החיים הם החיים,הם החיים,הם החיים

הם ההולכים והשווים,

הם אני,הם המחשבות.

הם מה שכן ומה שלא,לא.

זה בא והולך,זה בא,בעיקר הולך.

לחוות אין ולחשוב שכן.

לומר אמת שיקרית.

וככה זה נראה,אישה של אף אחד (ויחיד),

אישה ללא רוח,

ללא חיים,

נמצאת בכל מקום,גם בליבת הלהבה הכבויה.

הפחד

משתק כל מיתר בגוף,

אני קופאת ולא מקור,,מנתקת כל רגש ולשנייה,אני איני.

אחרי הכל,הכל בדיעבד.

יש קול קטן שאומר:

" את יכולה "