כותרות TheMarker >
    ';

    אם כבר באתי אז...

    באתי, הצצתי ונשארתי.
    מקווה שתעשו אותו דבר אצלי :)

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    המכתב שלא נשלח

    5 תגובות   יום שבת, 19/5/12, 20:23

    אני כותבת לך מכתב שלא אשלח,

    כי העולם לא סובב סביבי והשמש לא זורחת לי מהתחת.

    ולמרות זאת, אני לא מצליחה להשתחרר מהתחושה המסריחה הזאת,

    שה"כמה ימים" שביקשת לעצמך, הם חופש ממני באופן ספציפי.

    וסביר שזאת, שוב, רק ה"דפיקה" שנשארה לי מהבחור שנמאס לי לדבר עליו

    (ואם לי נמאס ממנו אז לך - בטח שבטח הוא כבר יצא מכל החורים).

    אבל אם רק היית יותר ברור, אם רק לא היינו מתרחקים לפני שביקשת את הימים לעצמך,

    אז אולי לא הייתי מאכילה את עצמי בסיפורים על פרידה מכאיבה ומנפצת עולמות..

    ואולי זה לא משנה מה אתה אומר.. משנה מה אני שומעת.

    כי לכאורה משפט כמו "אני צריך כמה ימים - זה לא אישי", הוא ברור מאין כמותו,

    אבל בראש שלי המשפט ממשיך "... אני צריך לחשוב אם אני רוצה אותך בחיים שלי או לא...

    ממממ... לא!" אז כל משפט שלא היית אומר,

    היה ממשיך אצלי בראש בדיוק עם אותו סיום - רק המילים היו אחרות..

     

    ואני שונאת את זה שבמקום לחשוב עליך ועל כמה שבטח כואב לך עכשיו,

    אני חושבת רק על עצמי ועל כמה יכאב לי אם תחליט להעיף אותי מחייך

    וזה אגואיסטי ומגעיל ובכלל לא מתאים, לא לסיטואציה ולא לי.

    אבל בהתחשב בהיסטוריה שלי עם האנושות - אפשר להבין למה זה עובר לי בראש,

    או יותר נכון, למה זה מקנן לי במוח ואוכל כל חלקה טובה של אמפטיה

    ואיכפתיות סביבתית שיש בי בדר"כ.

     

    ואז אני אומרת לעצמי, שאולי עדיף לי ולך שאני אחתוך את זה, אעשה לשנינו טובה,

    אכאיב לעצמי וכך אחסוך לך את הטרחה שבלהיות חלק מקשר שבו חרדת הנטישה היא כוכב יומיומי.

    ולעצמי אחסוך את החיים בצל חרדת הנטישה - כי לא יהיה מי שינטוש אותי.

     

    ועל השאלה האם כדאי לאהוב ולהפגע או לא לאהוב בכלל,

    אני לא יודעת לענות, כי חייתי את שניהם ושניהם היו דיי מחורבנים...

    והמכתב הזה מתחיל ונגמר באותה נקודה בדיוק,

    נקודה שלא איפשרתי לעצמי להגיע אליה עם אף אחד, עד שאתה הגעת 

    והבטחת שזה יהיה לתמיד ואני החלטתי לבטוח בך.

    ואלוהים יודע שהמשפט המתבקש עכשיו הוא "אם החלטת לבטוח בו

    אחרי כל החרא שאחרים האכילו אותך, אולי הוא באמת היה שווה את זה

    ואז אין סיכוי שהוא יעשה לך את מה שעשו אחרים"

    אבל אותו אלוהים יודע שאני כבר לא יודעת אם כדאי לי לבטוח בחושים שלי -

    הם אכזבו אותי יותר מפעם אחת.

    אז אני בפלונטר שבו אני השחקן הראשי, 

    אני הסנגור, הקטגור, השופט והתליין.

    ואתה שחקן משנה אילם שאני מכניסה לו מילים לפה,

    במקרה הזה, הפסימיות שלי, היא שמכניסה לך מילים לפה

    והיא מכירה רק מילים רעות וקשות,

    כמו "אין לי כוח אלייך יותר, את משעממת אותי, מתישה אותי,

    אלוהים, איך לא תתישי אותי, אם את מצליחה להתיש כ"כ את עצמך??"

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/6/12 20:27:
      אולי כדאי שתתחילי בזה שתבטיחי לעצמך שאת אוהבת את עצמך ולכן לעולם לא תנטשי אותך....?
      אז אני בפלונטר שבו אני השחקן הראשי, אני הסנגור, הקטגור, השופט והתליין. ואתה שחקן משנה אילם שאני מכניסה לו מילים לפה, במקרה הזה, הפסימיות שלי, היא שמכניסה לך מילים לפה והיא מכירה רק מילים רעות וקשות מבטא היטב את אוירת המכתב אהבתי
        21/5/12 18:00:
      אין כוכב רק מאחלת לך אהבת אמת-את ראויה לכך!
        20/5/12 17:35:
      מקסים ומרגש...
        19/5/12 20:41:
      קשה לחיות בצל "חרדת נטישה" יומיומית...בכל מקרה, עדיף תמיד (מבחינתי, בכל אופן) לאהוב ולהיפגע מאשר בכלל לא לאהוב...ונסה לקרוא את מכתבך שוב על בסיס החיוב,בהצלחה :-)

      פרופיל

      bianka js
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      http://www.atzuma.co.il/uzihitman/