שוקולד, מנטה, מסטיק
פוסטים אחרונים
- חשיפת מעבדות הניסויים בבע"ח 22/10/09
- יום הולדת 33 5/9/09
- "ההיא מ'הישרדות' נפרדה מהילד שלה ל-3 חודשים" 5/8/09
- לתפארת מדינת ישראל 27/7/09
- מכתב לאסתר 12/7/09
- דרוש גבר (לא פוסט הכרויות) 10/7/09
ארכיון
האימה וארוחת הערב
מפנה אתכם לטור מרתק של פרופ' רוני אבירם,ראש המרכז לעתידנות בחינוך באוניברסיטת בן-גוריון. המאמר מדבר על אותה אטימות רגשית של אלו המבצעים מידי יום ניסויים מחרידים בבעלי חיים ובסוף היום חוזרים הביתה, לשיגרה המוכרת והנעימה ומשאירים את הזוועות מאחור.
"אין למעשים הללו הצדקה, אבל יש להם הסבר פשוט: מה שמאפשר לעושים במלאכת האימה לעכל בנחת את ארוחת הערב הוא ההרגל והאינרציה שבמשך אלפי שנים אפשרו לבני האדם לבסס את הקיום האנושי, על סבלם המתמשך של יצורים מרגישים ומודעים אחרים, בעלי יכולת מפותחת לשמחה, אושר, אהבה, לחיים טובים – רק משום שמתוך התנשאות הם תפסו ותופסים את היצורים המעונים כנחותים." מזמן לא קראתי מאמר שהסכמתי עם כל תוכנו ושהצליח להעביר במילים כל כך חדות וברורות את כל מחשבותי. ממליצה במיוחד על הפיסקה האחרונה.
|
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ככה או ככה זה פשוט עצוב ומזעזע בעניי
הכל טמון בתפיסה שבני האדם הם מעל החיות.
מיותר לציין שאני לא מאמינה בזה.
במקרה גם אני נתקלתי היום במאמרים רבים על ניסויים בבע"ח. עיניי היו רטובות לגמרי. קופים, חתולים, צפרדעים, עכברים... מה לא עושים להם? ובשביל מה לעזאזל?
ספק שאישן הלילה כהוגן.
אני עדיין לא מצליחה להבין איך הם ישנים בלילה...
עוד מעט אקרא את המאמר בכללותו,
אבל הסבל האיום והנורא של בעלי חיים בשרות מחקר וכד'- פשוט מזוויע.