
את אריק אני מכיר שנים רבות, התגייסנו יחד לאותה יחידה אחרי הצבא ותקופה מסוימת שרתנו יחד. אריק נשאר בשירות ואילו אני פרשתי לעצמאות. פה ושם נפגשנו במהלך השנים באירועים שונים והקשר נשמר גם אם בצורה רופפת. שיחת הטלפון ממנו הייתה לכן מפתיעה בעיקר משום שביקש להתייעץ בעניין אישי. לאור בקשתו נפגשתי איתו כבר באותו הערב. בשיחה בינינו גולל בפני את חשדו כי אשתו מזה 17 שנה מנהלת רומן. ניסיתי להבין מאיפה נולד החשד האם קיימים סימנים מקדימים וכל מה שקיבלתי כתושבה היה: תחושת בטן. לאלו מכם שלא באים מהיחידה שאנחנו הגענו ממנה אומר שרובנו ביחידה מנהלים הרבה פעמים את החקירות במסגרתה לא כשיש לנו משהו מוצק ביד אלא על סמך שם הקוד "תחושת בטן", שמשמעו, החושים שלי אומרים יש שם משהו אני לא יודע מה. כל גבר אחר שהיה אומר לי דבר כזה הייתי שולח אותו הביתה, אצל חוקר מנוסה כמו אריק התשובה הזו הספיקה עבורי.
כבר למחרת בבוקר התייצבנו ליד ביתם של הזוג באחד הישובים שבשרון. הגברת יצאה ושבה אך כלום. עדכנתי את אריק בממצאי המעקב עד אותו שלב ושאלתי שוב אם הוא בטוח. כן ענה לי תחושת בטן. לי זה הספיק. למחרת התייצבנו ליום מעקב שני. אריק כבר יצא מזמן מן הבית וסמוך לשעה 7:30 יצאו גם הילדים. הגברת נשארה לבד. לא עבר זמן רב והגברת יוצאת עם הרכב, היא נסעה לעיר הסמוכה שם הותירה את הרכב בחניון והחלה הולכת ברחוב הראשי תוך שהיא מעיפה מבט לכל הכיוונים. הורתי לחוקר שהיה איתי להיצמד אליה בזהירות בעוד אני נותרתי ברכב במרחק מה. כעבור כ300 מטר פנתה הגברת לסמטה צדדית ונכנסה לבניין. החוקר נכנס אחריה ואיתר את הדירה אליה הגברת הגיעה. התכוננו לישיבה ממושכת, כאשר לא עברו 10 דקות ומהחניה יצא רכב כשבתוכו הגברת ולידה נהג. מבט חטוף באיש נתן לנו הערכה כי מדובר באיש כבן 65 עד 70. השניים החלו בנסיעה כשאנו אחריהם. השניים נסעו לכיוון הכרמל והחלו מטפסים שם פנו לפתע ימינה ונכנסו לאחד השבילים שביער. מיד בלמנו וכדי לא להישרף הותרתי את הרכב בכביש כשבתוכו אחד החוקרים ואילו אני וחקר נוסף שהיה על אופנוע. תפסנו מצלמה והתחלנו רצים ביער במקביל לשביל העפר בו נסעו השניים. לפתע פנו השניים לקרחת יער קטנה ושם נהנו להם במשחקם כאשר אנו מצלמים מבין העצים. השניים סיימו את ענייניהם והחלו בנסיעה ואנו רצנו חזרה לרכבים. חיש מהר עלו השניים על הכביש והחלו בנסיעה כשאנו אחריהם. עתה הגיעו למסעדה קטנה באחד הכפרים הדרוזים של הכרמל שם סעדו תוך החזקת ידיים והחלפת נוזלי פה.
אם סיום הארוחה יצאו השניים והחלו בנסיעה הפעם מיהרו ופנו שמאלה לדרך נוף הכרמל המתפתלת לה על ראש הכרמל. חיש מהר מצאו השניים נקודת חניה ושוב חזרו על מעללי הבוקר כשאנו מצלמים. במקביל יצרתי קשר עם שותפי וביקשתי כי יאתר את פרטי בעל הרכב, שנדע במי מדובר. השניים סיימו את משחקם השני ושוב החלו בנסיעה. הפעם נסעו לעיר חיפה שם נכנסו לאחד הקניונים ובילו בו שעה ארוכה. בצאתם שבו והחלו בנסיעה ושוב באחת הפינות היורדות מן הכרמל עצרו הרכב וכמובן חזרו על משחקיהם הקודמים. מיהרנו גם הפעם לצלם תוך שאנו מתפעלים מכושרו של האיש שבשלב זה כבר ידענו את פרטיו וגילו, 74 שנה. משסיימו את ענייניהם, שבו השניים והמשיכו בנסיעה רצופה לביתו של האיש. שם נפרדו בכניסה לחניה והגברת שבה וצעדה לרכבה ומשם לביתה. היא הגיעה הביתה בדיוק בזמן לפני שילדיה שבו.
מיהרתי ויצרתי קשר עם אריק וקבעתי עימו כי יגיע עוד באותו היום למשרדי, שם מסרתי לו את ממצאי המעקב. אתה רואה אמר לי תוך שהוא מביט בתמונות, תחושת הבטן תמיד עובדת. לאחר מכן משמסרתי לו את פרטי הגבר אמר, אלוהים הוא זקן.
ועל זה נאמר: זה לא הגיל אלא התרגיל. |
floret
בתגובה על מאחד יוצאים שלושה
תגובות (38)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
סוג של אין ספק, והיא בהחלט מעניינת
יקירי
אתה שהנך מאבות החוקרים מקנא?
הרי ממך ינקנו ולמדנו :)
יום נפלא ידידי
לא נותר לי אלא לקנא בך על עבודתך המעניינת והמסקרנת....
תודה :)
שיט לא שמתי לב שנשמטה מילה.
המשפט המלא היה צריך להיות על הבגידה היא כמעט שילמה בגירושים. ככה זה כשעונים עייפים. טעות סופר.
אבל ללילוש73 ענית שהם לא התגרשו....
אז הם כן או הם לא?
תודה
שבת שלום
באופן מפתיע לא, הם לא התגרשו. אלא הלכו לייעוץ זוגי והצליחו להציל את נישואיהם.
תודה
ממש מגעיל ! איך אפשר שלא להתקלח בין עניין לעניין ?
מזלו של הגבר שאיצטרובל לא צנח על ישבנו החשוף ...
אכן חבל על אריק.
לגבי להיות חוקר, למרות הענין בעבודה זה עדיין לא פשוט.
ועל זה אמר לואי ארמסטרוג:
and ithink to my self what a wonderful world
מי יודע את זה לא ראינו
ליבי עם אריק. הרי אם כבר, שיהיה עם משיהו צעיר ושווה, אבל זקן??
אך במחשבה שנייה, הלוואי עלי בגילי הצעיר יכולות כמו של אותו הזקן...
שווה להיות חוקר!!!!
חחחח..יפה לו לזקן....
בגידות זה אף פעם לא נגמר טוב..
מעקב מעניין - כן
לספר לחבר עובדה כזאת זה לא קל. אבל כאמור הייתה לו תחושת בטן, ככה שהוא היה מוכן
שמח על החיוך, יום מקסים
אז מה אתה אומר ידידי, עוד לא עבדה תקוותנו
מסתבר.....שלכל תרגיל יש גיל
וגיל הוא לא מספר כך תמיד טוענים
ועובדה....הוכחת זאת