כותרות TheMarker >
    מעבר ל-
    cafe is going down
    ';
    TheMarker Cafeאילנה ינובסקימילה שלי6 אויבים אורבים לכל אחד מאתנו

    מילה שלי

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    0

    6 אויבים אורבים לכל אחד מאתנו

    6 אויבים אורבים לכל אחד מאתנו

    ‎87

    תכנים אישיים  

    101 תגובות   יום חמישי, 10/5/12, 18:23


    ששה הם אויבי הגדלות והאושר

     

    קבלתי היום במייל הפניה לבלוגיסטית של פורבס ושמה:ג'סיקה האגי, שכתבה פוסט נהדר" ששת האויבים של הגדלות ושל האושר".

    הקלקתי בלי לחשוב פעמים. עם המון מזל לא נפלתי על פוסט טרחני שנועד לקדם ספר, סדנה, הדרכה או אימון, אלא פוסט ספק הומוריסטי שמתאים לכולנו כאסופה של פרטים, ולא פחות לכולנו כעם , על רקע שלל האירועים שפוקדים אותנו.

    האויב הראשון, אליבא דה ג'סיקה הוא הזמינות. ברוב המקרים אנחנו נוטים להתפשר על מה שזמין, זה שנמצא מתחת לאף, וברור שזה לא מה שיעשה אותנו גדולים או מאושרים. האם משום שההר נמצא פה, זו סיבה מספיק טובה לטפס עליו ?. כשהציעו לנו תפקיד אנחנו לא חייבים לקחת אותו, גם את דוגמית החינם בסופר.

    האויב השני היא הבורות. אם אנחנו לא יודעים איך הופכים משהו לגדול, ומשום כך אנחנו פשוט לא עושים את זה.לטעמה של ג'סיקה מה שאנחנו יודעים הוא בחזקת מספיק בקושי.

    האויב השלישי הן הוודאות. אין דבר שהורג רעיון טוב הכי מהר יותר מקונסנזוס, המכנה המשותף הנמוך או החלטה שמחייבת המציאות.

    האויב הרביעי היא הנוחות. כשנוח לנו ויש לנו שפע מהכול איזה סבה תופיע בפנינו כדי לשנות את המציאות הכול כך נוחה

    האויב החמישי הוא המומנטום אם אנחנו עושים מה שאנחנו עושים זמן רב, שנים, ובעצם אנחנו הולכים בתלם, יש לזכור שאי אפשר להתייחס לתלמים האלה כאל קריירה.

    האויב השישי היא הפסיביות. יש הבדל בין להיות נעים לבין להסכים לכל דבר. תנו אמון בקול הפנימי שלכם אומרת ג'סיקה שאומר להם זה רעיון רע.

    כשבחנתי את כל האויבים, הגעתי למסקנה פרטית לגמרי, שהאויב הכי בסיסי וגדול של הגדלות וגם של האושר היא הפסיביות. מה יגידו, מציאת חן בעיני האחרים, פשרות קטנות כי למה לעשות עניין מכל דבר, גומרים את הגדלות ומאפסים את האושר.

    להיות אקטיביים ? לא קל בכלל. אפשר לנסות כבר מהקיץ, לצאת מהכורסא ולהצטרף למחאות, למפלגות ולהשפיע על האושר ועל גדלות הרוח הפרטיים שלנו.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (101)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/6/12 13:38:

      מצא חן בעיני.

      תודה

        25/5/12 12:28:
      אושרו של אדם , הוא , להפעיל ללא כל מעצורים, את כישרונותיו.... יורם "הלוחם". *
        21/5/12 10:01:
      היא שכחה את ה-"אין כוח" ואת ה-"בשביל מה?"
        20/5/12 16:31:
      סליחה, תלוי איזו מחאה. מחאות נגד ייבוא סודנים ואריתראים וגרושם מכאן, זה כן. יש עוד סיבות טובות למחאות, רק לשים לב מי עומד מאחורי. לא כל מחאה היא " כשרה".
        20/5/12 16:28:
      מחאות מזויפות במימון אנטישמים. צריך להיות עיוור או בור מוחלט כדי ללכת. עוד אופציה כסיבה להליכה היא שנאת ישראל.
        19/5/12 23:41:
      *
        19/5/12 23:08:

      הו,אילנוצ'קה! כמה שאנחנו בסינק! אז לא לשכוח, בדרכך להפגנות המחאה של הקיץ הקרוב,תעברי דרכי וניסע ביחד...

      אהבתי מאוד את הפוסט!! בייחוד אהבתי את הערתך העוקצנית והאמיתית,שרוב הפוסטים היום הם קידום מכירות וקשה למצוא פוסט להנאה בלבד...

      *

      אלומה

        19/5/12 15:00:
      הללויה יקירתי,,
        15/5/12 20:56:
      יודעת מה, לא חשבתי על זה כך....בדרך כלל, אני מודה, לא משתגעת על כל מיני פילוסופיות-בשקל, אבל כאן יש כמה נקודות שכדאי לכל אחד מאתנו לבחור מתוכן את מה שמתאים או מפריע לנו....תודה, אילנה, על ההצצה הזו שהבאת לנו.
        15/5/12 19:09:
      נראה לי שממש כל אחד יכול להזדהות עם מה שכתוב ולמצוא משהו מזה בעצמו... כמו שכתבו - מעורר חשיבה...
        14/5/12 06:33:

      צטט: ההוא משם. 2012-05-13 23:29:50

      אין כמו פסיביות

      השבתות הכי כייפיות שלי היו פסיביות נטו.

      בטן גב ובירה.

      לי נשמע בטן גב ובירה אקטיבי לגמרי ;-)

        13/5/12 23:29:

      אין כמו פסיביות

      השבתות הכי כייפיות שלי היו פסיביות נטו.

      בטן גב ובירה.

        13/5/12 22:02:
      מעורר חשיבה -השראה.........
        13/5/12 21:27:
      כן, היא בהחלט צודקת, וגם הסיבה השביעית נכונה, אז אולי אצא לי למחות בקיץ הזה... :))
        13/5/12 19:50:
      ******
        13/5/12 19:24:
      מרתק. גם התגובות
        13/5/12 15:40:
      מסכימה עם הרוב. דווקא הבורות נראית לי כיתרון בדרך להשגת מטרות.
        13/5/12 15:04:
      תודה.....כל כך נכון שלא נעים להודות:)
        13/5/12 14:08:
      גם לי מפריעה הפסיביות, וההישארות בתוך "אזורי הנוחות"
        13/5/12 13:39:

      צטט: גלור ניקה 2012-05-13 01:28:24

      יצאתי להפגנה שהיתה אתמול... נראה שאי עומדת בקריטריונים של האקטיביות ..... :)

      מסכימה אתך את בדרכך לאושר

        13/5/12 08:37:
      לפעמים אנחנו אוייבים של עצמנו.. מסכים איתך .
        13/5/12 01:28:
      יצאתי להפגנה שהיתה אתמול... נראה שאי עומדת בקריטריונים של האקטיביות ..... :)
        13/5/12 00:37:

      צטט: -יוסריאן- 2012-05-12 08:03:41

      מהו אושר ?

      המאמר המעניין שהמליץ אישון מתמודד עם השאלה בדרך הבאה

      "

      אולי המפתח למחלוקת הוא השאלה "מהו האושר?". כיום המדע נוהג לדבר על שני סוגי אושר: הראשון, אושר הדוני, ששואף להגיע להפחתה של כאב והגברה של הנאה. האושר תחת הגדרה זו נמדד על ידי סיכום הרגעים שבהם האדם מרגיש טוב, ברגע נוכחי ובחייו באופן כללי - ולכן הוא מעודד חיפוש של הנאה.

      הסוג השני של אושר הוא Eudaimonic well being (מצב מתמשך של שלמות עצמית) - שקרוב יותר למימוש עצמי: ההנחה היא שאנשים מאושרים כשהם חווים את החיים כבעלי מטרה, אתגרים וצמיחה, ויחושו אושר אם יעבדו לקראת מטרות שמעניקות להם תחושת אוטונומיה ומסוגלות. האושר הוא תוצר לוואי של חיים כאלה - לא מטרתם המוצהרת."

        13/5/12 00:35:

      צטט: zeewschw 2012-05-12 10:33:15

      מחסום הפחד הוא הקו המחבר בין כל האויבים. הפחד מקפיא ונועל אותנו למקומותינו.... החשש מה מחכה מעבר לצעד הבא - במקום לעשות את הצעד הבא. הרצון לדעת מה יהיה בסוף הדרך מיד עם תחילתה.

      מסכימה אתך לגמרי. החיים ברמות כל כך נמוכות של וודאות ממש לא מתאימה לבני האדם שגדלו לינארית אל תוך המאה ה- 21. לסוג כזה של שינויים ואי וודאות צריכים אנשים מסוג אחר לגמרי

        13/5/12 00:33:

      צטט: ד ר ו ר 2012-05-12 12:24:05

      אני הולך עם המסקנות שלך!!

