כותרות TheMarker >
    ';

    חביתה

    רשימות מהמחבת, מהלב ומעוד מקומות - בקצור, קולינריה ספרותית וחיים

    0

    שעורי האמנות שלי

    56 תגובות   יום שישי , 11/5/12, 17:35

    לא נולדתי עם כפית זהב בפה, אפילו לא עם כפית של כסף, מגיל צעיר מאד עמלתי לפרנסתי ורווחתי.

     

    ידעתי ימים טובים ופחות טובים. בשנות השמונים קרעתי את התחת בכמה עבודות בו זמנית, עבודת ההוראה לא פרנסה אותי אז, לִמדתי בתיכון, באוניברסיטה הפתוחה ובאולפן לעברית, נתתי שעורים פרטיים והייתי ג. יפית, זאת אומרת לא ממש היא, אבל כמוה כתבתי כתבות פרסומיות.

     

    חבר שעשה דוקטורט, הוריש לי את אחת מפרנסותיו, ללמד עברית את מר "ומה אתה עשית בשביל מדינה?"   ז"א את פלאטו שרון, שהתעתד לרוץ לכנסת.

     

    עבור הוראת עברית פעמיים בשבוע, הרווחתי מפלאטו שרון משכורת, שהיתה שווה למשכורתי משבוע הוראה בתיכון.

     

    פעמיים בשבוע הגעתי לביתו, או מה שנראה לי אז ארמונו, המקום היה יפיפה,  מוקף גן רחב ידיים,  האיש היה סימפטי ומאיר פנים,  בני משפחתו כנ"ל, חדר העבודה היה ממוזג ומואר והשכר ראוי. מה עוד יכולתי לבקש.

    לעשות מלאכתי נאמנה, קרי ללמד את התלמיד עברית.

     

    אתם הצלחתם, גם אני לא.

     

    בדרך כלל, כשהגעתי בשעות שקבענו מראש, התלמיד, שהיה עסוק בטלפונים חובקי עולם, בעסקאות מעבר לים ובסתם עניניים, שלא הבנתי מהם דבר, פתח את הדלת, קבל את פניי  בנמוס ואז הוביל אותי לספרייתו, נדמה לי שקרא לה, החדר החום, שאחכה שם כמה דקות עד שיגמור ענייניו.

     

    התישבתי על ספת העור החומה, בתחילה בקושי נשמתי, עכבר שכמותי. ישבתי על הקצה, מוכנה ומזומנה כל רגע, למלא את חלקי בהסכם. מהר מאד למדתי, שיש לי די זמן להתרווח על הספה. אחר כך הבנתי, ששום דבר לא בוער, שהזמן  והרשות נתונים ואני יכולה לעיין, אחר כך לקרוא ואחר כך גם להתעמק בספרי האמנות הנפלאים שעל המדפים באין מפריע.

     

    כעשר דקות לפני  תום זמן הלמוד, היה האיש נכנס ובחיוך  מאוזן לאוזן  מזמין אותי לחדר עבודתו,  אלור, אלונזי,לומֶדים! (לומדים - במלעיל, כמובן).

     

    ובעוד אני מתמקמת מולו ופותחת את פי שיאירו דבריי וילָמדו סוף סוף... טלפון מעבר לים גאל את התלמיד מיסוריו והאיש שוב בעסקים.

     

    אלא מה, אִליה ויהלום בה,  אמנם לא הצלחתי ללַמד את הח"כ לעתיד עברית וגם הוא לא הצטיין בלמודיו, אבל אני בשעות ההמתנה הארוכות ל"אלור, אלונזי, לומֶדים!" בלעתי  את המיטב שבספרי האמנות ואפילו זכיתי לא אחת, כשעסקיו של תלמידי הרפו ממנו לרגע, ומוחו נתייגע מהעברית, לסיור בביתו, שהיה מלווה בהסברים על עבודות האמנות שעל הקירות ושעל הסטַנדים.

     

    מכל העבודות  שראיתי אז לראשונה, אני זוכרת את החדר השחור,  שעוצב כולו על רהיטיו על ידי  מקס ארנסט.

     

    שלא לשמה של העברית, היה לשמה של האמנות ואני נתודעתי לסזאן, רנוואר, פיקסו, דאלי, קליי, חואן מירו ומי לא. למדתי על האימפרסיוניזם והאקספרסיוניזם, על הדאדא, על הקוביזם ועל הסוריאליזם ועל עוד כמה איזמים עוד בטרם היה לי הכסף לנסוע ולבקר במוזיאונים בעולם.

