יש לך סטנדרטים נמוכים.

אני רוצה לראות פוליטיקה אחרת, נקיה יותר, ומבינה שבשביל זה צריך אנשים חדשים ובטח לא גנרלים שדי לי מהם.

הדרך שלי להשפיע דרך התפקדות למפלגה ובחירה שמית בפרצופים חדשים בעלי יושרה כקריטריון ראשון, חסרי ניסיון ככל שיהיו הם עדיין עדיפים בעיני על פני פוליטיקאים נכלוליים.

כל עוד אתה בלבד היית משלם את המחיר של הסטנדרטים הנמוכים האלו אז לא היה לי אכפת.

העניין שאני משלמת מחיר שאני לא מוכנה לשלם

זה נכון אבל חלקית:

1. משום מה הציבור זוכר שבירת מילה רק כאשר פונים לדרך הפשרנות, אך גם אהוד אולמרט לדוגמא שנבחר על סמך תכנית ההתכנסות (שאפילו לא הגיעה לשלב הדיונים) - ובסופו של בחר בפעולות מלחמתיות כדי לנסות להשיג את מטרותיו היא שבירת מילה, בהקשר זה חשוב להזכיר שוב את בגין (כנראה הזגזגן מכולם) שרץ בבחירות 81 על תקן מי שמביא שלום (על רקע הסכם השלום עם מצריים) ואחת הפעולות הראשונות שהוא עשה זה "מלחמת שלום הגליל" (ויכול להיות שלכך הוא התכוון במילה "שלום"?). יש דוגמאות נוספות - העניין הוא היחס הסלקטיבי למונח "שבירת מילה".

2. יש הבדל מהותי בין שינוי של 180 מעלות מהבטחת הבחירות (כמו במקרה של בגין שרון ועוד) לבין סטייה של מספר מעלות. אם כל הכבוד שמזכירים לנו שרבין הבטיח לא לא לקיים משא ומתן אם אשף (דבר שאכן הוא עשה בסופו של יום) - אין הדבר מהווה היפוך למצעו מכיוון שהבטחת הבחירות המרכזית הייתה להתניע תהליך מול הפלסטינים (ושאלת אש"ף היא נושא האיך). חשוב להדגיש גם שהרוב הגדול של תומכי רבין בחרו בו בשל ההבטחה הראשית (להתניע את התהליך), ועיקר הביקורת על רבין שהוא בגד במצעו הגיעה ממי שמראש התנגד לו. אפשר להעלות את השאלה האם אסור לנבחר לסטות כהוא זה מהבטחתו - אך נדמה לי שזה דיון אחר.

3. אך במקרה הנוכחי אנחנו מדברים על נושא אחר לגמרי - שכן היפוך ההחלטה במקרים הקודמים לא נועדה לקדם (באופן ישיר) את הקריירה האישית של המחליט. בכל אחד מהמקרים הקודמים אפשר בהחלט להתווכח עם נכונות ההחלטה, אבל המטרה של אותה החלטה הייתה לקדם (לפי שיקוליו של המחליט) את האינטרסים מדינת ישראל. במקרה של כלנתריזם (ומופז אינו הראשון) הסיבה להיפוך ההחלטה היא כדי לקדם את האינטרסים האישיים של המחליט. זה ההבדל. אתה צודק שהכלנתריזם הוא חלק מהמשחק הפוליטי - אבל נראה לי שאנו בתור ציבור לא מוכרחים לאהוב את זה, אנו צריכים ויכולים לזכור את אותם אנשים, ולהציע להם לחפש מקצוע אחר כדי לקדם את האינטרסים של עצמם - נבחר ציבור מתוקף הגדרתו אמור לפעול כדי לקדם את האינטרסים שלנו הציבור.

 

 

צטט: Moogoo 2012-05-10 14:45:09

"כשבגין הלאומי שבר מלה - הוא היה לענק. כשרבין הנצי שבר מלה - הוא היה לגיבור השלום. כששרון הכוחני שבר מלה - הוא היה לאתרוג. אפילו כשפרס השנוא שבר מלה - הוא היה לחביב הקהל וזכה לעדנה מאוחרת. כל מעשה של שבירת-מלה או ניפוץ עיקרון אשר שירת את השלום, השמאל, או האופנה נתפש בישראל כמעשה של גבורה עילאית. אף על פי שהמעשים הללו היו בלתי ישרים ובלתי דמוקרטיים הם זיכו את מבצעיהם במעמד-על של מדינאים שעלו לגדולה". את מוזמנת לקרוא את ארי שביט שכתב יופי של מאמר על כל זה בהארץ.