      מצוין, אז שהקבע כבר עכשיו להיפגש במחאות הקיץ ? :-)

        13/5/12 00:32:

      צטט: ארזעמירן 2012-05-12 18:46:07

      ממש "העולם כולו נגדנו" (וכולו נמצא בתוכנו). אוייבים-מבית. לאתר אותם, זה החלק הקל, יחסית. להילחם, ולא להפוך אותם ל-חברים-הכי-טובי-שלנו, זה הקטע היותר מסובך.

      ארז אתה לגמרי צודק. אגב, במאמר המומלץ של אישון יש הצעות מגוונות איך להלחם בכוחות השאול המקננים בנו. אני רק מהקריאה התעייפתי

        13/5/12 00:31:

      צטט: אישוֹן 2012-05-12 19:54:18

      או(ש)ר ואהבה ובמבה...להצטרף למחאות בוודאי
      בקשר לאושר או "תעשיית האושר" שלא הצליחה לרפא אפילו אחד מאיתנו..-תוכיחו לי שלא- הנה מאמר מעולה שאני מפיץ בכל הזדמנות :הפסיכולוגיה החדשה: "זכותכם להרגיש רע"

      תודה רבה על ההמלצה. קראתי יחסית מהר את המאמר המלומד שהמלצת עליו ואני בפירוש שותפת להמלצתך לקריאה על ידי כולם. יחד עם זה יש לי כמה השגות. נראה לי שהפולניות שבה ומשתלטת על חיי המערב. העיסוק בהכלת העצב והאומללות יש לה שורשים יציבים בתרבות הפולנית כפי שאנחנו מכירים אותה מימים ימימה. לגופו של עניין אני מחזיקה לגמרי בדעה הבודהיסטית שגורסת כי נולדנו למכאוב וכי תחושת האושר זה לא משהו שאנחנו מרגישים בקלות אלא אחרי עבודה פנימית קשה ולא מעט התבודדות. אני לא חושבת שהמאמר הזה נופל אל תוך תעשיית האושר, בהבדל מהמאמנים האישיים וההדוניזם המופיעים במאמר המומלץ. יש פה ניסיון פשוט,ציני אפילו, לא נוקב בקבוצות מיקוד או מימצאים סטטיסטיים, שיש ששה אויבים בדרך אל האושר והם כולם בתוכנו. המודעות אליהם אולי יכולה להועיל. ואולי בכלל אליבא דה פולניה לא כדאי להתאמץ כי בין כך ובין כך אנחנו לא שווים כלום

        12/5/12 19:54:

      או(ש)ר ואהבה ובמבה...להצטרף למחאות בוודאי
      בקשר לאושר או "תעשיית האושר" שלא הצליחה לרפא אפילו אחד מאיתנו..-תוכיחו לי שלא- הנה מאמר מעולה שאני מפיץ בכל הזדמנות :הפסיכולוגיה החדשה: "זכותכם להרגיש רע"

        12/5/12 18:46:
      ממש "העולם כולו נגדנו" (וכולו נמצא בתוכנו). אוייבים-מבית. לאתר אותם, זה החלק הקל, יחסית. להילחם, ולא להפוך אותם ל-חברים-הכי-טובי-שלנו, זה הקטע היותר מסובך.
        12/5/12 12:24:
      אני הולך עם המסקנות שלך!!
        12/5/12 10:33:
      מחסום הפחד הוא הקו המחבר בין כל האויבים. הפחד מקפיא ונועל אותנו למקומותינו.... החשש מה מחכה מעבר לצעד הבא - במקום לעשות את הצעד הבא. הרצון לדעת מה יהיה בסוף הדרך מיד עם תחילתה.
        12/5/12 10:00:
      תודה יקירה
        12/5/12 08:15:
      אין לנו שליטה על כל דבר בחיים .. מעניין *
        12/5/12 08:03:
      מהו אושר ?
        11/5/12 20:24:

      צטט: הטרמילר 2012-05-11 17:40:49

      אקטיבי ואקטיביסט אלו שני מושגים שונים. אפשר להיות אקטיבי שאינו אקטיביסט ולהיפך לא.

      בהחלט היא התכוונה לאקטיביות. לעשות לפעול ולאו דווקא להיות אקטיביסט בעל קונוטציה פוליטית

        11/5/12 19:43:
      מעניין ומשכנע. יופי. אני כזה
        11/5/12 18:56:
      עמנואל קנט אמר שיש חוק. כדי להיות מאושר צריך: 1. משהו לעשות. 2. מישהו לאהוב. 3. משהו לקוות לו. לחיי המחאות שבדרך : )
        11/5/12 17:40:
      אקטיבי ואקטיביסט אלו שני מושגים שונים. אפשר להיות אקטיבי שאינו אקטיביסט ולהיפך לא.
        11/5/12 14:48:

      צטט: forte nina 2012-05-11 06:01:26

      רוב האוייבים הפנימיים שאני מזהה אצל האנשים קשורים לחרדות ופחדים. החל מחרדת השינוי שמא יהיה גרוע יותר אבל בהחלט הנוחות והפסיביות יתרמו לכך רבות. הנפש שלנו מורכבת מאוד ומתחת ל-6 העיקרים שהצגת יש מנגנון מורכב של חרדות וטראומות והרבה פעמים הפסיביות בעצמה היא תוצר של שיתוק נפשי מטראומות עבר. אנשים לעיתים מדוכאים ולכן הם גם לא מסוגלים לעשות דבר. לכן יש לי תמיד בעיה עם רעיונות הנשענים על "אם תעשה ככה וככה תצא מזה." לצערינו הנפש מורכבת מאוד והרבה אנשים היו נותנים את כל מה שיש להם,  לו היו יכולים להשתחרר  מהחרדות המשתקות או הפחדים משינוי למרות שראציונלית הם יודעים שזה לטובתם.

      אני מאד שמחה שהגבת הייתי סקרנית באשר למחשבותיך. נושא החרדה הפנימית הוא בלי ספק הבסט סלר של החיים במציאות של היום. אי הוודאות, חוסר הבטחון, התובענות הדימוי הציבורי כל אלה בהחלט משתקים. מה שג'סיקה מציעה לטעמי זה להתחיל להתבונן באפשרות לאושר ולגדלות נפש דרך משקפיים שיש לכל אחד שגדל במזרח וחסר בארצות הברית. תודה על התגובה

        11/5/12 14:45:

      צטט: אלכסנדר הגדול 2012-05-11 06:54:25

      הרבה אמריקאים בני שבעים טוענים כי התקופה הכי מאושרת שלהם היתה בסוף שנות השישים, בגלל המחאה נגד מלחמת וייטנאם. ואני לא בטוח שזו הסיבה. הם פשוט היו בני עשרים, אותם לא גייסו, היה וודסטוק, היו סמים, היה סקס. ממרחק הזמן הסיבות משתנות. ויש אנשים המאושרים בשאננותם , בשלוות חייהם, בלי מלחמות ובלי מחאות. אושר הוא תחושה פנימית. לא נראה לי שהמתכון הזה מחייב. אולי הוא מתאים לסוג מסוים של אנשים. אבל האושר המוצג כאן נשמע יותר טוב, יותר "נכון". בורות, הליכה בתלם, הליכה על מה שזמין וכל יתר עיקרי ה"אושר" האלה - אינם דווקא אויבי האושר. ייתכן שהם אויבים של עצמאות נפשית, או של ערכים נשגבים נוספים, אבל הם חוסמים את אושרם רק של אלה שממילא יודעים לעקוף אותם. בקיצור, כתוב יפה ואפילו משכנע, אבל כשחושבים על זה עוד קצת - לא ממש קונה.

      תראה אלכסנדר, לא בכדי ג'סיקה כותבת בפורבס. היא הכי אמריקאית שיש. בודהה לא חיכה להופעתה כדי לכתוב על ארבעה תנאים לאושר הפרטי אליהם בלי ספק אני מתחברת. אגב אני קוראת עכשיו ספר מופלא שקניתי בבורמה ששמו שלג בקיץ. חוויותיו של נזיר בודהיסטי שמגלה בפתיחות מפורטת את דרכו לאיזון. זה לא אמריקה. זה ארוך, זה מדוייק ולא כל כך פופולרי. מהפוסט של ג'סיקה אתה יכול ללמוד מה מעסיק את האמריקאים קוראי פורבס ביחס לגדלות הרוח והאושר, ואתה מקבל את התשובות שלה שזכו לפופולריות עצומה. אני קונה לגמרי את ההסתכלות המערכתית שלה ואת היציאה מהקופסה. ומה שקנה אותי יותר זו המודעות ההולכת ומתפשטת לאני

        11/5/12 14:40:

      צטט: ruthy 2012-05-11 08:11:39

      לא יודעת אם "מה יגידו" מכוונים עד כדי כך את החיים.... נדמה לי שאני נותנת לנו לכולנו קרדיט גדול יותר.... תודה לפוסט המעולה

      תראי רותי, על מה יגידו מבוסס השיווק של הכל. מה יגידו על הפיקסו הנחמד שקנית, מה יגידו עליך שלבשת את החצאית הוורדה האפנתית וכך הלאה. מי שמשוחרר ממה יגידו סביר שהוא מאושר בהשוואה למי ששבוי 

        11/5/12 13:45:

      צטט: שרה קונפורטי 2012-05-11 11:04:09

      תודה על פוסט מאלף
      ואני אומרת שאצלי הבעייה היא בדיוק הפוכה
      אני אף פעם לא מרוצה ממה שיש
      גם כשהאושר קיים
      אני תמיד רוצה יותר......
      חהחהחה
      שרה קונפורטי
      שבת שלום

      אני חושבת שנפנה את "הבעיה" שלך לג'סיקה והיא בטח תוכל לעגן 6 אויבים חדשים לגמרי להנאה מהאושר.

      שימחת אותי כרגיל, ובכלל אני בלבי קוראת לך עליזה ובכלל לא שרה מטעמים מובנים

        11/5/12 13:43:

      צטט: ttmirit 2012-05-11 12:41:15

      מחכים, תודה על השיתוף

      תודה על התגובה

        11/5/12 13:42:

      צטט: המוזגת האוזבקית 2012-05-11 13:38:41

      בזמן הקריאה, התעכבתי לרגע על ה"אוייבים", ובתוך שנייה מצאתי אצל עצמי דוגמה לכל אחד מהם. תובנות מועילות בהחלט ששות מחשבה והתעמקות אישית. אני לא יודעת אם הייתי מייחסת את המכשלות דווקא לגדלות, או לאושר (שהוא מצב כללי מדי). מדוייק יותר, לטעמי, שמדובר באוייבים למיצוי העצמי. תודה אילנה, ושבת שלום :-)

      כדרכך את צודקת לגמרי. אני חושבת שהגדלות והאושר הם אסימונים לשוניים אמריקאים מאד, ומדברים לקהל של הפורבס. אני מסכימה אתך שמיצוי עצמי תואם יותר את מה שאני יכולה להרגיש בקשר לעצות של ג'סיקה ידידתנו. מתי את באה כבר

        11/5/12 13:39:

      צטט: פו3 2012-05-10 23:23:18

      מאוד משתדלת לא לעמוד מנגד.
      תודה אילנה.

      על פי המרשם של ג'סיקה, וממה שאני קצת יודעת

      אצלך את מתמודדת עם כל האויבים בעצמה ועם גדלות רוח

      בזמן הקריאה, התעכבתי לרגע על ה"אוייבים", ובתוך שנייה מצאתי אצל עצמי דוגמה לכל אחד מהם. תובנות מועילות בהחלט ששות מחשבה והתעמקות אישית. אני לא יודעת אם הייתי מייחסת את המכשלות דווקא לגדלות, או לאושר (שהוא מצב כללי מדי). מדוייק יותר, לטעמי, שמדובר באוייבים למיצוי העצמי. תודה אילנה, ושבת שלום :-)
        11/5/12 12:41:
      מחכים, תודה על השיתוף
        11/5/12 11:04:

      תודה על פוסט מאלף
      ואני אומרת שאצלי הבעייה היא בדיוק הפוכה
      אני אף פעם לא מרוצה ממה שיש
      גם כשהאושר קיים
      אני תמיד רוצה יותר......
      חהחהחה
      שרה קונפורטי
      שבת שלום

        11/5/12 10:54:
      מסכים עם ג'סיקה פוסט נחמד ותודה לך אילנה על השיתוף
        11/5/12 10:45:
      מדהים אפשר לשתף למשל בפייס בוק
        11/5/12 08:31:
      נהניתי לקרוא....
        11/5/12 08:16:
      אויבים אכזריים..
        11/5/12 08:11:
      לא יודעת אם "מה יגידו" מכוונים עד כדי כך את החיים.... נדמה לי שאני נותנת לנו לכולנו קרדיט גדול יותר.... תודה לפוסט המעולה
        11/5/12 08:11:
      לא יודעת אם "מה יגידו" מכוונים עד כדי כך את החיים.... נדמה לי שאני נותנת לנו לכולנו קרדיט גדול יותר.... תודה לפוסט המעולה
        11/5/12 06:54:
      הרבה אמריקאים בני שבעים טוענים כי התקופה הכי מאושרת שלהם היתה בסוף שנות השישים, בגלל המחאה נגד מלחמת וייטנאם. ואני לא בטוח שזו הסיבה. הם פשוט היו בני עשרים, אותם לא גייסו, היה וודסטוק, היו סמים, היה סקס. ממרחק הזמן הסיבות משתנות. ויש אנשים המאושרים בשאננותם , בשלוות חייהם, בלי מלחמות ובלי מחאות. אושר הוא תחושה פנימית. לא נראה לי שהמתכון הזה מחייב. אולי הוא מתאים לסוג מסוים של אנשים. אבל האושר המוצג כאן נשמע יותר טוב, יותר "נכון". בורות, הליכה בתלם, הליכה על מה שזמין וכל יתר עיקרי ה"אושר" האלה - אינם דווקא אויבי האושר. ייתכן שהם אויבים של עצמאות נפשית, או של ערכים נשגבים נוספים, אבל הם חוסמים את אושרם רק של אלה שממילא יודעים לעקוף אותם. בקיצור, כתוב יפה ואפילו משכנע, אבל כשחושבים על זה עוד קצת - לא ממש קונה.
        11/5/12 06:12:

      זה כל כך תלוי באופי האדם .וזה הכל/ הרוב גם מבחירה אישית.

      והכל מה שקןרה לנו לא היה יכול לקרות אחרת, אלא כפי שזה קרה.

      נישמע פטאליסטי ?! אולי...

      תחשבו על זה.

        11/5/12 06:01:

      רוב האוייבים הפנימיים שאני מזהה אצל האנשים קשורים לחרדות ופחדים. החל מחרדת השינוי שמא יהיה גרוע יותר אבל בהחלט הנוחות והפסיביות יתרמו לכך רבות. הנפש שלנו מורכבת מאוד ומתחת ל-6 העיקרים שהצגת יש מנגנון מורכב של חרדות וטראומות והרבה פעמים הפסיביות בעצמה היא תוצר של שיתוק נפשי מטראומות עבר. אנשים לעיתים מדוכאים ולכן הם גם לא מסוגלים לעשות דבר. לכן יש לי תמיד בעיה עם רעיונות הנשענים על "אם תעשה ככה וככה תצא מזה." לצערינו הנפש מורכבת מאוד והרבה אנשים היו נותנים את כל מה שיש להם,  לו היו יכולים להשתחרר  מהחרדות המשתקות או הפחדים משינוי למרות שראציונלית הם יודעים שזה לטובתם.

        11/5/12 01:30:

      בהחלט שיש בזה יותר ממשו. חלק אפשר לאגד לסוג של "נוחות" לגמרי היה שווה לקרוא חיוך

        11/5/12 01:04:
      בואי נאמר ככה, הקיץ התל אביבי הוא זמן לא הכי מתאים להתחיל להיות אקטיבי, בעיקר אם אתה אחד מן הטיפוסים המתוארים בפוסט. יחד עם זאת אני חושבת שיש אויב שביעי הבנאליות.
        11/5/12 00:57:
      אילנה יקרה , נהניתי מאד. אני איתך!
      מעניין לקרוא. תודה אילנוש.
        11/5/12 00:11:

      אני בהחלט בעד ההפגנות הגדולות האלה

      למען צדק חברתי, למען הטבת התנאים..

        10/5/12 23:41:

      יפה :)
      להמשיך ללכת, עם שיר בלב ותקווה בנפש.

      לתת לבלוגרים להתבטא ולעשות מה שטוב לך. 

        10/5/12 23:25:
      יאללה. זוזו !!!
        10/5/12 23:23:

      מאוד משתדלת לא לעמוד מנגד.
      תודה אילנה.

        10/5/12 23:05:

      צטט: נעמה ארז 2012-05-10 21:58:10

      מעולה, אילנה, נהניתי מאד לקרא!

      תודה לך נעמה שימחת אותי מאד

        10/5/12 23:05:

      צטט: רונה ב 2012-05-10 21:59:47

      אמת אלנצוק יקרה. המסקנה שלך קצת קשה לי כי את יודעת פסיביות כמעט אינה בלקסיקון שלי. אבל הזמינות אולי.

      יקירתי, למה קשה לך, בלי להרגיש את במצב צבירה של אושר

        10/5/12 23:03:

      צטט: ניחוח אישה 38 2012-05-10 21:47:40

      מסכימה עם ג'סיקה , אך אני חושבת שהאוייב הגדול של האדם הוא עצמו,

      כשהוא יהיה מודע לכך על כל חולשותיו יש סיכוי שמצבו ישתנה ..

      לגבי המחאה , לא נהיה אדישים כולנו מחכים לה

      ניחוח מתוקה תודה על התגובה. את וג'סיקה חושבות אותו דבר

      ואני מסכימה עם שתיכן

        10/5/12 21:59:
      אמת אלנצוק יקרה. המסקנה שלך קצת קשה לי כי את יודעת פסיביות כמעט אינה בלקסיקון שלי. אבל הזמינות אולי.
        10/5/12 21:58:
      מעולה, אילנה, נהניתי מאד לקרא!
        10/5/12 21:47:

      מסכימה עם ג'סיקה , אך אני חושבת שהאוייב הגדול של האדם הוא עצמו,

      כשהוא יהיה מודע לכך על כל חולשותיו יש סיכוי שמצבו ישתנה ..

      לגבי המחאה , לא נהיה אדישים כולנו מחכים לה

        10/5/12 21:06:

      צטט: pinkason1 2012-05-10 20:40:11

      * יפה אהבתי סוף שבוע נפלא שבת שלום

      תודה חמה לך ושבת שלום

        10/5/12 21:05:

      צטט: עמי100 2012-05-10 20:32:33

      פוסט מעניין...לגבי המחאה בקייץ נראה לי שאין לצפות לגדולות....האדישות חזרה לעם...

      אני לא רוצה להסכים אתך. ואני מקווה שתתבדה

        10/5/12 21:04:

      צטט: ההלך 2012-05-10 20:14:58

      כמו שבעת החטאים הנוצריים, יש משהו מקומם באיזה דוקטרינה שמגדירה באופן גורף ממה ראוי לאנשים להימנע. אני מעדיפה אמיתות קטנות ויומיומיות על פני אמיתות גדולות ומהדהדות. ועכשיו שאמרתי את זה, אלה שלה בהחלט מעוררות מחשבה.

      אני מסכימה אתך לגמרי? תיבת הדואר שלי מפוצצת בשטויות דידקטיות. זה פשוט מצא חן בעיני כי בו גם חכמה וגם הומור

        10/5/12 21:03:

      צטט: גיל דר 2012-05-10 20:04:04

      זה היה מחכים,לקחתי מזה כמה שורות לעצמי.


      ואשר למחאה החברתית-היא ממילא תופיע,הקואליציה החדשה רק מזרזת את חזרתה,כך נראה לי.

      ברור שהיא תופיע העניין הוא מספר המשתתפים והמעורבים. האם נשאר בקו הנוחות או נחצה אותו 

        10/5/12 21:02:

      צטט: מאיה113 2012-05-10 19:53:31

      *גדול

      חן חן

        10/5/12 21:01:

      צטט: רוח האדם 2012-05-10 20:58:34

      לא מת על כאלה החושבים שהם יודעים את כל התשובות -

       ואם כבר אז - האויב הגדול ביותר של האושר הוא האדם.

      אתה לא חושב שונה ממנה


        10/5/12 21:00:

      צטט: אביה אחת 2012-05-10 19:49:26

      אילנה - תודה שהבאת - מענין בהחלט סוףשבוע נפלא

      שמחה שאהבת

        10/5/12 20:59:

      צטט: עין קשובה 2012-05-10 19:34:26

      חזק!

      תודה

        10/5/12 20:58:

      לא מת על כאלה החושבים שהם יודעים את כל התשובות -

       ואם כבר אז - האויב הגדול ביותר של האושר הוא האדם.

        10/5/12 20:58:

      צטט: אורה .ה. 2012-05-10 19:24:59

      ואני חשבתי שאין לי אוייבים....איזו תמימות !!

      צדקת יקירתי אין לך אויבים מבחוץ, האויבים שיכולים להיות לך הם אלה הנמצאים בתוכך והם אלה שמאיימים על הגדלות ועל האושר

        10/5/12 20:57:

      צטט: ערסאל 2012-05-10 19:16:04

      חכמה הג'סיקה הזאת, אבל איך היא יכולה להיות לא, הרי כולנו זוכרים את ג'סיקה רבית ש"הוריקה" את המסך בסקסאפיל אין סופי והשכיבה את כל הרשעים ללא שום קושי.

       

      אני חושב שששת העיקרים שלה הם אנליזה לא רעה למציאות הפוסט קפיטליסטית.

       

      בישראל יש עוד תריסר, אבל מספיק גם בשש שהיא הזכירה.

       

      יופי.

      אני שמחה עם התגובה שלך ומודה לך עליה

        10/5/12 20:56:

      צטט: סינסר-מסע חיים 2012-05-10 19:13:45

      זה כמו מראש להניח מכשולים עוד בטרם החל הצעד הראשון אם מראש מניחים שיש אוייבים הם ילוו אותך לאורך כל הדרך ואם כל הדאך את במלחמה נגד האוייבים לא בטוח שגם בהבנה מלאה שלך את הדברים את תוכלי עליהם חשבי יוב יהיה טוב תודה על הפוסט המקסים בת חן

      מדובר באויבים פנימיים. כשאת מכירה מי האויב הפנימי שלך את יכולה לפתח כלים להתמודדות לנצח בקרבות ולהרוויח את כל המלחמה

        10/5/12 20:53:

      צטט: הלנה היפה 2012-05-10 19:12:54

      יקירתי חזרתי היות ונזכרת במשפט "מחוזי" ביותר מתוך הרומן המונומנטלי של רוברט מוזיל: "האיש בלא תכונות". די בהתחלת החלק הראשון אומר על עצמו גיבור הרומן, אורליך: "לא נולדתי עם כישרון לחיים". וזה בעצם עונה על ההערה שלי שצריך גם כמה כישורים.

      בהחלט משפט מחוזי

        10/5/12 20:52:

      צטט: הלנה היפה 2012-05-10 19:05:30

      אילנצ'יק, כל ששת הנקודות נכונות אבל הכי אהבתי את המסקנה האישית שלך. האם זה יאפשר "גדלות" או אושר? אבל יקירתי, לצורך "גדלות" צריך גם כמה יכולות, כישורים או כישראונות. בעצם גם לרכישת האושר צריך להצטייד בכישורים לכך. לא כולנו מוכשרים לכך.
      תודה שהבאת לנו. מצוין

      אני מודה לך יקירתי

        10/5/12 20:51:

      צטט: SARI 2012-05-10 18:45:35

      הי אילנה, את הנוחות והפאסיביות ניתן למקם יחד במקום הראשון....

      מסכימה לגמרי

        10/5/12 20:49:

      צטט: Emilia 2012-05-10 18:42:52

      ואיפה העצלות?

      היא האויב השביעי

        10/5/12 20:40:
      * יפה אהבתי סוף שבוע נפלא שבת שלום
        10/5/12 20:32:
      פוסט מעניין...לגבי המחאה בקייץ נראה לי שאין לצפות לגדולות....האדישות חזרה לעם...
        10/5/12 20:14:
      כמו שבעת החטאים הנוצריים, יש משהו מקומם באיזה דוקטרינה שמגדירה באופן גורף ממה ראוי לאנשים להימנע. אני מעדיפה אמיתות קטנות ויומיומיות על פני אמיתות גדולות ומהדהדות. ועכשיו שאמרתי את זה, אלה שלה בהחלט מעוררות מחשבה.
        10/5/12 20:04:

      זה היה מחכים,לקחתי מזה כמה שורות לעצמי.


      ואשר למחאה החברתית-היא ממילא תופיע,הקואליציה החדשה רק מזרזת את חזרתה,כך נראה לי.

        10/5/12 19:53:
      *גדול
        10/5/12 19:49:
      אילנה - תודה שהבאת - מענין בהחלט סוףשבוע נפלא
        10/5/12 19:34:
      חזק!
        10/5/12 19:24:
      ואני חשבתי שאין לי אוייבים....איזו תמימות !!
        10/5/12 19:16:

      חכמה הג'סיקה הזאת, אבל איך היא יכולה להיות לא, הרי כולנו זוכרים את ג'סיקה רבית ש"הוריקה" את המסך בסקסאפיל אין סופי והשכיבה את כל הרשעים ללא שום קושי.

       

      אני חושב שששת העיקרים שלה הם אנליזה לא רעה למציאות הפוסט קפיטליסטית.

       

      בישראל יש עוד תריסר, אבל מספיק גם בשש שהיא הזכירה.

       

      יופי.

        10/5/12 19:13:
      זה כמו מראש להניח מכשולים עוד בטרם החל הצעד הראשון אם מראש מניחים שיש אוייבים הם ילוו אותך לאורך כל הדרך ואם כל הדאך את במלחמה נגד האוייבים לא בטוח שגם בהבנה מלאה שלך את הדברים את תוכלי עליהם חשבי יוב יהיה טוב תודה על הפוסט המקסים בת חן
        10/5/12 19:12:
      יקירתי חזרתי היות ונזכרת במשפט "מחוזי" ביותר מתוך הרומן המונומנטלי של רוברט מוזיל: "האיש בלא תכונות". די בהתחלת החלק הראשון אומר על עצמו גיבור הרומן, אורליך: "לא נולדתי עם כישרון לחיים". וזה בעצם עונה על ההערה שלי שצריך גם כמה כישורים.
        10/5/12 19:05:

      אילנצ'יק, כל ששת הנקודות נכונות אבל הכי אהבתי את המסקנה האישית שלך. האם זה יאפשר "גדלות" או אושר? אבל יקירתי, לצורך "גדלות" צריך גם כמה יכולות, כישורים או כישראונות. בעצם גם לרכישת האושר צריך להצטייד בכישורים לכך. לא כולנו מוכשרים לכך.
      תודה שהבאת לנו. מצוין

        10/5/12 18:45:
      הי אילנה, את הנוחות והפאסיביות ניתן למקם יחד במקום הראשון....
        10/5/12 18:42:
      ואיפה העצלות?
      • Technology by

      לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים

      המועדפים שלי