איזה כיף!
אל תהיו קטנוניים. מה זה משנה אם יש לו או אין לו נגיעה כלשהי לאחד ממקצועות בריאות הנפש בתחום הפרקטיקה והמקצועות המטפלים והמאיישים בפועל את תחום שיקום נכי הנפש בקהילה? מה זה משנה אם אין יש לו או אין לו השכלה וידע בתחום? העיקר שמונה יו"ר חדש, התומך ברפורמה בבריאות הנפש, וגם בחוק לרון, הידוע בכינויו המכובס "החוק המשופר לעידוד התעסוקה לנכים".
תחילה כמה מילים על הרפורמה בבריאות הנפש שהתקבלה לאחרונה:
עד הרפורמה נכי הנפש היו באחריותם של משרד הבריאות, וכשנכה נפש נזקק לטיפול הוא הלך למרפאות ממשלתיות הכפופות למשרד הבריאות העוסקות ומתמחות בבריאות הנפש. כעת בחסות הרפורמה משרד הבריאות הפריט את הטיפול בנכי הנפש והעביר אותו לקופות החולים הפרטיות.
יש בכך בעיות רבות, נציג שתיים מהן:
1) כעת, נכה הנמצא בהתקף לא יוכל לשמור על פרטיותו וכבודו העצמי וייאלץ ללכת לרופא משפחה במרפאה הקהילתית, כשהוא חשוף לעיניהם של אנשים שאינם יודעים על נכותו הנפשית. משיחה עם נכי נפש רבים הם מספרים שהם כל כך מתביישים ופוחדים מחשיפת מצבם ברבים ובפני אנשים שמכירים אותם, עד שהם מעדיפים להישאר בבית למרות ההתקף. מצב זה יכול להוביל לפגיעה עצמית או לפגיעה באחרים.
2) נכה שהולך לרופא משפחה מופנה לטיפול על פי שיקול דעתו של רופא המשפחה, שאין לו התמחות בתחום מחלות הנפש, ויכול להיות מצב שהוא אינו מזהה את האקוטיות מצבו של הנכה, שיוביל למקרים שאין מהם דרך חזרה.
ומי תמך בנחרצות ברפורמה זו? היו"ר החדש של מועצת נכי הנפש, אחד מתומכיו הנלהבים של חוק לרון, אותו חוק "משופר" הרומס בגסות את זכויותיהם של נכים, כולל נכי הנפש.
נזכיר בקצרה את אחד מעקרונותיו של חוק לרון, בשם "עידוד ושיקום תעסוקה לנכים":
המדינה שולחת את הנכים לחברות/עמותות השמה, שאינן אלא קבלנים שכל מטרתם היא עשיית כסף, והן בהחלט מצליחות בכך. עבור כל "שיקום" ו"עידוד" של נכה לעבוד בשכר שנע בין 8-11 ש"ח לשעה, הן מקבלות 1,500 ש"ח בחודש.
כיצד זה מתבצע בפועל?
מאלצים את הנכה לעבור מבחן תפוקה שבמסגרתו משווים בין יכולותיו של הנכה לעומת יכולותיו של עובד אחר באותו מקום עבודה, שאינו נכה. התפוקה שלו היא שתקבע את שכרו, שינוע לרוב בין 8-11 ש"ח - היא ולא העדפה מתקנת שתשלם לו שכר ראוי חרף נכותו ותוכיח לו שהוא שווה לאחרים.
כולם ירוויחו מכך, חוץ מהנכה:
המעסיק ירוויח מכך –הוא גם מקבל תפוקה תמורת שכר נמוך, והוא גם יכול להתפאר בכך שהוא מעסיק נכים ומשקם אותם.
המדינה תרוויח מכך – היא פטורה, היא עשתה את שלה. הרי לא היא שמעסיקה את הנכה תמורת גרושים, אלא אלה הן החברות הקבלניות שעושות את זה. לכאורה לה אין כל חלק בזוועה בזאת. היא גם עשתה את שלה בכך שהיא משקיעה 1,500 ש"ח בחודש עבור כל נכה שעובר ל"שיקום". אמנם הכסף הזה לא עובר אליו אלא לחברות הקבלניות שמוכרות את הנכה בזול, אבל מה זה משנה.
היו"ר החדש הוא מיוזמי חוק לרון, שלפיו נכים צריכים לעבוד בכל מחיר ותמורת כל שכר שהוא – העיקר שיוכיחו לעצמם ולאחרים שהם "משוקמים". אותו יו"ר "ישקם" גם את נכי הנפש.
אוי לאותו שיקום.
הוא יסביר לכולנו למה הרפורמה טובה לנכי הנפש ועד כמה זה חשוב שנכים יעבדו, כי נכה עובד הוא אדם משוקם מעצם היותו אדם עובד, גם אם דורכים עליו.
הוא יסביר לנו עד כמה חשוב לשקם את התדמית של הנכים שלפיה הם פרזיטים שחיים על חשבון המדינה, אנשים שמקטרים ובוכים כל הזמן בעוד שהם עצמם לא עוזרים לעצמם, והנה, רוצים לעזור להם והם כל הזמן אנטי ונגד, הם לא מבינים שרוצים בטובתם, הם לא מבינים שאף אחד לא רוצה לעשות כסף על גבם? הרי היו"ר עצמו נכה, אז שהוא יפגע בנכים כמוהו? מה פתאום? חס וחלילה!
העצוב בכל הסיפור הזה הוא שנכי הנפש אינם יכולים למחות נגד התרגיל המסריח שבמינוי החדש, שכן בכך הם ייחשפו.
כולם קיללו ובזו לתרגיל המסריח שהיה עם מופז וביבי. מה שקורה כאן מסריח הרבה יותר
קובי כהן ועינת קדם |