צטט: Moogoo 2012-05-10 14:45:09

"כשבגין הלאומי שבר מלה - הוא היה לענק. כשרבין הנצי שבר מלה - הוא היה לגיבור השלום. כששרון הכוחני שבר מלה - הוא היה לאתרוג. אפילו כשפרס השנוא שבר מלה - הוא היה לחביב הקהל וזכה לעדנה מאוחרת. כל מעשה של שבירת-מלה או ניפוץ עיקרון אשר שירת את השלום, השמאל, או האופנה נתפש בישראל כמעשה של גבורה עילאית. אף על פי שהמעשים הללו היו בלתי ישרים ובלתי דמוקרטיים הם זיכו את מבצעיהם במעמד-על של מדינאים שעלו לגדולה". את מוזמנת לקרוא את ארי שביט שכתב יופי של מאמר על כל זה בהארץ.

קראתי ואני מדברת על תרגילים מסריחים שפוליטיקאים יצרו  ותקרא מה קרה בתרגיל המסריח הקודם. ואיך שילמו על כך הפוליטיקאים שהסריחו.

מופז כל הזמן רצה לחזור לליכוד, הוא אפילו עזב את הליכוד כשיום לפני זה, הוא אמר ש"בית לא עוזבים". זה לא מפתיע כלל שהוא החליט על המהלך המזגזג אבל בוודאי אם הוא עומד בראש מפלגה ומבטיח לבוחריו שהוא יחליף את נתניהו ודקה אחרי זה כשהוא מבין שמצבו רע הוא חוזר לחיקו של נתניהו  באישון לילה. יש לו בוחרים רבים שעזבו את המפלגה ביומיים האחרונים. וזה לא אני וחבריי מתאכזבים בצדק כי אותי קדימה מעניינת כמו שלג דהאשתקד. אך גם בזנות יש כללי משחק. כמו שמשלמים לזונה אחרי המעשה. והוא גם ישלם. כל הפוליטיקאים שהיו שותפים בתרגילים מסריחים בעבר[לא בטוח שאתה זוכר]  הציבור לא שכח להם והם כן שרפו את עצמם. זה לא בדיוק כמו שאתה אומר. אבל מה שמרגיע אותי מאוד שהם שונאים אחד את השני והם עד מהרה יגיעו למסלול התנגשות נישואין טובים לא יהיו כאן.

"כל מעשה של שבירת-מלה או ניפוץ עיקרון אשר שירת את השלום, השמאל, או האופנה נתפש בישראל כמעשה של גבורה עילאית. אף על פי שהמעשים הללו היו בלתי ישרים ובלתי דמוקרטיים הם זיכו את מבצעיהם במעמד-על של מדינאים שעלו לגדולה. מי שהילל את גבורת פוני-הפרסה של העבר ומגדף את משנה הטקטיקה של ההווה לוקה, במקרה הטוב, בצביעות. במקרה הרע, הוא לוקה בגזענות." [ארי שביט "המכונן", ושלא כהרגלו - במופע לא היסטרי, לשם שנוי. היום בהארץ]

"אבל פוליטיקאים משנים פוזיציה מאז ומעולם משיקולים אלקטורליים. בריתות נכרתות ושנאות נשכחות על רקע החשש מהקלפי." [מאמר של צבי בראל - התירוץ האיראני לכניסת מופז לממשלה]

קלפי - מושב בכנסת, זו הקרקע וזה הלחם.

כאן:  http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1704456

וכאן: http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.1703560

אולפנא שמולפנא - יוחרב לאלתר מתחם חולי-לאנד.

וננוחם.

זה לא פוליטיקה!!!

זה ישראבלוף

אני כנראה מטומטם לגמרי, מכיוון שמה שכולם מכנים מהלך מפתיע נראה לי מובן מאליו. הרי מופז ניסה בזמנו לפלג את קדימה כדי שיוכל להיכנס לממשלה (ובינינו אם העצמאות של ברק נמצאת בממשלה מה בדיוק ההבדל העקרוני שמונע מקדימה להיות חלק מהממשלה?).

להבדיל ממך אני לא חושב שהידיעה על הצטרפות קדימה לממשלה היא בשורה רעה ללפיד - אולי להיפך. הסיכוי הסביר שהצטרפות קדימה לממשלה תאייד את המפלגה הזו ומספר המנדטים שעוד נותר להם על פי הסקרים (כ-12), יתפזרו בין הליכוד יאיר לפיד ומפלגת העבודה (שכנראה תהיה המורווחת העיקרית מהצעד של מופז).

לא חושב שמישהו שכח את הזיגזג הקודם של מופז. נראה לי שזגזוגים הם פריבילגיה של ראשי ממשלה מאוד פופלרים (בגין, שרון). כאשר אחרים מנסים לעשות זאת (ברק, פרץ וכנראה גם מופז), ובמיוחד שהזגזוג הזה הוא למען תועלתם האישית - הם נוגסים לאט לאט באשראי הציבורי שלהם (נדמה לי במפלגת העצמאות של ברק עשויה להיעלם מהזירה הציבורית לאחר הבחירות הבאות - אולי קדימה צלך בעקבותיהם).