יום אחד הופיעו עלים משונים, ירוקים מלאים וארוכים, על אחת השיטים בצידו המזרחי של הואדי. "מה היא מתקשטת?" רטנו השיטים בצד המערבי. אבל השיטים בצידו המזרחי של הואדי שתקו. "תסתכלו עליה", המשיכו השיטים מהצד המערבי, "מה זאת הגנדרנות הזאת. אנחנו לא מתקשטות, ולא מתאפרות, ולא מתיפיפות. זה לא אנחנו. שתוריד את זה".

"מה אכפת לכם", הגנו עליה השיטים מהצד המזרחי, "היא בסך הכל רוצה תשומת לב".

פריחת הרנוג השיטים

שטפון הלך ושטפון בא, ויום אחד הופיעה פריחה אדומה וחזקה על ענפי השיטה הגנדרנית. 

"או", אמרו השיטים מהצד המערבי, "אתן רואות, עזבנו אותה בשקט, ועכשיו תראו".

"זה דווקא נורא יפה", השיבו השיטים מהצד המזרחי. "גם אנחנו רוצות. איך משיגים את התלבושת הזאת" הן שאלו את השיטה הגנדרנית. 

"זה סוד כמוס" ענתה הגנדרנית, "אבל אני אחלוק אותו עם מי שרוצה, אבל רק בסוד".

"אנחנו רוצות, אנחנו רוצות" השיבו השיטים מהצד המזרחי.

"לא, אתן לא רוצות", ענו להן השיטים מהצד המערבי, "זה יהיה הסוף שלנו. זה יהיה הסוף של הואדי כמו שאנחנו מכירים אותו".

"אוי, תשתקו כבר" ענו השיטים מהצד המזרחי. "ספרי לנו את הסוד, בבקשה".

"אני אשלח שליח שיספר לכם את הסוד" ענתה השיטה הגנדרנית. רטטה השיטה בענפיה, וקבוצה של צופיות המריאה מבין פרחיה האדומים. נחתו הצופיות, צופית על כל שיטה בצד המזרחי של ואדי, ולחשו הצופיות לשיטים את דבר הסוד.

"גנדרניות שכאלה" אמרו השיטים בצד המערבי, משכו בענפיהן והלכו לישון.

שטפון הלך ושטפון בא, וכל השיטים בצד המזרחי של הואדי עטו עלים ירוקים מלאים וארוכים. התכנסו השיטים של הצד המערבי לישיבת חרום.

"מה קרה להן?", שאלה אחת. "יש להם עלים אחרים" הוסיפה שניה. "דרכם לא דרכנו" הקצינה שלישית.

"מה את שחה" גערו בה שאר השיטים. "אלה השיטים שלנו, בשר מבשרנו, אפילו אם הן גנדרניות".

"דרכן לא דרכנו" התעקשה השיטה. 

"זה בטח בגלל שהיא בקצה של הואדי, והיא מרגישה קצת בודדה" אמרו חברותיה מהצד המערבי.

שטפון הלך ושטפון בא, וכל השיטים בצידו המזרחי של הואדי עטו פריחה אדומה וחזקה. התכנסו השיטים של הצד המערבי לישיבת חרום.

"זה כבר יותר מדי" אמרה אחת, "כל כך הרבה אדום".

"דרכם לא דרכנו" אמרה השיטה מקצה הואדי.

"איזה נודניקית" השיבו חברותיה. טיכסו עצה, והחליטו לשלוח שליח לשיטים מהצד המזרחי, כדי לברר איך זה עם התלבושת החדשה.

"אל תעשו את זה", דחקה בהם השיטה מקצה הואדי, "דרכם לא דרכנו".

אמרו ועשו, ושאלו את השיטים מהצד המזרחי איך אפשר להצטרף למסיבה.

"זה סוד", השיבו להן השיטים מהצד המזרחי, "אבל אם אתן רוצות, נשלח שליח לספר לכם". הרטיטו השיטים מהצד המזרחי את ענפיהן, ושוב המריאה לה להקת צופיות, שנחתו על השיטים מהצד המערבי ולחשו להם את דבר הסוד.

רק השיטה מקצה הואדי סירבה לקבל את הצופית בין ענפיה. "זה הסוף שלנו" אמרה לעצמה וניגבה דמעה.

שטפון הלך, ושטפון בא, וכל השיטים מהצד המערבי עטו עלים ירוקים ארוכים ומלאים. ורק השיטה מקצה הואדי מחתה עוד דמעה בעצב.

שטפון הלך ושטפון בא, וכל השיטים בואדי עטו פריחה אדומה וחזקה. ורק השיטה מקצה הואדי מחתה דמעה. שוב ושוב שלחו השיטים את הצופיות אל השיטה שבקצה הואדי, ושוב ושוב השיבה השיטה את הצופיות ריקם. לא היא לא רוצה חלק בזה. היא חושבת שזה יהיה הסוף של כל השיטים בואדי. בימים חגגו השיטים עם פריחתם האדומה, ובלילות היתה השיטה בקצה הואדי בוכה.

שטפון הלך ושטפון בא, ויום אחד הבחינה השיטה מקצה הואדי שהפריחה האדומה נעלמה. ויחד איתה החלו להעלם העלים הארוכים המלאים והירוקים. ויחד איתם החלו להעלם גם המחטים הירוקות והקטנות. והגזע של השיטים החל להצטמק, וקרחת הופיעה על הענפים.

עד שיום אחד ראתה השיטה שכל השיטים בואדי מתו. מררה השיטה בבכי. "חיי לא חיים" זעקה. "למה לא התעקשתי יותר. למה הן לא הקשיבו לי."

לפתע הגיחה לה צופית קטנה וחמודה ונחתה על אחד מענפי השיטה שבקצה הואדי. "אנא, ספרי לי את הסוד" לחשה השיטה. עצמה את עיניה והמתינה למותה. אבל הצופית, כמו לא שמעה, פרשה כנפיה והמריאה לדרכה.

זה מה שהרנוג השיטים עושה לשיטה

___________________________

לעיון נוסף: הרנוג השיטים.