קראתי בעיון רב את כתבתה של מזל מועלם ממעריב (NRG) תחת הכותרת: "רה"מ קולט שהליכוד הפך לאיחוד הלאומי", ראו קישור: http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/366/968.html?hp=1&cat=404&loc=2 הכוונה כמובן לאותם חברי ליכוד כמו פייגלין שעושים שמות במפלגה ומקצינים אותה ובנוסף הם בעצם מצביעים למפלגות ימין אחרות.
אני מסכימה גם עם מסקנתה של מועלם כי נסיבות אלו הביאו להחלטת ביבי ללכת על בחירות ובהמשך לממשלת אחדות, כאשר נושאים בוערים רבים עומדים על הפרק ומשוועים לפתרונות.
בכל אופן, ביבי יצטרך להחליט מה עושים עם חברי הליכוד, ודעתי היא שהדבר הראשון שעליו לטפל בדחיפות היא שינוי שיטת הממשל, זהו עניין דחוף וכאן איני מסכימה עם מועלם שלדעתה הנושא ימוסמס. ביבי יצטרך לנקות שוב את האורווה בליכוד, עם סמכויות נרחבות יותר תהיה לו עבודה קלה יותר. יש לו הזדמנות חד פעמית לשינוי שיטת הממשל, רק כעת. כנ"ל לגבי חוק טל וכו'.
בכל אופן, לדעתי, שיטת הפריימריז, לפחות בליכוד, סיימה את דרכה.
שבת מבורכת ציונה |
תגובות (25)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הנה, אחרי שבוע מהפיאסקו של מופז, ערוץ הכנסת שנחשב לאמין במיוחד דיווח על התוצאות האלה- אם חשבת שאנשים יסלחו למופז
ציונה היקרה,
אם אכן תצליח הממשלה הזאת לשנות את שיטת המימשל
נסתפק בשתי מפלגות גדולות ואחת בתווך וכל זב וצרוע שרוצה
לעשות לביתו יישאר מחוץ לגדר.
שבוע טוב,
ברוך
הרעיון שהפייגלינים השתלטו על הליכוד הוא רעיון איוועים. מצד אחד האנשים הללו השתמשו בזכות הדמוקרטית שלהם - ופעלו לא רק בדרך חוקית אלא אפילו בדרך הגונה (כמו כל אדם או קבוצה שמתפקדים למפלגה כדי להשפיע על דרכה). אך זה לא זה העניין המרכזי - לפחות בתחום של מדיניות חוץ ובטחון אנשי פייגלין מבטאים את העמדות המסורתיות של הליכוד (כלומר ארץ ישראל השלמה), יתר על כן כאשר מנתחים את אופן הבחירה בתוך הליכוד מגלים שהקהל הליכודניקי לא מתכחש לאידיאולוגיה הזאת ולכן מרבית נבחריו הם אנשים הדוגלים בארץ ישראל השלימה ומתנגדים לפשרה טריטוריאלית. המעטים שניסו לקדם את רעיון הפשרה מצאו עצמם בתחתית הרשימה או מחוצה לה. חשוב לציין שהרשימה הניצית שהליכוד העמיד (כנראה ניצית בתולדותיו) יחד עם כל גוש הימין זכו לרוב מוחץ בבחירות האחרונות. במצב הדברים הנוכחי (עם לצטט את ישראל הראל) החריג בליכוד הוא לא פייגלין אלא בנימין נתניהו (שהצהיר על תמיכה ברעיון שתי המדינות).
המונח שינוי שיטת הבחירות עולה לא פעם כפתרון קסם - אלא שלא שיטת הבחירות אשמה בדפוסי ההצבעה הישראלים אלא הדמוגרפיה - אנו עם די מפולג, שמלבד המחלוקת הפוליטית מונה הרבה קבוצות סקטוריליות שכל אחת דואגת לאינטרס של עצמה. אופי הבחירה הוא השתקפות הדמוגרפיה. הרעיון למנוע מקיומן של מפלגות קטנות יגרום בהכרח לקבוצות אוכלוסיה שלא יהיו מיוצגות - בטווח הקצר זה אולי פתרון יעיל אבל בטווח הארוך זה אסון. הסיבות להצעה להחליף את שיטת הממשל היא חוסר המשילות (אבל נדמה לי שקואליציה של 94 חברי כנסת מצביעה על בעיה בדיוק הפוכה), והכוח המופרז שיש לקבוצות לשון מאזניים (אבל נדמה לי שבימינו אנו לבעלי ההון וללוביסטים יש יכולת סחטנות העולה על זו של אנשי לשון המאזניים). כל מקרה ההצעות המוזכרות לא משנות את השיטה אלא עושות שינויים קוסמטיים כמו העלאת אחוז החסימה או הגדלת הרוב להפלת הממשלה. לתלות בתיקונים אלו את העתיד של מדינת ישראל נראה לי קצת מוגזם.
