0

ווזלינקובה - ההתפרקות

8 תגובות   יום שבת, 12/5/12, 15:02

הערת המחבר: חובה לקרוא את ווזלינקובה לפני קריאת קטע זה!

 

זיינתי את ווזלינקובה על ספסל בהרי הקרפטים.

כהכנה לטקס פרס נובל, קבענו להפגש במקום שהביא אותה לשם.
ווזלינקובה התגלתה כאישה נאה בסביבות גיל הארבעים, מטופחת כמנהג הנשים האירופאיות, אך עם שובבות של נערה.
כבר בפגישתנו הראשונה בשדה התעופה היא נתלתה על צווארי, הצמידה אלי את גופה החם, מרפרפת קלות בשפתיה על לחיי.
אחזתי קלות בעכוזה הרך והעגלגל והצמדתי אותה אלי, מלחך את תנוך אוזנה בשפתיי.
היא נאנקה קלות, מצמידה את אגנה לשלי. יכולתי לחוש בחמימות הנעימה מבעד לשמלתה.

"בעוד 10 דקות ננחת בשדה התעופה של פראג" העיר אותי קולו של הקברניט.
"יופ טפויומט" מלמלתי, מביט סביבי.
הג'ינס שלי איימו להתפוצץ משלושים סנטים של מתכת מגולוונת.
"למה קניתי נייד כזה גדול?" רטנתי, שולף את הנייד מכיסי, נותן מרווח נשימה לחמישה עשר הסנטימטרים הביולוגיים.
"הכל בסדר?" שאלה הזקנה החביבה שלידי.
"חלמתי חלום אירוטי על ילנה ווזלינקובה" אמרתי לה, "מכירה?".
"את האביב, הקיץ והסתיו האחרונים העברתי בקריאת 'חורף בהרי הקרפטים'" אמרה למרבה דאגתי, "הפיליפינית שלי התייבשה".

סרקתי במבטי את בית הנתיבות, מחפש אחר ווזלינקובה.
"גיל?" נגשה אלי בחיוך אישה נאה בסביבות גיל הארבעים, מטופחת כמנהג הנשים האירופאיות, אך עם שובבות של נערה.
הנהנתי לחיוב, מנסה להוציא הברה ללא הצלחה.
"זה הנייד שלך או שאתה שמח לראות אותי?" שאלה בחיוך, מסתכלת לעבר מפשעתי.
הנהנתי לחיוב, מנסה להוציא הברה ללא הצלחה.
היא נתלתה על צווארי, הצמידה אלי את גופה החם, מרפרפת קלות בשפתיה על לחיי.
אחזתי קלות בעכוזה הרך והעגלגל והצמדתי אותה אלי, מלחך את תנוך אוזנה בשפתיי.
היא נאנקה קלות, מצמידה את אגנה לשלי. יכולתי לחוש בחמימות הנעימה מבעד לשמלתה.

זיינתי את ווזלינקובה על ספסל בהרי הקרפטים.

 

המשך ל "זכרונות או תולדות האוננות".

דרג את התוכן: