כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מפנה וממלאה

    מחשבות

    פוסטים אחרונים

    פיסת חיים.

    20 תגובות   יום ראשון, 23/12/07, 08:23

    אני בת חמש, שעת צהריים והדרך הבייתה מהגן די קצרה.

    הדלת לא נעולה, הידית נשמעת לי בקלות ונפתחת...... משהו השתנה.

    לאן נעלם השטיח?, השטיח הגדול בלט מאוד בבית הקטן, שטיח אדום ארגמני עז, דילג חדר וזז.

    תזוזת השטיח לעולם תזכיר את מות אבי.

     

    אני עייפה ורעבה ,ומחפשת את אמא, ומוצאת אותה ישנה שנת צהריים, קצת  מוזר לי.

    מקישה על גבה ושואלת אותה '' אמא איפה אבא? ולמה את ישנה? (ליתר דיוק יושנת ).

    היא עונה בלחש,אבא בבית חולים ששששש.... שקט.

     

    אני לא מבינה כלום,

    יש לי הרגשה רעה, וטעם חמוץ בפה..

    עכשיו מה אעשה עד שאמא תתעורר? אשב ואחכה.

     

    אבא לא יחזור יותר.

    דרג את התוכן:

      תגובות (20)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/2/08 00:54:
      איך הצלחת לגעת בי בכתיבתך הנפלאה
      וכמה עצוב הזכרון הזה ששלפת .
      אבא לא ישוב יותר ..
      כמה עצוב ..
        30/1/08 21:09:
      כיככבתי בגלל הכאב והאומץ , לדעתי את כוכבת אמיתית
        11/1/08 18:03:

      זה הפחד הגדול מכל...

      אין כאב חד יותר מזה

        5/1/08 21:04:

       

      צטט: חן חן 2008-01-02 20:32:28

      איזה באסה

       

      איזה באסה להיות חסה.

        2/1/08 20:32:
      איזה באסה
        31/12/07 21:42:
      תודה
        30/12/07 08:17:

      זכרון עצוב.

      מקווה שעכשיו משיצא, יהיה ספון במגירה בלי להפריע עוד.

       

        25/12/07 16:11:
      עצוב
        25/12/07 10:59:

      חזק חזק חזק

      מעולם לא היה חד כלכך העדרו של שטיח אדום

        24/12/07 07:43:

       

      צטט: zurse 2007-12-24 02:20:45

      כל המעניקים לך כאן כוכבים וחיבוקי וכאלה ניחנוחים שמגיעים היישר מבית הקפה במרכז של רמת אביב גימל, עם כל הדאווין הנכה רגש שמהביל מעל לתגובתם הכאילו אוהדת והכה צפויה,  לא כדאי שיטעו אותך. הטקסט, אפילו אם הווא באמת מתאר אירוע אמיתי, הוא מזוייף לגמריי ואם זה באמת קרה, חבל שאת מזייפת טקסט כדי להתקבל אצל המוטנטים האלה. אמת אמיתית בלי לישר אותה לטובת המחזים ל.., יכולה לעזור לך הרבה יותר. בחיים ובכלל.

      תודה.

        24/12/07 02:20:
      כל המעניקים לך כאן כוכבים וחיבוקי וכאלה ניחנוחים שמגיעים היישר מבית הקפה במרכז של רמת אביב גימל, עם כל הדאווין הנכה רגש שמהביל מעל לתגובתם הכאילו אוהדת והכה צפויה,  לא כדאי שיטעו אותך. הטקסט, אפילו אם הווא באמת מתאר אירוע אמיתי, הוא מזוייף לגמריי ואם זה באמת קרה, חבל שאת מזייפת טקסט כדי להתקבל אצל המוטנטים האלה. אמת אמיתית בלי לישר אותה לטובת המחזים ל.., יכולה לעזור לך הרבה יותר. בחיים ובכלל.
        23/12/07 23:14:
      כמו חור שחור שנפער בחזה.
        23/12/07 22:08:

      את שוברת לי את הלב, אהובתי

       

        23/12/07 19:04:

       

      קבלי *

        23/12/07 16:11:
      קשה, כואב.. חיבוק !
        23/12/07 13:54:

      הלוואי והיה לי כוכבים- הייתי נותנת לך כמה.

      ריגשת אותי, כואב קצת עכשיו..

      שולחת חיבוק :)

        23/12/07 12:59:
      בוכה

      מצמרר

      וכואב.

       

      מזדהה.

        23/12/07 09:39:
      חיבוק.
        23/12/07 09:26:
      זיכרון נוגה. תודה ששיתפת אותנו.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      לדעתי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין