כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אוף... תמיד / יש לי מה להגיד

    תגובות בטן. אולי אז אצליח לשתוק יותר ולהתרגז פחות

    0

    סיפור נורא מהחיים על רקע הרצח הסתמי בחנות הסלולר

    17 תגובות   יום ראשון, 13/5/12, 14:01

    שוב הדבילים האלה מחקו לי חצי ממספרי הטלפון, התעצבן קובי. אי אפשר עם חברות הסלולר האלה. לקחת כסף הם יודעים, לדחוף גדג'טים שאפחד לא צריך ושתשלם עליהם שנים, אבל כשאתה מבקש קודם להדפיס את רשימת מספרי הטלפון שלך לפני התיקון, הם לא שומעים שאמרת את זה, כי זה לא מניב כסף.


    (קובי נאלץ לעבור דירה בפעם החמישית מאז החל ללמוד, ואת הספרון הישן שכלל מספרים רשומים, עוד מימי הוריו, לשם הוסיף גם את אנשי הפרוייקטים עמם עבד, אבד באחת מההעברות) .


    הנייד חרחר בקול. כן, אמר קובי. מה כן, זאת לירון, אתה כבר לא מזהה את הקול שלי, שאלה חברתו משכבר הימים.

    סליחה, אני קצת בלחץ, צריך לרוץ לעבודה ותכף אחר כך יש לי שיעור מאלה שאי אפשר להפסיד, כי דר' ויין ממש מחפש אותי גם ככה.

    אבל איפה היית אתמול, מותק?, לאטה בקול קצת מוזר. מה ז'את אומרת?, שאלה לירון בקול קצת משונה, או ששוב שכחת לטעון את הסלולרי.


    המכשיר הזה דפוק לגמרי. אני לא הולך אליהם שובפעם, זה חוזר מהחברה במצב עוד יותר גרוע.

    אתה יודע מה...יש משהו שיש לו חנויות בסנטר, ומוכר מכשירים מכול הסוגים במחיר נורמלי. תקפוץ, תשלם – הוא יביא לך מה שתרצה ויתקין וזה..שמעתי שיש לו שירות טוב, החנות תמיד מלאה, מביא, מתקין, מייבא, פותח חבל'ך על הזמן. תמיד מלא אצלו. יש לו  גם מעבדה ללאפטופים.

    בסדר מתוק. מה'שתגידי, את יודעת – אם את הולכת לאזור במילא אולי תזמיני אצלו בדיוק מכשיר כזה כמו שלי, ויאללה..

    אתה יודע מה, בסדר.

    *

    זה היה קצת לפני פסח. בימים האחרונים של חודש מרץ. לירון שילמה מראש ובמזומן, כמו שאהרון – היא לא יודעת אם הוא בעל החנות או מנהלה דרש,  ושניהם קיוו לטוב.


    בימי החג היו עסוקים, סדר ו"סדר שני" עם המשפחה שבאה מחו"ל, צחוקים. אחר כך היה פרוייקט מיוחד – הם ערכו ביחד מיצג, ציפו לטלפון מאהרון מהחנות, אבל כלום. החליטו לקפוץ לסנטר.


    אני צלצלתי אליכם ולא עניתם, טען אהרון לאחר שחיכו לו שעתיים ליד החנות בקומה השלישית. עכשיו דוקא יש לי מכשיר כזה, אבל הוא לא עבר הסבה לעברית. תבואו מחר.


    קובי בא למחרת. המעבדה סגורה עכשיו, אמר אלעד הטכנאי, ואני מוכרח ללכת הביתה. אני אגיד לך את האמת, אני בכלל לא בטוח שיש שם מכשיר כמו שאתה מתאר.


    זה היה בתום המתנה בתור ארוך, וצעקות – גברת אחת דרשה בחזרה את הלאפ טופ של בן זוגה, "אז איז". חיכיתי מספיק, אמרה, ובנזוגי טס לחו"ל בעוד כמה שעות. תחזירו עכשיו!, צווחה. קובי לא נשאר לשמוע את ההמשך. יום אחר כך הפסיד שיעור כדי להגיע למקום לפני הצהרים. הוא ארב לאהרון ואמר, שמע. אני צריך את הנייד הזה, אבל אם יש בעיות, בוא נבטל את העסקה.

    מה לבטל?!, אני מזמין במיוחד, עושה הסבה...אתה לא בא בזמן ואחר כך בא בטענות. אתה יודע מה. תשאר כאן, בסביבה, תחזור עוד כמה שעות,  אני אצלצל עכשיו לספק שיארגנו לך על המקום...

    אני לא יכול, אני הולך לעבודה עכשיו, כעס קובי.

    אבל אתה לא יכול לבטל ככה עסקה. יש לפחות שבועים לבטול עסקה ורק אז מחזירים כסף, יש לך מזל שאני לא מכניס גם שוטף...


    קובי הרגיש שפניו מסמיקים. נעשה לו חם. אבל הוא לא רצה לחזור לחברת הסלולר אחרי הנזק שנגרם לרשימת הטלפונים שלו, כי לקח לו זמן רב לשחזר מספרי לקוחות וחברים. יש לו המון לקוחות קטנים ומפוזרים, חברים שאת מספרי הטלפון שלהם אינו זוכר, ומצד שני הוא לא רצה שיידחפו לו מכשיר חדש, ויקבל עסקה כובלת ומיותרת.

    מתי אתה יכול לארגן לי מכשיר?

    מחר...אתה יודע מה, מחרתיים – גג. אני אתקשר אליך. אולי תשלח את הנחמדה הזאת במקומך, שתקח – מה'שמה של החברה'שך, לילי נכון?!

    די אהרון. תפסיק עם זה. אני והחברה שלי עובדים בכול מיני דברים ולומדים, אין לנו זמן לטייל לפה כול פעם, באמת!

    הקולות היו רמים ושני תיירים שהיו בפתח הססו אם להכנס. אבל עמד שם גם משהו  - ישראלי גבוה ואלגנטי שנאם ונאנח:

    האהרון הזה...הוא פושע עם קבלות. אבל זאת לא הבעיה. פשוט מנהל גרוע.

    קובי התערב: מה, הוא כול פעם מכריז פשיטת רגל או משהו כזה ופותח עסק חדש...(קובי נכווה כבר פעם כשקנה סט רהיטים מחברה שהתאדתה).

    הגבוה צחק. חחח, שום דבר כזה...פ...עם תעודות, אני אומר לך, אמר ונעלם.

    אהרון לא אהב את השיחה. אני אשיג לך מכשיר ואשלח לך הביתה עם שליח כבר מחר. אני מבטיח.

    קובי היה מסופק אבל כרגיל כבר אחר, לכן הלך משם בהסכמה.


    הגיע אליכם שליח עם המכשיר שקובי הזמין? גם לקובי לא הגיע שום דבר. כעבור יומים נסע לשם, אבל אהרון לא היה בחנות.

    קובי שהפסיד שיעור וגם לא הלך לעבודה, חכה למטה. כשראה את אהרון עולה, עלה בעקבותיו. הוא ראה את אהרון מחזיק "בוחטה" של שטרות מגולגלים. הוא ראה אותו קובע כול מיני דברים עם ספקים. הוא כמעט השתבץ כשהבחין בו יוצא מהמעבדה עם כמה מכשירים דומים לזה שאמור היה לקבל. התאריך היה ה 9 במאי, קובי חשב שהוא ולירון ניסו לממש את העיסקה לפחות שלושים פעם, ועוד חמש פעמים ניסו לבטלה וללא הצלחה...

    היה לקובי משהו בכיס.  אולר אולי?

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (17)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/6/12 16:53:

