פלוטוקרטיה (מיוונית: pluotos - kratos הון- שלטון) היא שיטת ממשל בלתי דמוקרטית שבה הכוח השלטוני מצוי בידי בעלי ההון ,ששולטים לחלוטין בחברי הכנסת שסרים למרותם לחלוטין מכייון שהם  מתוגמלים כספית בצורות שונות   עיי הטייקונים,  זאת כנגד פגיעה מסיבית בזכויותיו הכלכליות של הציבור , שלטון זה מתאפיין באי שוויון כלכלי גבוה ובאפשרות נמוכה למוביליות חברתית. בשלטון -ההון  חברי הכנסת והקואליציות מתחלפות , אבל האינטרסים של הטייקונים  נשארים לעד ואינם משתנים

האסון הגדול ביותר שקרה לאזרחי  ישראל הוא ההתעסקות המאסיבית  בענייני בטחון  ושלום, מה שניטרל את השיח הכלכלי (ישראל היא המדינה היחידה בעולם המערבי ללא תחנת טלויזיה כלכלית) ואיפשר לטייקונים להפוך את ועדות הכנסת להמשך החלטות הדירקטוריונים של  החברות,  כשכל גחמה כלכלית אושרה עי חברי הכנסת, ללא שום בדיקה עמוקה תוך פגיעה איומה  בציבור כלכלית

אין  הטעייה גדולה  מהטענה , שהמאבק  הוא  חברתי ולא כלכלי גרידא משום שאז   אפשר לגרור אותו   ימינה או שמאלה ולהעניק לו  כינויים  כמו  קומוניסטים  בולשביקים  או קפיטליסטים  אבל כלום  מזה אינו נכון , כי שיטת המשטר  בישראל  הנקוטה עיי כל המפלגות  ביחד וללא שום הבדל   היא  "  הפרוטקציוניזם  "  או  הפלוטוקרטיה    כלומר  הענקת זכויות רשיונות  והטבות  לקבוצה קטנה של  אנשים  על חשבון קבוצה ענקית   של  אחרים  שממנים את ההטבות  ומסבסדים  את  האחרים כל ההטבות  הזכויות והרשיונות  מוענקים כמובן  כנגד תגמול אישי לחברי הכנסת  שניתן  בעיתו  ובצורות שונות

 לא  סתם  השלטון  בישראל  על כל מפלגותיו  מנסה בכל העת  לצבוע את " המאבק   החברתי "  בצבעי קארל  מארכס  או  סטלין או לנין   או טרוצקי או קפיטליזם   , כי הוא רוצה לייצר  חצייה פוליטית  אידיאולוגית ברורה  בין המוחים  ולפלגם  לימין  ולשמאל    מה שמקטין את כוח המאבק  ומשסה  את  אנשי  העולם  הישן אחד  בשני  כמו בימים הטובים  , ומאפשר בחסות  מאבקים אידיאולוגים של ימין או שמאל  לטשטש  את התופעה האמיתית,  של  מתן  כל ההטבות  הגדולות  במשק  לקבוצה קטנה שאוכלת את כל השמנת  ונתמכת  באופן ברור  עיי  כל חברי הכנסת שרוצים לעשות לביתם   .

בפועל  גם  בוחרי  שמאל וגם  בוחרי ימין סובלים  מהעריצות  הכלכלית שהתפתחה כאן   ללא הבדל   אולם  משום  שהמסר  המוטמע של  השלטון  הוא שההבדל  העקרי  בין המפלגות  הוא  "  המסר  הבטחוני  ותהליך השלום   " הציבור  נתפס  לשטות  הזאת   ומותיר את  הנושא  הכלכלי    עד  לפתרון  הבעייה הבטחונית  בצד .זאת   כשעיקר החלטות הכנסת  הן  כלכליות  להחריד , וקובעות מי יתעשר ומי יסבול   ורק מיעוטן בטחוניות   ונלקחות רובן   בפורום שאינו נמצא בכללל בכנסת או אינו בא  בא לדיון מרובה בכנסת .

הפחד הגדול של  הפוליטיקה בישראל הוא  פיזור מסך העשן  הבטחוני מדיני   ,שפתאום  יחשוף  מה באמת מתרחש  במדינת ישראל ואז יתפרץ הר הגעש  הכלכלי    ומעניין  מה ירגישו  מצביעי  שמאל או ימין יום אחרי שיהיה פה שלום  ולאן יתועלו  כל האנרגיות    כי באותו היום  האנשים יבינו  ש65  שנים מרחו אותם  כלכלית  בתואנות בטחונית  וסיפורי שלום 

.