כבר אז היה ברור ללא מעט אנשים ובתוכם אנכי כי השיטה של 2 פתקים דפוקה מהיסוד, היה לחץ מהמפלגות הלא גדולות ודרישה להתפשר על כך, ונכנעו להם. צריך לחסל את תופעת "הראש הקטן", ויפה שעה אחת קודם.
אפילו נושא כמו גבולות 67 הועלה בליכוד בזמנו ע"י משה עמירב, וזו דוגמה אחת. בכלל, עם צמצום המפלגות כל הדינמיקה הפרלמנטרית תשתנה באופן כזה שיהיה ייצוג נאות לכל נושא חשוב.
שיטת הבחירות הקודמת נכשלה בגלל סיבה אחת ויחידה: בחירה ב-2 פתקים, אחת לרה"מ ואחת למפלגה, במטרה להגן על המפלגות הקטנות. זו היתה הטעות, טעות הסטורית גדולה. יש לחסל את המפלגות הקטנות (מי צריך אותן בכלל??) ע"י העלאת אחוז החסימה וצמצום משמעותי של מס' מפלגות. מפתיע אותי כל פעם מחדש איך רוב האנשים בארץ אינם מודעים לכך, דומני שלתקשורת יש חלק בכך ולא בכדי...
כל נושא שבעולם יכול לעלות על השולחן באמצעות אחת המפלגות הגדולות או הבינוניות, והדמוקרטיה תישאר בחיים ושלום על ישראל.
זה שהשמאלנים ("יצחק בן אהרן") רוצים להחליף את העם זה לא חדש, כבר שמענו זאת, בעיה נפשית עם כיבוד דמוקרטיה בקרב השמאל...
אני לא בטוח ששיטת הפריימריז פשטה את הרגל.
, אז כנראה שזה מה שאנחנו שוים. כנראה שמשהו בסיסי ויסודי דפוק אצלינו ומגיע לנו.
כבר היו בעבר ועדות מסדרות. אחר כך זה הוחלף בפריימריז.
אני לא בטוח ששינוי שיטת הממשל בישראל זה מה שנחוץ. אני יודע שכל אדם צועק שזה מה שנדרש אבל אין באמת לאף אחד מושג מה זה, ואיזו שיטה תצליח כאן.
כבר ניסינו שיטה אחרת. למי שלא זוכר, נתניהו נבחר בפעם הראשונה (ב-1995) לראשות ממשלה בבחירות ישירות.
כשהבנו איזה כישלון זה היה, חזרה השיטה למה שהיה קודם.
אבל אני בטוח שמשהו צריך לשנות, וזו לא שיטת הבחירות. צריך לשנות את העם. ואם זה לא מצליח
יש משהו בדבריך לגבי הדתיים, זו שעת המבחן של ביבי. הוא צריך (צריך? חייב!) להגדיל את סמכויותיו כדי להקטין את השפעת הדתיים והחרדיים עליו. אחרת שום דבר חיובי לא יזוז במדינה הזו ולא משנה מי יעמוד בראש המדינה.
הפעם אני מסכימה איתך שנושא עניין שינוי שיטת הממשל הוא הכי חשוב והוא היה תמיד חשוב. ובעבר הנושא היה בראש רשימת מפלגות רבות אבל אני מסכימה עם מועלם וגם אני עברתי הרבה מאוד אכזבות עם הנושא ומה שאת כנראה לא לוקחת בחשבון או לא מפנימה, שהדתיים מתנגדים באופן מוחלט לשינוי שיטת הממשל כי הם יהיו המפסידים העיקיים ותראי לי ממשלה שתעיף אותם לכל הכיוונים בפרט שהליכוד רואה בהם בני ברית טבעיים. ולכן זה לא יקרה כל עוד הדתיים בקואליציה.ושום דבר מהרשימה המפוחלצת שהם העלו כעלה תאנה לאיחוד שלהם לא יתממש וןאני אדם אופטימי.