אחת מהידיעות שהועלו הבוקר לשידור במסגרת החדשות של רשת ב' היתה העובדה כי במחלקה פנימית בבית החולים, סובבת אשה בחלוק לבן  בדומה לאחיות  המחלקה בניסיון להחתים את החולים  על מחויבות לטיפול עתידי  תוך נטילת פרטים ומספר טלפון.

המגישה המתחכמת של החדשות אמרה כי  כל המהומה החלה כאשר מישהי כתבה על כך באינטרנט ועל כן הזדעקה התקשורת. אך תנוח דעתכם .אף אחד לא היה מעלה ידיעה כזו לדיון אלמלא גוף מסחרי שמצא עצמו נפגע מפעילות מסחרית כזו בשם הרפואה בקרב החולים .המשוועים לעיתים לתשומת לב ומוצאים זאת בשיחה עם עלמת חמד שמוכנה להקדיש להם לחולים הקשישים את תשומת ליבה וזמנה היקר.

אותו גוף מסחרי שהתלונן לבטח .ולחץ על נקודות רגישות היכן שצריך הניע את רשת ב' לפתע להקדיש לכך תשומת לב וזמן שידור יקר. ומכיוון שבבלינסון עסקינן .בואו צופים יקרים ואספר לכם מה עוד יש בבלינסון ואין פוצה פה ומצפצף.בהבדל פעוט שכאן תדמית בית החולים יכולה ועשויה להיפגע .אך כל זה לא נחשב כי מדובר בחולים אזרחים ומבוגרים שדואגים קודם כל להבראתם ממחלתם ובאשר לבעיה  המציקה אין הם ממהרים להתלונן.וגם אם הם עושים זאת הם ניתקלים במשיכת כתף וחוסר איכפתיות.וכן. גם אני פגשתי את האחות כביכול בעת שהייתי במחלקה פנימית שם.

אני אדם מבוגר ומתגורר באריאל ועוסק בהסעת ילדים במסגרת החינוך המיוחד

לאחר מספר ימים של כאבי בטן קשים,וטיפול שגרתי של רופאת משפחה.שסברה שזהו ענין חולף שצריך לעבור אותו בסבלנות.בטענה של "וירוס שמסתובב בישוב".אך תכיפותם של הכאבים שלא הרפו ממני והמחושים הלכו וגברו.

הרופאה מצאה לנכון להפנות אותי למיון לבדיקות מעמיקות מחשש להסתבכות,מפאת גילי המתקדם.

אני כאדם מסודר הכנתי תיק עמוס בציוד אישי לצורך אישפוז במידה ויהיה בו צורך.

ראשית חכמה ובליווי רעיתי שתחיה,שדאגה לצרכי כל העת.נכנסנו למחלקת המיון של בית חולים "בילינסון" פ"ת. אני חייב לציין כי לחץ הפונים היה גדול וידי הצוות, רופאים אחיות סניטרים. ואנשי שרות מלאו עבודה למכביר.ולא היה להם אפילו רגע לעצמם.הגישה לעבר התא בו שכבתי היתה בזמן סביר יחסית ללחץ מסביב.התנהלה כראוי כשלאחר בדיקת הרופא נשלחתי "אחר כבוד" למחלקת הרנטגן המצויה באחת הקומות של המבנה הענק שהכיל את כל מחלקות בית החולים.

הושבתי על כסא גלגלים כשאיש צוות שהוזעק לצורך זה,הוביל אותנו דרך מבוכי בית החולים ומעליותיו לעבר המחלקה המבוקשת.צילום החזה בוצע אכן תוך זמן קצר,וחזרתי למיון עדיין כואב בצפיה להתפתחות.התיק שלי מונח היה על מיטת חדר המיון כפי שהנחתיו אך בבדיקה בכיס החולצה שלבשתי בטרם אעלה על "מדים" של בית החולים היתה חסרה התעודה הכחולה היא תעודת הזהות האישית בצרוף רשיון נהיגה ומסמכים בעלי ערך רגשי שונים.ובנוסף לכך סכום של כ-800 שקלים .שנותרו מאלפייה שהוצאתי מבנקט יום קודם.באותן דקות של עוויתות כאב לא התפנתי לפנות לבטחון בית החולים בתלונה. כי שרוי הייתי בהפנמת העובדה שאתאשפז נכון לאותם רגעים שרו עלי מבוכה ובלבול,כי הופנתי לכירורגית ב'

הבת השקולה שלי אשת חינוך מוכרת בירושלים,הלכה מייד לבטחון בית החולים להגיש את התלונה המתבקשת.בחדרו הראה לה איש הביטחון את צגי הצילום מכל עשרות נקודות המעקב.תוך הבטחה שאם יימצא משהו,יודיעוני על פי הכתובת בבית.אם מישהו מהקוראים והצופים קיבל "הודעה"?  כי אני לא קיבלתי .שום מענה המבהיל הוא כי כשבאה הבת שלי לאחר ימים לבדוק ,מה עלה בגורל תלונתי?מצאה להפתעתה עוד משפחות המלינות על אותה תופעה.

עכשיו עולות כאן מספר שאלות הדורשות התיחסות ומענה הגיוני.

א. מה תפקיד הבטחון?. ב.האם הוא מעביר להנהלה את כמותם העצומה של המקרים? ג.האם אמנם תופעה ? וזהו מסע מאורגן ביד נעלמה ומכוונת? .שעושה קופה מכספים ומסמכים אוטנטים שעלותם גבוהה מאד. ד. האם מישהו חוקר או בכלל מודע לעינין מטעם הנהלת בית החולים? ה. האם ההנהלה מעודכנת אך מעדיפה להתעלם ? מטעמים של שמירה על "שמו הטוב" של המוסד

ויש עוד שאלות רבות .אך הרופאים עסוקים במסע הברוגז שהוריד את המדינה על הברכיים,והם אינם פנויים בשכרון שמחתם לדאוג גם לזוטות דוגמת מסמכים אישיים הנעלמים כך לפתע. לעשרות מאושפזים. הערה לציון.היא העובדה שעובדות הנקיון סובבות תדיר ודרך קבע בין מיטות חדר המיון גם של אלה שהופנו לבדיקות במחלקות השונות של בית החולים.חלילה לי מלהטיל חשד בכשרים. אך אולי מספיק שבחבורה שלמה תהיה דמות אחת שידה במעל וזה מספיק.ואת זה כאמור יש לבדוק .אגב גם את איש הבטחון כביכול בחדרו מלא הצגים כשהוא רואה הכל אך אינו מבחין במאומה.וביחוד נוכח העובדה שהוא מקבל בתלונות מיקום מדויק וגם טווח זמן קצר ומוגדר.זהו לדעתי עינין רציני להנהלת בית החולים "לענות בו"  תרתי משמע וטובה שעה אחת קודם. יוסף