כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מילים

    רגע לפני שהשמש שוקעת

    13 תגובות   יום ראשון, 13/5/12, 20:54

    שלושה פנים של התבוננות

     

    בסוף השבוע שעבר חזרתי מבטן-גב באילת עם הגוזלה, שהקפידה על צלייה אחידה ושבה הביתה שחומה ועשויה היטב. בעוד היא מסתובבת על הגריל, ישבה סחבק בצל ליד הבריכה ונמשכה להתבוננות מרתקת וממושכת בהרי אדום. ציפור לילה קלסית כמוני לא יכולה לומר "מזריחה עד שקיעה", כי הסנכרון שלי עם השמש לא תקין: אני זורחת כשהשמש מתקרבת לזנית. היום שלי עשוי אמנם להסתיים בזריחת השמש, אבל משם ועד הזנית שלה – אני בשקיעה.

     

    אמרתי "התבוננות מרתקת", והיא אכן כזו. כמו שבצבא מחלקים כל דבר לשלושה חלקים – גם אצלי יש שלושה פנים להתבוננות. עם זאת, אין שום דבר צבאי בחלקים שלי, במיוחד לא בהתבוננות ביופי המדהים של ההרים הללו.

     

    האמנית

     

    עיני האמנית שבי עוקבות אחר השתנות הצבעים והצללים לאורך היום. אין בלוח הצבעים גוון שאינו משתקף מן ההרים הללו תחת ליטופה של השמש הנעה, אבל איני מתאמצת אפילו לדלות מעמקי זכרוני המתעתע את שמות כולם. זו התבוננות ספיגה, וככזו – פסיבית לחלוטין. מדי פעם אני מתעכבת על נקודה או פס או כתם, ולעתים מתבוננת במכלול ותוהה מה יכולים לספר הקמטים הללו – החרושים בפני ההרים כמו בפני אדם זקן.

     

    המדענית החובבת

     

    הקמטים הללו דווקא מוכרים לגאולוגית החובבת שבי, והם יודעים לספר לה את תהליך היווצרותם של ההרים – הקשורים מלידתם, לפני יותר ממיליארד שנה, להרי אילת. הכתמים – צבעם של הסלעים השונים, שכל אחד מהם נוצר בזמן אחר ובדרך אחרת ממרק מינרלי ראשוני. הפסים הכהים – דייקים שפצעו את ההרים או הציפו את הסדקים ונקרשו בתוכם. הקמטים – עקבות תהליכים רבי-עוצמה שדחקו את המסלע. קוועטש.

     

    חלקיק נידף

     

    את הפן הזה בהתבוננות קשה להסביר. זו חוויה שהיא התבוננות פסיבית מחד ושותפות עמוקה מאידך. אתה אחד עם הכל, מבין עמוק בתוכך ממה אתה מורכב ואיך אתה מחובר בכל תא לכל מה שמסביב. במסע הזה אתה גם החומר וגם הרוח. גשמי ומופשט. חלקיק נידף. יש בחוויה הזו שלווה, בעיקר שלווה של ספיגה וקבלה כנועה ואוהבת, אבל לא רק. החושים מחודדים עד כאב, והזמן – שאתה מנסה ללטף כי הוא נחווה לך כל-כך מוחשי – משחק בך כמו שהרוח מהתלת בנוצה. אתה לא יכול להיכנס ולצאת כאוות נפשך. אין שליטה. איבוד.

     

    ניסיתי פעם לערוך לאישי "טיול מוח" – לקחת אותו איתי לחוויות כאלה, לספר לו. אישי טוען שכך כנראה נראית התגלות דתית. דתית? אני? דת היא תוצר של תרבות אנושית, חיפוש מעשה-ידי-אדם. אין לה קשר לכוחות המסיעים אותך לטיול כזה, ואני בכלל לא מחפשת שומדבר. לדעתי, זה מצב תודעתי-פנימי, ותו לא. יש שיקראו לו "רוחניות", אחרים – "הזיה". אין לי שם משלי לקרוא לו, וזה בכלל לא חיוני. אני יותר מסך-כל החומר המרכיב אותי. יש בי עוד, וזה כנראה אחד הביטויים של העוד הזה.

     

    בשבילי, חוויות כאלה הן מתנות מופלאות, והן הזדמנו לי כמה פעמים ללא כוונה או פעולה מצדי. נסיונות להסביר אותן נתקלים בקושי, ומילים לא ממש עושות את העבודה. אפילו כאן ועכשיו אני נאבקת ומחטטת במילון הפרטי שלי כדי לשתף, אבל מוצאת שגם מעט המילים שאני מצליחה להגות אינן יודעות לספר את התחושות במלואן. מי שמבין – מבין כנראה בלעדיהן.

     

    רק בסופו של המסע הממושך, עדיין באותו כסא, אני שולחת יד למצלמה. קליק.

     

    ''
     

    הרי אדום באור אחרון

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/12/13 12:50:
      מדהים
        9/6/13 11:47:
      חוויה מוכרת תודה על השיתוף
        17/11/12 11:41:
      איזה יופי של מנוחה
        27/5/12 15:10:
      גדול עלינו הכל אז המצאנו משהו שעלינו גדול והוא הכל. ואפשר לכתוב גם הפוך. ואנחנו מבינים בקטנה ש....
        15/5/12 01:24:

      צטט: צלילי הלב 2012-05-14 22:51:13

      אותו מראה, אותו אובייקט, אותם חוויות אובייקטיביות נחוות תמיד על ידי תחושות סובייקטיביות. מאוד יפה תיארת את תחושותייך :) הרי אדום באמת מעלים השראה... לפעמים הם אפילו כחולים קצת.

      הם גם כחולים, כל מיני כחולים, וגם כל מיני סגולים וורודים וכתומים וחומים, ואפילו קצת בז' מגניב

        15/5/12 01:22:

      צטט: בלהה ד. 2012-05-14 18:04:18

      יפה. בכל אופן הדרך שבה כתבת וחילקת את הדברים עפ"י אופני התבוננות שונים הזכירה לי את הבדיחה הבאה :) : שרלוק הולמס ודר' ווטסון - צמד הבלשים המפורסם, יצאו לטיול בחיק הטבע. הם הדליקו מדורה, שתו קפה ועשו חיים, עם רדת החשכה, נכנסו לאוהל שהקימו ונרדמו. בטרם יאיר השחר התעורר שרלוק הולמס בבהלה והעיר את דר' ווטסון : "הרם את ראשך לשמיים ואמור לי מה אתה רואה ?" "אני רואה מליוני כוכבים" אמר דר' ווטסון ומהי המשמעות של המראה הזה?" הקשה שרלוק הולמס, השיב דר' ווטסון, לאחר מחשבה עמוקה: "מבחינה אסטרולוגית המשמעות היא שלכל אדם מזל אחר לפי כוכבו, מבחינה אסטרונומית המשמעות היא שהיקום עצום בגודלו, ומבחינה סטטיסטית, קיימת הסתברות גבוהה שישנם עוד חיים ביקום" שרלוק הולמס החמיץ את פניו, ואמר: "לא, לא ולא, מבחינה מעשית, המשמעות היא שגנבו לנו את האוהל"

      בלהה, בדיחה נהדרת, ואני מקווה שהיא לא מרמזת שבכל-זאת פיספסתי משהו מופתע

        15/5/12 01:20:

      צטט: איתן המיסטיקן 2012-05-14 16:43:29

      בפעם הבא שתהיי באזור תעלי להוטל גרופית (צומת קטורה מערבה ) בזמן הזריחה ואם לא תראי את בריאת העולם אז לא קוראים לי איתן .

      איתן, את בריאת העולם בזריחה אני מכירה עוד מימים רחוקים רחוקים בסיני. אגב, שם, על גבעה בשולי ההרים לא רחוק מן החוף, גיליתי (בניגוד למה שטען אינשטיין) שאלוהים דווקא כן מטיל קוביות...

       

        14/5/12 22:51:
      אותו מראה, אותו אובייקט, אותם חוויות אובייקטיביות נחוות תמיד על ידי תחושות סובייקטיביות. מאוד יפה תיארת את תחושותייך :) הרי אדום באמת מעלים השראה... לפעמים הם אפילו כחולים קצת.
        14/5/12 19:27:
      כמה יפים הרי אדום
        14/5/12 18:04:
      יפה. בכל אופן הדרך שבה כתבת וחילקת את הדברים עפ"י אופני התבוננות שונים הזכירה לי את הבדיחה הבאה :) : שרלוק הולמס ודר' ווטסון - צמד הבלשים המפורסם, יצאו לטיול בחיק הטבע. הם הדליקו מדורה, שתו קפה ועשו חיים, עם רדת החשכה, נכנסו לאוהל שהקימו ונרדמו. בטרם יאיר השחר התעורר שרלוק הולמס בבהלה והעיר את דר' ווטסון : "הרם את ראשך לשמיים ואמור לי מה אתה רואה ?" "אני רואה מליוני כוכבים" אמר דר' ווטסון ומהי המשמעות של המראה הזה?" הקשה שרלוק הולמס, השיב דר' ווטסון, לאחר מחשבה עמוקה: "מבחינה אסטרולוגית המשמעות היא שלכל אדם מזל אחר לפי כוכבו, מבחינה אסטרונומית המשמעות היא שהיקום עצום בגודלו, ומבחינה סטטיסטית, קיימת הסתברות גבוהה שישנם עוד חיים ביקום" שרלוק הולמס החמיץ את פניו, ואמר: "לא, לא ולא, מבחינה מעשית, המשמעות היא שגנבו לנו את האוהל"
        14/5/12 16:43:
      בפעם הבא שתהיי באזור תעלי להוטל גרופית (צומת קטורה מערבה ) בזמן הזריחה ואם לא תראי את בריאת העולם אז לא קוראים לי איתן .
        13/5/12 21:33:
      קליק :)
        13/5/12 21:20:
      נחמד

      ארכיון

      פרופיל

      דקי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין