טוב, בואו נודה בזה.ב1.1.08 זה לא יקרה (http://cafe.themarker.com/view.php?t=209398). כנראה שגם לא ב9.2. אבל איזה קטע אם זה כן היה קורה?!
אז מה היה לנו בחודש וחצי האחרון. אוי, גיליתי על עצמי המון ...(טוב האמת היא שלא גיליתי כלום, אבל נורא רציתי להגיד את זה).
אני יודעת שאני מוצאת חן בדייטים, אני יודעת שדייטים לא מוצאים חן בעיניי ואני יודעת שאם אני רוצה אהבה חדשה, אני חייבת לצאת לדייטים. אבל מה לעשות שזה לא בשבילי? איכשהו אני תמיד נתקעת בדלתות זכוכית, משתטחת על הרצפה ותמיד, אבל תמיד פוגשת חברות של אמא שלי באמצע. אבל פוסט הוא פוסט. התחייבתי למשהו. הייתי חייבת לנסות. אז החלטתי לנקוט באמצעים מיוחדים. הורדתי את הפוסטים ה"לא נכונים" בקפה (כי חברה טובה אמרה לי שהם נורא מפחידים גברים ואני מצטיירת כפוסט טראומטי ענק ולא כבחורה אופטימית ומשעשעת שמחפשת אהבה בריאה), ביקרתי באתרים הוירטואלים הנכונים, עשיתי "עיניים" למי שצריך... בגלל שאין לי אומץ לפנות ישירות למישהו שמוצא חן בעיניי, פיתחתי שיטה מיוחדת א-לה מאיה. זה נורא פשוט, נכנסים לכרטיס ויוצאים. ככה פעמיים שלוש, לא באותו יום, כדי שהבחורצ'יק יבין שאת מעוניינת. אם בפעם השלישית הוא לא פונה אלייך, אז או שהוא אדיוט או שהוא נשוי, או שאת ממש לא הטעם שלו ואז בפעם הרביעית הוא משנה סטטוס ל"במערכת יחסים". כואב, אבל מסתבר שהדרך אל האושר רצופה בהשפלות. וגם בעינויים- אחרי שני מכתבי תודה מחדרי כושר נחשבים על ההליכון החדש שתרמתי להם, קניתי משקולת. הרגשתי שזה הדבר הכי נכון לעשות כדי להצדיק את ה"עוסקת בפעילות גופנית" ולא לצאת בנזק כספי כבד. זאת לא סתם משקולת , אפשר להוסיף לה צלחות כאלה , אם את כבר בכושר. אז קניתי גם צלחות והרגשתי ממש טוב עם עצמי. כבר חודש וחצי היא שוכבת בארון, המשקולת שלי, מחכה לרגע הנכון. מי יודע, אולי ב1.1.08 זה יקרה. לא מתחייבת. |