"מתי תקים כבר משפחה?" שאלני אבי, בארוחת ערב שישי האחרון אצל הורי, מקפיד שלא לסטות מרוטינת ארוחות השבת כהוא זה. "קומו בבקשה" פניתי לבני משפחתי היקרים. התרגשות אחזה בחדר, האם הנער הפוחז, שלא לומר הכבשה השחורה, עומד לצאת בהצהרה? "רק לא הומו" חשב אבי. "רק לא עם ערביה" חשבה אמי. "רק לא עם הומו ערבי" חשב אחי. "לא!" חשבה אחותי. "כעת שבו" אמרתי.
"בשביל משחקי המילים המטופשים שלך אתה מתעלל באנשים זקנים?" נזפה בי אמי. "איפה את רואה פה אנשים זקנים?" חייכתי תוך שאני טופח לאבי, שישב לידי, על השכם. כתוצאה מהמכה המפתיעה עפו שיניו התותבות מפיו, הקטטר התנתק, וכסא הגלגלים שלו טס קדימה עד שהתנגש בשולחן וניתק לו גם את האינפוזיה. מהבהלה, מעדה אמי על ההליכון, ונשכבה פרקדן על הרצפה. "תנו לי קצת לנוח" אמרה, "ממילא לא בא לי מרק. תקימו אותי למנה העיקרית בבקשה או כשגיל ילך, מה שיבוא קודם". "מה קורה איתך?" אמר אבי ברוגז, תוך שהוא מנסה להרכיב מחדש את כל הארכיטקטורה הרפואית הנ"ל. "דווקא הכרתי בחורה" אמרתי לו, "אמריקאית, עלתה לארץ ממניעים ציוניים, אמרה לי שהשתוקקה וערגה ל Zion". "מי רוצה ראש?" שאלה גיסתי שעמלה באותו זמן על התבשילים, שולפת את הגפילטע מן הסיר. "אני, נשמה" אמרתי, "אבל לא כדאי שנסיים לאכול קודם?". "נמאסת כמו צנון" אמר אבי. בזוית עייני ראיתי את גיסתי מאפסנת חזרה את סלט הצנון והקוסברה שהביאה. "שמעתם שבקיבוץ הגושרים מגדלים את הקרפיונים כבר עם הגזר על הגב" אמרתי. "שוקיים? חזה? פולקאלך?" שאלה אותי גיסתי, לוקחת את צלחתי. מבט אחד מאחי הספיק לי כדי לוותר על הבדיחה המתבקשת. "נו, איך בצבא?" שאלתי את בת אחי, "שדוד גיל יבוא לבקר בשבת ויכיר את החברות?". מבט שני מאחי הבהיר לי שאמנם דם סמיך ממים, כמו שאומרים, אבל לא סמיך במידה כזו שלא יזלוג כנהרות מגופי אחרי שיפליא בי את מכותיו. "בסך הכל רציתי לעזור" חשבתי בעלבון, "מה עדיף, שהפעם הראשונה של בנות השמונה עשרה תהיה באיזו קבינה של D 200 עם איזה ערס מהבסיס, או באלגנציית המושב האחורי של המאזדה עם גבר מנוסה ורגיש כמו הדוד גיל, ומוסיקה נעימה (של Air supply כמובן) ברקע. העמסתי ערימות של מלח ופלפל על מיטב מאכלי אשכנז ובלסתי בדממה.
"חשבון" סימנתי לאמי את התנועה המקובלת לאחר שסיימתי. "עזוב" אמרה, "על חשבון הבית. איזה קפה קטן ובקלאווה?". "לא תודה" עניתי, "מחכה לי בחורה עם ערגה ל Zion". המשך ל "כל אילת על הזין שלי". |