
אני זוכרת אותי פעם מי שהייתי שרציתי להיות. אני זוכרת אותי פעם חזקה . אני זוכרת את המחר שהיה בי והיום אני קוברת את מי שאני
6 מלטפת עכשיו את הצללית העין מקהה את הזוית שיפוע החזה עומד ביחס הפוך לתעוזה עם הגיל באה העדנה מלטפת את עצמי לקראת הארבעים מוותרת על ראשי פרק מרכינה ראש בכמיהה ויתורים שנעשו למען אהבה משחיזה לשון בדו קרב יומיומי נהנית מהלבד ובועטת במחשבה מתרגלת כניעה אבל לא מטמיעה |
דרך הרייקי
בתגובה על
לירון פיין
בתגובה על בן כמה המוח שלך יחסית לגילך הפיזיולוגי
קרולין בר
בתגובה על לפוצץ את היום
גיל קרני
בתגובה על
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יש לך עוד הרבה מה לתת ולבעוט....
כתיבה יפה ומעוררת מחשבה
תודה רבה
נחמד לדעת שעוד מישהו מבין
לחיי החמישים :-)
כל כך אהבתי את זה:
עם הגיל באה העדנה
מלטפת את עצמי לקראת הארבעים
זה ממש נכון - בעיקר לגבי נשים (טוב לא כולן, רובן). עם הגיל הן מתעדנות והנשיות שבהן הופכת לכל הווייתן, מה שהופך אותן הרבה יותר מושכות בעיניי.
מתרגלת כניעה
אבל לא מטמיעה
משפט יפהפה.
פוסט יפהפה.
יומולדת שמח, שיהיה לך.
הגעת לגיל הנכון.