העיתונות הכתובה מרבה לדוש לאחרונה בהופעת ילדים בתכניות ריאליטי, דוגמת "בית ספר למוסיקה" והשבוע החלה תכנית "השפ הצעיר"

העיתונאים מתחרים ביניהם מי יגנה יותר את התופעה.כחסרת אחריות,ופוגעת ומסוכנת לנפשם הרכה של הילדים,שאינם מסוגלים תמיד ובנויים לקבל ביקורת שלילית ולעיתים עוקצנית תוך פטפוט חסר פשר וחיוכים נילעגים שהיו לבטח מרובים מספור. אך את הללו חסכו מאיתנו הצופים  מחשש שתקום צעקה גדולה לגינוי סוג זה של תכניות.

הביקורת השלילית שניחתה על הילדים הנרגשים שהגיעו בהמוניהם למבחן הקרוי "אודישן"

מה שכן נתנו לצופים המתמוגגים לחזות בו היו רק אותו קומץ ילדים נבחרים .ואיתם דיברו במתק לשון ושפתיים  מודגשים.והתכנית כמובן סטרילית ונקיה ושלום על ישראל.

והכל בשם הרייטינג המקודש המפוקפק ובשל התחרות הפרועה בין חברות ההפקה השונות על תשומת ליבו של הציבור.תחרות זו הובילה לשפל חסר תקדים.

בפוסט קודם שלי מחודש מרץ בפוסט שמספרו מובא כאן למעונינים http://cafe.themarker.com/post/2566568/

ציינתי לשלילה את התכנית  "בית ספר למוסיקה"כמסוכנת ועלולה לפגוע ביחוד בילדים שלא הצליחו ולא זכו לחשיפה כלל.וכל הכאב וסצינות הבכי והדמעות שהצופים לא נחשפו אליהן מסיבה ברורה ומובנת

מוזר כי כשכתבתי על התופעה לפני חודשים מספר .לא היתה היתיחסות כלל ועיקר. כמו גם התגובות שלא היו כלל

נחשול הגינוי מכל עבר מחאים לתופעה הקרויה "תאורית העדר" שגם חז"ל בדרכם הציורית קבעו "אחרי רבים להטות"איני אוהב לציין כי אמרתי לכם הבעיה היתה שאיש לא הקשיב.