שבוע וחצי לבגרות. לחץ אטומי. אני מוזעק להושיע 'נפגע גיאומטריה'.שמנסה לשוא להתיר בעייה לא פשוטה עם שני מעגלים, משיקים, דמיון משולשים ויחסי שטחים. הוא מצייר בעט, טועה בהשלמת זוויות ותולה בי עיניים נואשות. 

- למה אתה לא משתמש בעיפרון? עשית שתי טעויות בעט והשרטוט כבר לא ברור...

"המורה לא מרשה! כולם חייבים להשתמש בעט כי אמרו שמי שכותב בבגרות בעיפרון לא יכול לערער על הציון"

הורים יקרים, שימו לב למורות שלא מרשות להשתמש בעיפרון- נשקו האישי החשוב של כל גיאומטראי

בהוראות בטופס הבחינה לא רשום בשום מקום שאסור שימוש בעיפרון (אני מברר את הסוגייה הזו)

ואפילו אם הטימטום המערכתי לא רואה בעין יפה תשובות בעיפרון, הרי אפשר לאמן את החבר'ה לעבוד על הטיוטה בעיפרון ואת התשובה הסופית לרשום בעט (פרס נובל מגיע לי- לא?)

כל מחברת בחינת בגרות במתמטיקה נבדקת ע"י שני מעריכים מנוסים בלתי תלויים. כמה נבחנים בכלל חושבים לערער על ציון?

מדוע מכריחים אותם בבתי הספר שלנו לעשות מתמטיקה בעט, כשכל טעות בשרטוט הופכת אותו לחירבוש בלתי ראוי להבנה?! 

ולמה כל כך קשה להשיג מחדד נורמלי בחנויות?

ולמה כל מחברת מתמטיקה חייבת להיות משובצת? מה קיבעון המשבצות הזה? הלוח בכיתה מכוסה משבצות?

ובחברות הייטק- כל הלוחות כמובן לבנים וחלקים -"טבולה ראסה" ורק תלמידינו האומללים מנסים לשוא לצייר עיגולים

בעט על דפים משובצים. המחוגות, לחם חוקם של חכמי הגיאומטריה מאז יון העתיקה נעלמו להן- אקדיש להן פוסט מיוחד.