סעיף 17 לתקנות חובת המכרזים תשנ"ד-1973 קובע מפורשות כי:

"מסמכי המכרז יומצאו לעיון לכל דורש בלא תשלום במשרדי הגוף הציבורי וככל הניתן באמצעות אתר האינטרנט; לא ניתן להמציא את המסמכים באמצעות אתר האינטרנט, ניתן לקבוע כי המסמכים יומצאו תמורת תשלום סביר, לפי עלות הדפסתם...".

מניסיוני האישי נוכחתי לראות לא פעם, כי חרף הקביעה החדה של המחוקק לפיה על גוף הכפוף לחוק חובת המכרזים מוטל להנגיש את מסמכי המכרזים לכל דורש בחינם ובמידת האפשר - עליו לפרסמם גם באתר האינטרנט המנוהל על ידו, וחרף הקביעה הברורה של המחוקק לפיה רק באין אפשרות אחרת ניתן לגבות בגין מסמכי מכרז סכום סביר שאינו עולה על עלות הדפסתם - גופים רבים הכפופים לחוק חובת המכרזים מפרים את הוראתו של המחוקק, בכך שאינם מנגישים את המסמכים כנדרש ולעתים אף בכך שהם מוכרים את מסמכי המכרזים בסכומים העולים על עלות הדפסתם שלא לומר בסכומים מופרזים ומופקעים.

ידע כל אזרח ועסק ותדע כל חברה, כי בהתאם ובכפוף לכל דין - אם קרה והרשות לא פרסמה את מסמכי המכרז כדין וכל שכן אם דרשה בעבורם סכומים מעבר לעלות הדפסתם, הרי שהדבר מהווה עילה לתביעה אישית להשבת הסך ששולם בגין המסמכים ולעתים אף עילה לתביעה ייצוגית, הכל לפי העניין כמובן.

האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ודאי לא לייעוץ משפטי פרטני, ולכל היותר מדובר בשיתוף במידע שהכותב פגש וסבור שראוי שהציבור יכיר, הא ותו לא.