מסתבר לאחרונה שהבחירות בפסיאודו - דמוקרטיה הישראלית נערכות מדי 4 שנים, על פי חוק - ובדרך כלל פחות מכך, כדי לחדש סחורה זמינה לסוחרי הקולות.

סוחרי הקולות מנהלים קמפיינים יקרים מאד (על חשבון הציבור כמובן) שבהם הם מבטיחים פרות גן עדן למצביעים עבור מפלגתם. במשך 64 שנות קיום המדינה האזרחים הישראלים למדו שאין כל ממש בהבטחות שבתעמולת הבחירות והחלו להינזר מגישה לקלפי. אין כל טעם לספק סחורה לסוחרי הקולות הנכלוליים. 

הולכים לקלפי רוב האזרחים שעדיין לא הבינו שהם סתם ספקי סחורה בחינם לפוליטיקאים הנוכלים, ובעלי זכות בחירה שתלויים או חייבים משהו למפלגה.

מניין הקולות בתום הבחירות מבהיר לסוחרי הקולות כמה סחורה יש להם למכור לסוחרים אחרים המוכנים לשלם עבורה כל מיני כיבודים וג'ובים לפעילי מפלגות.

זו הפוליטיקה הישראלית. לרוב הענק של אזרחים תמימים שהפסיקו להצביע בבחירות אין כל השפעה על גורלם. הם וויתרו על לחימה כדי להשיג השפעה כזו כי סוחרים בקולותיהם. על כן ישראל היא פסיאודו-דמוקרטיה הנתונה בידי סוחרי קולות נכלוליים, דוגמת שאול מופז שיודע כמה דברים על "שוק פרסי", שמתקיימים יפה ממצוקות הציבור הפרמננטיות.

כך היה תמיד וכך זה יימשך לעולם כי כל אדם הגון נזרק תוך זמן קצר מהפוליטיקה. אין תקווה.