בקטנה
תשמעו, אז אנשים ניגשים בהפגנה ואומרים לי נו לא עשית משהו לכבוד מופז, מה אין לך מה להגיד. אז האמת שלא. אין לי מילים. כי זה כל כך עלוב שבעצם ההתעסקות בזה גם אני עצמי נהיה עלוב. מצד שני עליבות אף פעם לא הטרידה אותי ובחוץ קר בלאו הכי והשוטרים תופסים שבויים כי ברוח גבית של 94 חברי כנסת אפשר לכופף לדמוקרטיה את היד מאחורי הגב כמה שרוצים וכמה שהיא תצעק קולה לא יישמע, והמטבח מלוכלך מכל סירי האורז של שש בערב והנסיון של שבוע שעבר לימד אותי שהוא לא יתנקה מעצמו, אז חזרתי לעשות קצת לביתי אבל הייתי מוכרח איזה מס שפתיים קטן למי שנשאר שם בחוץ, איפה שהחיים זה לא קיבוץ, כמו שאמר הזמר ההוא שקצת דומה לשאול מופז. ואתם תתכוננו כי אפילו שקר בחוץ נהיה מוכרחים כולנו להתחמם, או שלא יישאר כלום להילחם עליו או אפילו לבכות.
|