     

    מכל מלמדי השכלתי.

     

     ''
     
    בתמונה למעלה: מקס ארנסט, המלך אובו
    למטה: מקס ארנסט, הפיל

     ''

      

      

    שנים אחר כך, נודע, שחלק מהעבודות שעיני יצאו אז לראותן  לא היו מקוריות, ועוד נודע לי שחלקן נתרם לבית החולים בילינסון והן תולות שם במסדרונות הבנין החדש, פתוחות לכל. 

       
    דרג את התוכן:

      תגובות (56)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/7/12 10:26:
      שווה להיות מורה פרטית
        5/6/12 17:52:
      נכון, הן מענינות. תודה רבה
        5/6/12 09:48:
      אכן בכניסה לבלינסון יש את כל התמונות הללו הגם כי אינם מקוריות בכל אופן יש בהן את היופי שלהן
        13/5/12 22:10:

      צטט: עצבן 2012-05-13 21:45:51

      האיש והאגדה... זה קצת מייאש שפיסה מאוד חשובה של ההתפתחות האנושית הפכה להיות כלי למדידת סטאטוס העושר של טייקונים (שלא לומר במילים אחרות שוויץ - ולחלופין השקעה כלכלית). יש לי על זה גם סיפור נחמד - אולי בפעם הבאה.

       זה תמיד היה כך ותמיד יהיה כך. בעבר רק למלכים צוירו דיוקנאות. אין אמנות ללא פטרון עשיר.וזה אכן מייאש.

        13/5/12 21:45:
      האיש והאגדה... זה קצת מייאש שפיסה מאוד חשובה של ההתפתחות האנושית הפכה להיות כלי למדידת סטאטוס העושר של טייקונים (שלא לומר במילים אחרות שוויץ - ולחלופין השקעה כלכלית). יש לי על זה גם סיפור נחמד - אולי בפעם הבאה.
        13/5/12 21:01:

      צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2012-05-13 20:19:25

      איזה יופי. חכי צילמתי לך טבעת שקניתי בברצלונה. חייבת לשים לך אותה פה. שנייה כבר שבה.

       

      תודה על הטבעת, תהני!

        13/5/12 20:22:

      ''

        13/5/12 20:19:
      איזה יופי. חכי צילמתי לך טבעת שקניתי בברצלונה. חייבת לשים לך אותה פה. שנייה כבר שבה.
        13/5/12 20:02:

      צטט: Shimon Rosenberg 2012-05-13 14:42:38

      עד כה לא היה לי דבר טוב לומר על מר פלאטו, גם אחרי כל מה שעשה למדינה - לא למענה.

      והנה למדתי שפרנס אותך כמורה, וזה יפה

      פחות יפה שאת העברית שלו הוא לא פרנס. קרי לא טרח ללמוד. 

      ובאשר ל"תערוכה" בבלינסון:

      דברים הזויים לא מעט ראיתי בימי חיי

      זה אחד המופלאים שבהם.

      מיותר לציין שאין שם אף מקור.

      הכל זיוף

      ממש כמו בעליו. 

      לפחות זה, ובענין בילינסון, אני יודעת שהכל זיוף, אבל זיוף נפלא, אני לא הייתי מבחינה בהבדל אלו ראיתי זה מול זה את הזיוף ואת המקור. ואני לא היחידה. שבוע טוב

       

        13/5/12 14:42:

      עד כה לא היה לי דבר טוב לומר על מר פלאטו, גם אחרי כל מה שעשה למדינה - לא למענה.

      והנה למדתי שפרנס אותך כמורה, וזה יפה

      פחות יפה שאת העברית שלו הוא לא פרנס. קרי לא טרח ללמוד. 

      ובאשר ל"תערוכה" בבלינסון:

      דברים הזויים לא מעט ראיתי בימי חיי

      זה אחד המופלאים שבהם.

      מיותר לציין שאין שם אף מקור.

      הכל זיוף

      ממש כמו בעליו. 

