כותרות TheMarker >
    ';

    I don't have a life, I have facebook


    מה שהיה, היה - ומה שיהיה, אולי.

    © כל הזכויות שמורות.

    המחבר מאשר בזאת שימוש בחומר הכתוב רק אם הודפס על נייר משובח ואך ורק אם נגמר הנייר טואלט בשרותים ואין שום נייר אחר לנגב בו.

    פוסטים אחרונים

    0

    בית של אהבה

    8 תגובות   יום שני, 14/5/12, 08:12

    בית של אהבה

    א.ב. של אהבה

    ‏יום ראשון, ט' ניסן תשע"ב, האחד באפריל 2012

    לי המקסימה

    את הימים האחרונים העברתי באין סוף מחשבות מה אני יכול לאחל לך במסיבה זו, שבה אנחנו חוגגים לך סיום סמלי של תקופת הילדות. "בת מצווה".

    כשתינוקות נולדים אל תוך העולם הזה הם מגיעים טהורים, מלאים באהבה. הם מביטים בנו, ההורים שלהם, ונותנים לנו את כל כולם. כשתינוקות נולדים הם לא עסוקים במי צודק יותר, או חכם יותר, או יפה יותר, או עשיר יותר, או מצחיק יותר, או מוכשר יותר. כשתינוקות נולדים אל העולם הם לא שונאים או רוצחים או גונבים או פוגעים באחרים.

    כולנו היינו פעם תינוקות של אהבה.

    ואז.... אנחנו מתאימים את עצמנו – מי שנולד להורים בשכונה ענייה בהודו גדל אל תוך עולם ללא רכוש, ללא ביטחון. מי שנולד להורים שגרים בשכונת יוקרה להורים עשירים גדל אל תוך עולם שמוקף בשפע ובעושר כלכלי. מי שנולד להורים שהקדישו את חייהם למדע גדל בבית שבו הלוגיקה וההיגיון הם אבני היסוד של אורח החיים. מי שנולד להורים העוסקים ברוחניות גדל אל תוך עולם ערכים של חיפוש משמעות גבוהה יותר ממה שיש בעולם הזה.

     

    את לילוש נולדת לנו – לאבא שלך ולאימא היפה הרגישה והנפלאה שלך, והבת מצווה שלך הציבה אותי מול השאלה  איזו סביבה הענקתי לך אני, כתור אב, כתור מבוגר, כתור מי שכבר הגיע לגיל מצוות דיי הרבה שנים לפני שהגעת לחייו? איזו תמונת עולם אני הצבתי בפנייך?

    בשבוע האחרון התבוננתי לי בסרטי הוידאו שצילמתי במהלך השנים – וכל כך הופתעתי. הופתעתי כי שכחתי את העולם ומלואו ששמו לי, הופתעתי לזכור מחדש את החיוך האין סופי שלך מביט אליי אל תוך המצלמה, הופתעתי לראות עד כמה שכחתי את ילדת האהבה שקיבלתי לפני שתים עשרה שנים.

    היום בהזדמנות חגיגית זו רציתי לבקש ממך סליחה.

    רציתי לבקש ממך סליחה שלא מילאתי את המצווה "כבד את ילדך ואת ילדתך למען יאריכון ימיך". כן, אני יודע שעשרת הדברות מדברות על "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ" אבל איך בדיוק אנחנו ההורים מצפים שהילדים שלנו יכבדו אותנו אם רובנו לא באמת מכבדים את עצמנו? איך בדיוק אנחנו רוצים שהילדים שלנו יבינו אותנו אם רובנו לא מבינים את עצמנו? כל כך הרבה הורים מצפים שהילדים שלהם יעניקו להם אהבה ושוכחים שזה הדבר היחידי שילדים יודעים לעשות מההתחלה - אם נשכח לרגע את כל ערמות החיתולים  :)

     

    מרבית ההורים – וגם אני בתוכם - שוכחים שאנחנו מקבלים אתכם – ילדים יפים שלנו – כמשמורת – לשמירה עד שתגדלו. אתם נולדים אל תוך חיינו והתפקיד שלנו ללוות אתכם, לתת לכם כלים להתמודד עם העולם, לאפשר לכם לחוות אותו. אך בגלל חוסר ידע או חוסר רצון לדעת אנחנו מתחמים לכם אותו – מגדירים לכם אין סוף גבולות של מה שמותר ומה שאסור, מה שטוב ומה שרע, מה שצודק ומה שטעות הוא. רוב הגבולות הללו כלל לא קשורים אליכם אלא קשורים לנו – ההורים. אנחנו חודרים למרחב הפרטיות שלכם ומנסים להראות לכם את העולם דרך העיניים שלנו. כשאתם באים אלינו עם האושר שלכם אנחנו הרבה פעמים לא מחבקים אתכם באמת, כשאתם באים אלינו בכאב או תסכול או כעס אנחנו אומרים לכם לא פעם "תפסיקו לכאוב, או לכעוס" – כאילו שאם הייתם יכולים הייתם בוחרים בזה.

    כשילדים מדברים אנחנו ההורים שומעים את עצמנו הרבה יותר ממה שאנחנו שומעים אתכם. אנחנו שומעים את הכאב שלנו, את התסכול שלנו, את הרצונות שלנו, את החלומות שלנו, את הידע שלנו, את המחשבות שלנו, את האהבה שלנו. הרבה פעמים אנחנו לא מתייחסים אליכם כשווי ערך לא מכיוון שאנו חושבים שאתם לא שווי ערך – מכיוון שאנחנו לא מבינים את ערך עצמנו. אתם לא רק שווי ערך – אתם הרבה יותר מאיתנו.

     

     

    לילוש שלי - קיבלתי למשמורת ילדה יפה, רגישה, מצחיקה, חכמה, מלאת חיים. קיבלתי למשמורת ילדה עם חיוך אין סופי. פרח של שמחה, יקום של אהבה.

    אני מודה שלא פעם לא ידעתי להכיל את כל זה, אך ניסיתי – אני עדין מנסה.

    אם יש דבר שלמדתי במהלך התקופה האחרונה זה שאני לא פה בכדי להגיד לך מה לעשות, או איך לעשות, או איך לחיות, או מה משמעות החיים - זה התפקיד שלך להתנסות, לחקור, לטעות, להרגיש עצב, להרגיש אושר, לאהוב, ללמוד בעצמך. אני היום פה בכדי להזכיר לעצמי שהתפקיד שלי הוא להיות שם עבורך, להיות לך בית של אהבה.

    יפה שלי, תודה. תודה שהיית את, תודה שאת את, תודה על ה-כל.

     

    לי - אני אוהב אותך, ואוהב אותך לעד.

     

    שלך

    אבא

    (C) כל הזכויות שמורות, 2011.

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/6/12 17:01:

      צטט: 66melody 2012-05-15 11:26:52

      זו הצידה לדרך הכי משמעותית שאתה מעניק לה, מפה השמים הם הגבול. מאוד מרגש המכתב, מזל טוב !

       

      אני אשמח להיות הצידנית שלה :)

      תודה ! :)

       

        15/5/12 11:26:
      זו הצידה לדרך הכי משמעותית שאתה מעניק לה, מפה השמים הם הגבול. מאוד מרגש המכתב, מזל טוב !
        14/5/12 18:35:

      צטט: ת ה י ל ה 2012-05-14 16:15:50

      מכתב היוצא מן הלב. מרגש להדהים. בת מזל לילוש.

       

      אני מרגיש שאני בר המזל, שיש לי ילדה שהצליחה להוציא ממני את התובנות הללו, כי אני לבדי לא הצלחתי ורק בעזרת האהבה שהיא היא זכיתי להרגיש את מה שכתבתי. א.ב. של אהבה הוא בר מזל גדול :)

        14/5/12 18:34:

      צטט: איריס* 2012-05-14 10:13:32

      מכתב מדהים, מרגש מאוד

       

      הכי מרגש היה לקרוא את זה ולראות שאתה נוגע בלב של הבת שלך, שכל החומות וה"אני" שלך ושלה נעלמים ועיניים של אהבה מביטות בך ואומרות לך בלי לדבר "אני אוהבת אותך". זה היה אחד הרגעים המרגשים בחיי...

        14/5/12 18:31:

      צטט: הקשתית 2012-05-14 08:34:07

      מרגשות מילותיך ואשרי בתך...בית של אהבה (לא צריך יותר מזה בשביל שתגדל להיות מאושרת ושמחה )מזל"ט

       

      תודה :)...לקח לי המון זמן להגיע לשלב הזה של להבין שאני זקוק להיות בית של אהבה, ולא שום דבר אחר - אבל עדיף מאוחר מבכלל לא...

        14/5/12 16:15:
      מכתב היוצא מן הלב. מרגש להדהים. בת מזל לילוש.
        14/5/12 10:13:
      מכתב מדהים, מרגש מאוד
        14/5/12 08:34:
      מרגשות מילותיך ואשרי בתך...בית של אהבה (לא צריך יותר מזה בשביל שתגדל להיות מאושרת ושמחה )מזל"ט

      ארכיון

      פרופיל

      א.ב. של אהבה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין