אם האל העליון היה בליבי, הוא היה דואג שתהיי לצידי.

אבל שם במרומים, הוא חושב בגדול.

אין לו פנאי לנחם נשמות עלובות.

את אישה חרוצה, "קרייריסטית" לשמה, אם מסורה, אשת חיל גאה.

ואני רק חושב, איך לבוא לליבך,

איך לחדור באמת את חומת שתיקתך.

וכשלך אתוודה, את תגידי עזוב. אתה שם, אני פה, אל תטריד, תן לישון.

שפתיי יאטמו אך ליבי ירעש.

דומם הוא יזעק לך "את האחת"!

אז תספרי איך ההוא שמשם, "עושה לך את זה" ואותו את רוצה.

ושאם הוא יפנה, את תהיי הוגנת,

תספרי לי הכל, לא תסתירי דבר.

ואני כמובן שאסכים להכל, שתלכי עד אליו שתהיי רק איתו.

הוא יתענג, את תתני לו הכל.

איתו את תחושי הכי מיוחדת.

אצלי האימה תתפשט כלהבה, תהפוך את ליבי, תקרע את נפשי

ובצר לי אמתין לשעת רחמים, בה אפול ואתחנן שתעני לבקשתי,

שבכל מעשה, כשההם מסביבך, תיהני, תתענגי תהי מאושרת

אך לקראת סיום, כשהאור יתעמעם,

שמרי לי מקום בתוך מחשבתך.