        13/5/12 09:27:

      צטט: פרודת רשתית 2012-05-12 23:31:38

      היה לך מזל. כשהייתי סטודנטית למדתי במשך כמה שבועות אשת עברין "צמרת" אנגלית למקרה ותאלץ לצאת לחול לתקופה מסוימת. היה שם משהו ששמר עליה (או שמר אותה לעצמו זה לא היה ברור) שהיה מקבל דרך קבע קופסאות שימורים של פטה כבד אוז. הוא היה לוקח פיתה, חותך אותה, ממלא אותה בפטה, מוסיף עגבניה ואוכל. הוא לא הבין למה אני לא רוצה כזה סנדביץ

       

      פטה בפיתה - או לה לה! אני דווקא כובדתי ביין נפלא ונקניקים מעודנים - ענין של מזל

        12/5/12 23:31:

      היה לך מזל. כשהייתי סטודנטית למדתי במשך כמה שבועות אשת עברין "צמרת" אנגלית למקרה ותאלץ לצאת לחול לתקופה מסוימת. היה שם משהו ששמר עליה (או שמר אותה לעצמו זה לא היה ברור) שהיה מקבל דרך קבע קופסאות שימורים של פטה כבד אוז. הוא היה לוקח פיתה, חותך אותה, ממלא אותה בפטה, מוסיף עגבניה ואוכל. הוא לא הבין למה אני לא רוצה כזה סנדביץ

        12/5/12 20:07:

      צטט: Dolce Vita 2012-05-12 19:44:26

      הדהדת בי את ההרגשה הזו, של שערי יופי וידע, הנפתחים בפני הנכנס לראשונה בעולם האמנות, הילכתי איתך בחדרים ודפדפתי עמך בספרים, ונהניתי מכל רגע של קריאת הסיפור היפה הזה.

      תודה רבה,  זו אכן היתה מערת עלי באבא בשבילי 

        12/5/12 19:44:
      הדהדת בי את ההרגשה הזו, של שערי יופי וידע, הנפתחים בפני הנכנס לראשונה בעולם האמנות, הילכתי איתך בחדרים ודפדפתי עמך בספרים, ונהניתי מכל רגע של קריאת הסיפור היפה הזה.
        12/5/12 18:49:

      צטט: אסתר רבקה 2012-05-12 18:25:31

      מעניינים היו חייך

       

      תודה, הם עדיין מענינים

        12/5/12 18:25:
      מעניינים היו חייך
        12/5/12 13:17:

      צטט: שוש חזן גרינברג 2012-05-12 13:10:24

      אהבתי לקרוא, משעשע.

      תודה, שמחתי לשמוע 

        12/5/12 13:16:

      צטט: Gitele 2012-05-12 12:38:25

      צטט: באבא יאגה 2012-05-11 23:31:54

      צטט: face 2012-05-11 20:01:55

      כיף. כיף גדול של שעורים :)) לפחות לך ולספרים,

      אכן, נהניתי, אבל גם קצת התביישתי על כשלוני הפדגוגי 

      זו ממש לא הדוגמה לכשלון פדגוגי!

      תמיד הייתי סקרנית לדעת האם שליטתו בצרפתית טובה יותר...

      אגלה לך: כן, שליטתו טובה ביידיש ובצרפתית 

        12/5/12 13:15:

      צטט: מר גניתרוזנבלום 2012-05-12 11:07:58

      ממש זכית ללמד אחד מגדולי האומה ,ח ח ח אין ספק שזו חוויה.

      לא כל כך לִמדתי ' חה, חה

        12/5/12 13:13:

      צטט: נעמה כאן 2012-05-12 08:11:49

      חוויה מיוחדת בלי ספק..ולמדת ממנה כל כך הרבה. מי צריך יותר מזה?

      אכן, דייני, לאותן שנתיים

        12/5/12 13:11:

      צטט: עמנב 2012-05-12 00:10:00

      "אין רע בלי טוב". חוויה מיוחדת, מוגשת בכישרון סיפורי, ואפילו בהמחשות דידקטיות. שבת שלום, עמוס.

       

       אכן, כך זה בדרך כלל, זו דרך החיים, אלא שהשקיעה ברע היא קורה שמסתירה את הטוב

      אהבתי לקרוא, משעשע.
        12/5/12 12:38:

      צטט: באבא יאגה 2012-05-11 23:31:54

      צטט: face 2012-05-11 20:01:55

      כיף. כיף גדול של שעורים :)) לפחות לך ולספרים,

      אכן, נהניתי, אבל גם קצת התביישתי על כשלוני הפדגוגי 

      זו ממש לא הדוגמה לכשלון פדגוגי!

      תמיד הייתי סקרנית לדעת האם שליטתו בצרפתית טובה יותר...

      ממש זכית ללמד אחד מגדולי האומה ,ח ח ח אין ספק שזו חוויה.
        12/5/12 08:11:
      חוויה מיוחדת בלי ספק..ולמדת ממנה כל כך הרבה. מי צריך יותר מזה?
        12/5/12 00:10:
      "אין רע בלי טוב". חוויה מיוחדת, מוגשת בכישרון סיפורי, ואפילו בהמחשות דידקטיות. שבת שלום, עמוס.
        12/5/12 00:00:

      צטט: זירעונית קוסמית 2012-05-11 23:51:03

      אכן בבלינסון ישנו מוזיאון מרהיב שפלטו תרם ,,המקום מקסים , תודה יקירה לשיתוף שבת שלום:)

      תודה רבה, שמחתי שבקרת. שבת שלום 

      אכן בבלינסון ישנו מוזיאון מרהיב שפלטו תרם ,,המקום מקסים , תודה יקירה לשיתוף שבת שלום:)
        11/5/12 23:38:

      צטט: shabat shalom 2012-05-11 23:29:53

      אני חושב שמי שמדבר בפת הכסף מדבר בשפה מובנת לכל.

      כן, זה כפי הנראה, נכון 

        11/5/12 23:37:

      צטט: OritZehavi 2012-05-11 22:43:08

      בהחלט סיפור לא שיגרתי. והנה ההוכחה, שאל האמנות מובילות דרכים רבות ובלתי צפויות

      כל הדרכים הישירות והעקלקלות מובילות אליה, לפחות אותי 

        11/5/12 23:36:

      צטט: esther K 2012-05-11 21:55:07

      סיפור יפה..אהבתי מאוד. תודה ושבת מופלאה לך.

      תודה, שמחה שנהנית 

        11/5/12 23:35:

      צטט: קביאר 2012-05-11 21:38:12

      חייכתי כל הדרך אל הסוף כי הבנתי למן ההתחלה שאת שהבטחת לי בעיקבות תגובה לפוסט הקודם שלך תקיימי. הוא היה וולגרי דיו לתלות את הזיופים בחדרים צבועי חום ושחור. לאור הנסיבות ודעתי על האיש אני שמחה שאת הרווחת מן המפגש הרבה יותר ממנו. תודה

      הוא הרבה יותר אמביוולנטי ומורכב, ממה שנדמה 

        11/5/12 23:34:

      צטט: המתפרה 2012-05-11 21:03:12

      המחרוזת. הסיפור הקצר הזה שקראתי לראשונה בתיכון. הותיר בי רושם כל כך עז, ממש עיצב חלק מההתבוננות שלי. רק העשירים, אין להם כסף לדבר האמיתי:)

       

      ואללה, לא חשבתי על זה. תודה

        11/5/12 23:33:

      צטט: דנה.גל 2012-05-11 20:07:29

      איזו הזדמנות נהדרת! מה שיותר נהדר הוא שהצלחת לנצל אותה כל כך יפה. לא כל מי שרואה ספר פותח אותו ולא כל מי שרואה תמונה על הקיר מסתכל עליה...

      תודה לאל, שאיני שייכת למישהם האלה 

        11/5/12 23:31:

      צטט: face 2012-05-11 20:01:55

      כיף. כיף גדול של שעורים :)) לפחות לך ולספרים,

      אכן, נהניתי, אבל גם קצת התביישתי על כשלוני הפדגוגי 

        11/5/12 23:30:

      צטט: דוד בובטס 2012-05-11 19:31:37

      .זוכרת?אחרי שהוא שאל אותו "מה עשית..."היא גם סינן "אדיוט" לכיוונו:)

      האמת, לא זוכרת

       