      פעם הייתי זוכר כל טלפון. מזעיף את הפה

        1/6/12 23:01:
      שלא נדע מחנויות ואנשים כאלה... הבעיה שהסיפור מדבר עליה מוכרת מאוד במדינתנו המתפתחת... נהניתי לקרוא.
        15/5/12 18:43:
      אם למישהו לא נמחקו מספרי הטלפון בשלב כלשהו של עדכון/החלפה/קניה/וכו' שייקום... מה לעשות והטכנולוגיה מתעתעת בנו. אני לא ממעיט באחריותם של אותם "חאפרים" הצצים כפטריות. אך, כמו בכל מקצוע, כדי להתייעץ לפני שנגשים אליהם. הרי אין להם תעודות הסמכה וגם לעובדי חברות הסלולר אין תעודת הסמכה... כדאי להכנס לאתר "זאפ" ולהתעדכן לגבי החנות לפני שנגשים ולקרוא את מה שכותבים לקוחות מרוצים/כועסים על החנות. ובפשוט להחרים את החאפרים מכל סוג.
        15/5/12 18:26:
      כל כך לא מנוסה בכגון אלה, אבל חשתי את הולם לבי מואץ תוך כדי קריאת השתלשלות הדברים ה"כל-בוטקיים". שוב אני מברכת על מיעוט צרכיי ופשטות הליכותיי...
        15/5/12 16:37:

      קודם כל כיום יש לכל החברות שירות גיבוי מספרי הטלפון וזה נראה לי חשוב

      חוץ מזה קראתי וחייכתי וגם  נזכרתי באירועים דומים שקרו לי אישית

      נראה לי שכל אחד מאיתנו עבר חויות דומות בעניין זה

      אולי נפתח קהילה בעניין ???  קריצהחיוך

      דרישת שלום ואחלה יום

      יורם פרקט

        15/5/12 10:51:
      באמת נורא , אבל למה לעזוב חברת סלולר רצינית וללכת לסוכנים לא מורשים ואולי גם עבריינים? את מספרי הטלפון שבטלפון הנייד צריך לגבות מראש ולא לחכות להפתעות ..הנה עכשיו הגיע קיצם של חברות הסלולאר.. מהפכה בפתח ....
        14/5/12 22:54:
      איזה סיפור.....כמה שכמעט לכל אחד מאתנו התחשק לרצוח פעם מישהו בהקשר לסלולר....בין אם זה בחנות או בתחנת שירות, מוכרן או מנהל.....אבל מפה ועד תכל'ס - אין מצב ואני מקווה שמה שקרה היה ראשון ואחרון....שכולנו נבין את גל האלימות הזה שפושה עלינו - ונעצור.....
        13/5/12 23:31:
      זילות הסלולר-השתלטות ברוטאלית על נפש האדם...
        13/5/12 21:57:
      סיפור מהחיים , אני מקווה שלא עבר כאן מסר של צידוק לרצח, בידידות רבה אשר
        13/5/12 21:37:
      רצוי להשתמש באנשי הקשר של גימייל או הוטמייל. ככה כלום לא הולך לאיבוד. אולר? גם ככה חבל על העצבים...
        13/5/12 20:59:
      כתוב היטב וגם מותח.
        13/5/12 20:50:
      * יפה אהבתי שבוע טוב
        13/5/12 20:46:
      יופי של סצינה! סטינג (מיקום) דמויות, מוטיבציות. מה נאמר אם אפשר היה להוסיף הרגשה של 28 מעלות צלזיוס לטקסט או לוידיאו היינו גם מרגישים איך נראית אנטומיה של רצח ישראלי מצוי. בראבו מכבית!
        13/5/12 19:57:
      אם קובי למד לקח הו זכה ובשכר למוד סביר. אולר? בואו לא נגזים.
        13/5/12 18:35:

      קובי כועס בצדק והוא גם יודע שטחנות הצדק טוחנות לאט, אם בכלל...אבל אסור לו לקחת את הצדק לידיים. הדרך היא אחרת.
      כל כך הרבה סרטים אלימים, משחקי מחשב קשים לצפיה לילדים רכים: לדקור, לדרוס, להוציא את הצדק אל הפועל באופן מיידי-זאת התוצאה וחבל...רק עניין של זמן עד שילד בן 7 יביא את הרובה של אבא לבית הספר וירה לכל הכיוונים...ולוואי ואתבדא!
      אבל את כתבת יפה ומעניין ואם מישהו יפיק לקחים או ילמד משהו -די בזאת.
      ג'ודי.

        13/5/12 18:35:
      אוחח... כמה מאפיין אותם. סיפור שיכול לקרות לכל אחד.
        13/5/12 14:24:
      גם לי נמחקו מחצית מהמספרים כשדחפו לי מכשיר חדש ב"דיל" מיוחד.