0

0 תגובות   יום ראשון, 13/5/12, 14:55

 לא אדע עוד כמוך.

   ממרחקים מגדלור מוצב שבור,

   שמוט כתפיים, באיבו שותק אל האובך -

   בזקנותו דומע אל הים העכור.

    לא אדע עוד כמותו. מהבשר חדרת אל תוכי ללא רחמים,

   ואל שנות-נצח איטיות, שורפות אל העתיד,

  ידעתי בשאת זר את הבל פיך על פי.


אבוד לעולמים , שכרון, טירוף הדעת, טרפיכם הוא אני,

אביר הכלימה, 

חלומי בז לעצמו, אם לא שקע בך עד אימה.

דרג את התוכן: