצמאות היא עצם הקביעה, חג העצמאות הוא חג להחלטה, זוהי היכולת להחליט לעשות למען הארץ הזאת.

64 שנים אחרי, ולראשונה הרגשתי בחו"ל שלא באנו לבקש עזרה, אלא באנו לבשר. באנו לומר שיש ארץ של חיים והזדמנויות, שיש ארץ אחרת מאחורי מה שרואים בחדשות. זה כבר לא רק יהודים בודדים הזוכים להישגים, זוהי מדינת ישראל, גדלה ומתפתחת, מצמיחה סטארט אפים, חתני פרס נובל, חידושים והמצאות בחקלאות, ומובילה חדשנות במגוון תחומים.

יש עם מתווה דרך, כובש מדבר והר, פורץ צפונה ונגבה, ולמרות כל מה שמסביבו – איננו נשבר. אמנם לא תמה המלאכה ולא הכל מושלם בארצנו, אבל זוהי הזדמנות עבור אחינו בתפוצות להגיע ולהצטרף לפני שהעננה הכלכלית-חברתית המאפילה על חיי היהודיים תהפוך לשמיים קודרים.

שווה גם שווה סיפור האהבה הזה כאן בארץ. כי יש בו פרחים, ואנשים, ושמש, והחלטה, והגשמה, ותקווה ואהבה, ובין כל קוצי המדבר המוסלמי שמסביבנו מלבלבת לה מדינה שונה, משונה, אך ניצבת החלטית על תלה. עולה ופורחת, ועצמאית יותר משנה לשנה.

יחד, ממשיכים להקים מדינה.

רוני פלמר,

מנכ"ל תנועת אור

דבר המנכ"ל מתוך "יוצא לאור" הניוזלטר החודשי של תנועת אור.
מעוניין להצטרף לניוזלטר ולקבל עידכונים? לחץ על הקישור הבא:
http://www.mymarketing.co.il/Subscribe.htm?_u=wddcpp