        11/5/12 23:29:
      אני חושב שמי שמדבר בפת הכסף מדבר בשפה מובנת לכל.
        11/5/12 22:43:
      בהחלט סיפור לא שיגרתי. והנה ההוכחה, שאל האמנות מובילות דרכים רבות ובלתי צפויות
        11/5/12 21:55:
      סיפור יפה..אהבתי מאוד. תודה ושבת מופלאה לך.
        11/5/12 21:38:
      חייכתי כל הדרך אל הסוף כי הבנתי למן ההתחלה שאת שהבטחת לי בעיקבות תגובה לפוסט הקודם שלך תקיימי. הוא היה וולגרי דיו לתלות את הזיופים בחדרים צבועי חום ושחור. לאור הנסיבות ודעתי על האיש אני שמחה שאת הרווחת מן המפגש הרבה יותר ממנו. תודה
        11/5/12 21:03:
      המחרוזת. הסיפור הקצר הזה שקראתי לראשונה בתיכון. הותיר בי רושם כל כך עז, ממש עיצב חלק מההתבוננות שלי. רק העשירים, אין להם כסף לדבר האמיתי:)
        11/5/12 20:07:
      איזו הזדמנות נהדרת! מה שיותר נהדר הוא שהצלחת לנצל אותה כל כך יפה. לא כל מי שרואה ספר פותח אותו ולא כל מי שרואה תמונה על הקיר מסתכל עליה...
        11/5/12 20:01:

      כיף. כיף גדול של שעורים :)) לפחות לך ולספרים,

        11/5/12 19:31:
      .זוכרת?אחרי שהוא שאל אותו "מה עשית..."היא גם סינן "אדיוט" לכיוונו:)
        11/5/12 18:52:

      צטט: Benj 2012-05-11 18:48:31

      אומנות לעשירים ואומנות לעניים. להם אין פנאי להנות ולאחרים הן מספיק כדי להנות.

       

      תודה. עד כמה שזכור לי, העשיר שדברתי עליו דווקא נהנה מהאמנות שלו מאד, פחות מזה מלמודי העברית, שלא לדבר עלי, שנהניתי מן ההפקר, למרתו שהייתי עניה כמו עכבר כנסיות

        11/5/12 18:48:
      אומנות לעשירים ואומנות לעניים. להם אין פנאי להנות ולאחרים הן מספיק כדי להנות.
        11/5/12 18:45:

      צטט: הלנה היפה 2012-05-11 18:40:56

      אלאונורה יקירתי, למדתי שיש לנו עוד משהו משותף, העבודה הקשה. אמנם לאמנות הגעתי בגיל מאוחר יחסית, (שנות העשרים המוקדמות שלי) דרך חברים אמנים, ואת פלטו יקירך לא כל כך אהבתי, אבל בכל זאת, שלא לשמא בא לך לשמו.
      שמחת ללמוד עליך עוד משהו. תודה יקירתי

      לוא דווקא, יקירי, נסחבו קצת. רק מעבידי בשנים מסוימות. ובענין  ההתוודעות לאמנות, אצלי זה היה בקשישותי, בשנות השלושים שלי. שבת שלום

       

        11/5/12 18:40:

      אלאונורה יקירתי, למדתי שיש לנו עוד משהו משותף, העבודה הקשה. אמנם לאמנות הגעתי בגיל מאוחר יחסית, (שנות העשרים המוקדמות שלי) דרך חברים אמנים, ואת פלטו יקירך לא כל כך אהבתי, אבל בכל זאת, שלא לשמא בא לך לשמו.
      שמחת ללמוד עליך עוד משהו. תודה יקירתי

        11/5/12 18:31:

      צטט: רומפיפיה 2012-05-11 18:30:18

      אשרייך זכית לחוויה מאד מיוחדת

      כן, למודי האמנות 

        11/5/12 18:30:

      אשרייך זכית לחוויה מאד מיוחדת

        11/5/12 18:23:

      צטט: רותי ... 2012-05-11 18:11:43

      התנסות מרתקת היתה לך..

       

      כן, תודה לך, מעשירה ומצחיקה

        11/5/12 18:22:

      צטט: shay a 2012-05-11 18:09:23

      איזה סיפור יפה

      תודה, אין כמו המציאות לספורים. שבת שלום  

        11/5/12 18:11:
      התנסות מרתקת היתה לך..
        11/5/12 18:09:
      איזה סיפור יפה
        11/5/12 18:08:

      צטט: amnonti 2012-05-11 18:04:59

      כל העבודות התלויות בבי"ח בלינסון הן רפרודוקציות. אין שם אף תמונה אחת מקורית. בברכה אמנון

      תודה רבה, אני יודעת. הן לא רפרודוקציות, הם העתקים מצוינים, או במלים אחרוץ זיופים טובים מאד. 

        11/5/12 18:04:
      כל העבודות התלויות בבי"ח בלינסון הן רפרודוקציות. אין שם אף תמונה אחת מקורית. בברכה אמנון

      ארכיון

      פרופיל

      באבא יאגה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין