כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מעט מן האור

    ארכיון

    תגיות

    פרופיל

    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פרשת השבוע - בחוקותי

    5 תגובות   יום שישי , 18/5/12, 13:47

              מה עניין שמיטה לערכין?

    פרשיות בהר  ובחוקתי יחידה אחת הן , עניין אחד מקשר אותן - שנות השמיטה והיובל - שניתנו יחד עם כל מצוות ה' , לעם ישראל בהר סיני.

    פרשת בהר מדברת על סיבוכים ברמה הפרטית כאשר אדם נאלץ למכור את אדמתו ובמקרים חמורים יותר , הוא נאלץ למכור אף את עצמו לעבד - ובסוף הפרשה עד לרמה נמוכה שמוכר את עצמו לעבד בבית עבודת כוכבים .

    חז"ל ראו זאת כהשתלשלות לחוסר שמירה על שנת השמיטה ומתוך כך נענש האדם בעונשים הנ"ל .

    פרשת בחוקתי מדברת על הכלל . על מצב שבו כלל עם ישראל הולך בחוקותיו של הקב"ה ואז הקב"ה מרעיף על עם ישראל את כל הטובה , וח"ו מצב שבו עם ישראל לא שומר על שנת השמיטה ואז נענש העם במחלות , הפסד במלחמות , פחד מדומה מאויבים , חוסר כוח באדמה להצמיח , ואם עדיין יחזיקו ישראל בחטאיהם אז נגזרת גלות על העם - והארץ תזכה לשנות המנוחה והשמיטה אותן היא לא קבלה מעם ישראל .

    סיום פרשה הקללות מסתיים בסוף פרק כ"ו בפסוק הבא :

    "אלה החוקים והמשפטים והתורות אשר נתן ה' בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה" .

    את מה מסכמת פרשה זאת ?

    על פי פשט הלשון - יש קושי בתחילת פרשת בהר שפתחה "וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר...".

    הקושי החזק הוא , שמייד לאחר דברים אלו מדברת התורה על פרשת ערכין , כאשר אדם מחליט להקדיש את שווי ערך האדם/ בהמה/ בֵּיתו/ שדהו קודש לה'.

    והנה גם כאן מסיימת התורה את הפרשיה הזאת בפסוק האחרון לחומש ויקרא :

    "אלה המצוות אשר ציוה ה' את משה אל בני ישראל בהר סיני".

    אם פסוק זה מסיים את כל ענייני המצוות שניתנו בהר סיני , מהו הפסוק שבסוף העיסוק בקללות על חוסר שמירת השמיטה ?

    ראשית , הרמב"ן אומר לנו שכל פרשת ערכין דבוקה ומחוברת היא אל פרשת התוכחות ,

    כיוון שפרשה ערכין עוסקת במשפטי היובל - במקדיש את שדה מקנתו ושדה אחוזה , ולכך מופיע הפסוק התוחם בסוף פרשת ערכין , פסוק הבא לקשר גם את כל פרשת ערכין לענייני היובל עליהן דיברו קודם לכן בדיניהם ובעונשים בגין אי שמירה עליהם .

    באים אבן עזרא וספורנו ועומדים על ההבדל הלשוני שבין שני הפסוקים הללו .

    בסוף פרשת התוכחות , הקללות , יש רמז לברית :

    "אשר נתן ה' בינו ובין בני ישראל" , כל המצוות שקודם פרשת בחוקתי הם החוקים והמשפטים והתורות - שעליהם נכרתה הברית בברכות והקללות המופיעים בפרשת בחוקתי , וזאת הברית שכרת ה' בינו ובין בני ישראל בהר סיני .

    אבל פרשת ערכין , נאמרה לאחר מכן , גם בהר סיני ועם קשר לפרשת שמיטה , אך בה אין מימד של ברית שין בני ישראל לה'.

    אם כן , כך מוסברים שני פסוקים אלו , כאשר אין בהן חזרה או כפילות .

    פרשת ערכין היא לא חלק מהברית בין ה' לישראל .

    ונראה לי לומר שפרשה ערכין היא לא ברית - אבל היא כן הקשר והתוצאה לשמירה על שנת השמיטה .

    אם פרשת בהר סיימה בהדרגתיות איבוד השליטה של האדם על נכסיו ועל עצמו בגלל שלא שמר על השמיטה , הרי שכאן אנחנו מדברים על מהלך הפוך .

    מהלך שבו האדם מוכן לאבד את בעלותו על שדהו , ביתו , על עצמו (לפחות מבחינה ממונית) - בכדי להקדיש את שווים אל המקדש .

    להקדיש - להעלות אותם מרמתם החומרית אל מדרגה גבוהה יותר , מדרגה בה החול משרת את הקודש , כאשר האדם מבין שכל הגשמיות שניתנה לו בעולם הזה , היא בכדי שיעבוד את ה' באמצעות ענייני העולם הזה , מתוך הבנה שביתו , שדהו ואף גופו שלו עצמו הינם כלי בעולם הזה בכדי לעבוד את הקב"ה .

    זאת תוצאה אולי דומה לסוף פרשת בהר - אך מהצד השני , איבוד השליטה על ענייני העולם הזה מתוך ידיעה מבוקרת שהכל שייך לה' .

    זאת תוצאה תואמת מאוד לשמירה ראויה על השמיטות והיובלות , כאשר אדם מבין בהן היטב "כי לי כל הארץ" , כי את קבלת את רכושך כפיקדון זמני מאת הקב"ה אדון כל .

     

             ארץ ישראל ויום ירושלים

    פרשיות בהר - בחוקתי המדברות על מצוות שנת השמיטה , מדברות גם על העונש לעם ישראל במידה ולא ישמרו כראוי את שנת השמיטה ולא יתנו מנוחה לארץ .

    בפרשת בחוקתי מופיעות התוכחות בהן מובטחת אף גלות לעם ישראל על חוסר שמירת שנת השמיטה .

    ניתן לראות זאת כעונש בלבד לעם ישראל , כתוצאה חיצונית לחטא .

    אמנם תוצאה הקשורה ישירות למעשה של חוסר שמירת השמיטה , אבל בכל זאת הנושא הוא עם ישראל .

    אך הנה אומרת התורה שהתוצאה של הגלות לא תהיה רק הענשת עם ישראל , אלא יש בזה גם תיקון לארץ עצמה -

    "אז תרצה הארץ את שבתותיה... כל ימי השמה תשבות את אשר לא שבתה בשבתותיכם , בשבתכם עליה" .

    אכן יש כאן גם "... והם ירצו את עוונם..." , אבל יש כאן גם תיקון לארץ ישראל עצמה שכנראה הייתה זקוקה בעצמה למנוחה הזאת של שנות השמיטה .

    האדם הוא נזר הבריאה וכל מה שברא הקב"ה בעולם , הוא ברא לכבודו של האדם .

    לכן ההסתכלות תמיד היא שהאדם הוא המוקד ולכן הוא אישית זה שנענש או מקבל שכר על מעשיו . אך הנה כאן גם הארץ עצמה 'משחקת תפקיד' , היא הייתה זקוקה לשנת השמיטה , וכאשר עם ישראל לא שמרו על שנת השמיטה , הארץ תקבל זאת בצורה אחרת בזמן שתהיה שממה בארץ כאשר עם ישראל יהיו בגלות .

    גם פרשת ערכין מגלה לנו שניתן למצוא נקודת קדושה בכל דבר בבריאה , כאשר מקדישים לה' את שוויו של האדם  של בהמה ואף בהמה טמאה , את ביתו של אדם ואת שדהו .

    ניתן למצוא נקודה של קודש בכל דבר בבריאה , ודבר זה בא לידי ביטוי בהקדשתו לה' .

    כאן לגבי הארץ , רואים אף יותר מזה , לא רק הקדשת שווי לה' , אלא ארץ ישראל עצמה ממש יש לה קדושה , יש לה 'צורך' לשנת השמיטה , ועם ישראל יגלו אם לא ישמרו על השמיטה - ולא רק בתור עונש , אלא גם בכדי לתת לארץ את המנוחה הדרושה לה .

    זאת ארץ ישראל , שאיננה רק ארץ שעם ישראל גר בה  אלא יש לה מהות והיא חלק מהחיים של עם ישראל .

    ארץ ישראל היא לא רק אבנים , חול והרים , אלא ארץ קדושה שהקב"ה מתגלה בה יותר מאשר בשאר ארצות .

    אנחנו מציינים בימים אלו את החזרת חלקים חשובים ונכבדים לשליטה יהודית בזמן מלחמת ששת הימים .

    ניתן לראות זאת כ'כיבוש' , כהוספת שטח אדמה לעוצמתה של מדינת ישראל , לרווחתם של התושבים ולהגדלת אזורי המחייה והחקלאות .

    אך יש כאן הרבה יותר מזה , אף הרבה יותר מאשר חזרה אל נחלת אבותינו שדרכו

    במקומות אלו .

    ודאי שלגבי כיבוש ירושלים ומקום המקדש יש משמעות גדולה עוד יותר , כאשר יש קדושה בארץ הזאת .

    זאת הארץ שהובטחה לנו ע"י הקב"ה ובארץ זאת הקב"ה מופיע ומתגלה יותר מאשר בכל הארצות , ובארץ זאת עם ישראל עצמו גם יכול להביא לידי ביטוי בצורה חזקה יותר את תכונותיו המיוחדות .

     

                     

    http://cafe.themarker.com/video/2626156/
     

    אברהם פריד :

             ירושלים אורו של עולם

             ומי אורה של ירושלים

             אורה של ירושלים

             ומי אורה של ירושלים ?

           - הקדוש ברוך הוא


    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/5/12 13:51:
      חג שמח ושבת שלום
        22/5/12 10:46:

      חג שבועות שמח.

      .

       

      ''

       

      http://cafe.themarker.com/image/2628105

        20/5/12 17:46:
      שבוע טוב...
        18/5/12 17:16:
      שבת שלום ומנוחה לך ולכל המשפחה!
        18/5/12 15:24:
      גוד שאבסס.