כותרות TheMarker >
    ';
    0

    אוסף שירים ארס פואטיים

    6 תגובות   יום ראשון, 20/5/12, 14:43

    יש עוד זמן

    - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -

     

     

     

    אולי בעוד חמש דקות אולי תוך עשירית שניה

     

    יתפוצץ בלון

     

    היא לא תספיק לאסוף,

     

    תריסים ייסגרו בוודאי שכנים יגידו היה ניפוץ חלון

     

    אחדים יאמרו שברירית היתה, אחרים לא מה פתאום

     

    היתה חזקה כמו יד

     

    אלופה כמו עיניים פרא ראו מה ראו

     

    רצו עוד

     

    ביד מכה ייכתב כל שהיה כל שלא

     

    עפעפיים אלה יבוא זמן יתלכסן מבטם יתנו סימן

     

    עד כאן, די להם לראות

     

    אולי מתחילת חייה בין אצבעותיה מרפרף השי, אולי תספיק

     

    לפרוש מפת פרחים בצבע אפרסקים בסוף אביב ומסביב

     

    רקע לבן כולו, אולי לקראת שיריה קרה כל שקרה

     

    ולא קרה מה שלא קרה כך שייכתב כל,

     

    כל שחלף, שצלף, פגע בול במטרות, כל שלא

     

    אולי אחדים יילכו אחריה ברעד קל יאמרו מה יאמרו

     

    אך לא עכשיו, מה פתאום

     

    יש עוד זמן

     

    אולי תספיק לערב חג. 

     

     

     

     

     

     

     

     

    להמשיך לישון

    - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -

     

     

     

    את היית ציפור באה אל חלון בשעה

     

    חמש וחצי בבוקר לפי שעון קיץ

     

    כמו פעמון פועם תסחרר עיגולו

     

    תשיר תכוון מחוגי ליבו

     

    פה גדול ורחב יש לה, רחב וגדול

     

    כמו היתה באר געש לא ציפור.

     

    מרושל כתב ידה משל היתה רוח

     

    זרקה מים בניירות

     

    כך סובבת בעולם משתרבבת לשון

     

    תוך שפה שפתיים

     

    שפתון, למה לא.

     

    כך פרצה אל חדרים נעמדה במרפסות.

     

    בנוצות אדמדמות על קצה של כוכב

     

    התנצנצה כמו היה זה מעשה יחיד יכלה לעשות

     

    כמעט נפלה מן המעקות

     

    אך לא נפלה, לא ולא.

     

    את היית זו שבאה

     

    כדי להיות ציפור שרה מול חלון

     

    היא היתה חלום

     

    שהחולם אותו רוצה להמשיך לישון.

     

     

     

     

     

     

     

    בזמנך החופשי שולמית

    - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -

     

     

     

    בזמנך החופשי שולמית

     

    הרשי לסבל להראות את פרצופו האמיתי

     

    זו על זו המילים, שורות ושורה ושורות בתפוצה עולמית

     

    דקות כמו דנידין שקופות כמו פעמון צלולות כמו

     

    זכוכית, עבות כמו כנפיו של זה שהיה תולעת שהפכה

     

    לגולם שהפך והפך והפך והפך

     

    בזמנך החופשי שולמית, זה שנשאר ממה שעלול היה להמית

     

    זו על זו יפלו מסיכות הפנים

     

    נשים כמוך לא יצליחו לקפל מגבות כל החיים

     

    קולן נמוך ולא מרשים ודק וצלול בו זמנית

     

    דמן הוא הדם שמכתים, שורות דקות כמו מחטים

     

    אל הנבל חוטים וחוט וחוטים

     

    ארבע מאות ושבעים מיתרים ואגדיל ואוסיף אפסים ואפס

     

    ואפסים, אגדות ואגדה ואגדות ולילה ואלף לילות ועוד

     

    לילה ויגדל המספר, שיר ושירים ושיר ינוגן ויסופר

     

    בזמנך החופשי שולמית, את ואני

     

    נראה לסבל את פרצופנו האמיתי

     

    שורות ושורה ושורות בתפוצה עולמית

     

    צלולות כמו פעמון זכוכית

     

    עבות כמו כנפיו של פרפר.

     

     

     

     

     

     

     

    מעגלים

    - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -

     

      

     

    אני אלך עם זה עד הסוף,

     

    אגזור את החלקים לאחר שאדביק, ואדביק ואגזור

     

    ויהיה עלי להרהר בכך שאמות

     

    ואנגן קודם בחליל, ויטפטף הדם בכינור, וחלילה אחזור

     

    ולנמר אמשוך בכתמים ובעצב הזנב אמשוך

     

    לכאן ולאן בכתמיו ובזיכרונותיו אמשוך, ושיניו ארוכות

     

    ויהיה עלי לחיות, וכילדה במסילות שעשועים אגלוש

     

    וכאותיות אתפזר עד הנדנדות

     

    ואל עיני הילדים מבקשי רעתי אפלוש

     

    ושירתי לא תתאפק, ובאמצע תשחזר אגדות, והיללה תחזור

     

    תתנגן תחילה בחליל, ויטפטף הדם בכינור

     

    מן הפצע אל הכתמים יפלוש

     

    ובקצות אצבעותיו במכאוביו ובעצב הזנב ימשוך

     

    וימים שלמים יגזור וידביק ויגזור וחלילה יחזור.

     

     

     

      

      

      

      

      

    תרופה

    - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - - 

     

     

     

    עוד מעט היא תבוא

     

    ליבי  -  מיליארדי פעימותיו יעמדו סביבו

     

    בועת הדג תתפוצץ

     

    כן ירבו מילותיו ותבוא השירה

     

    במהרה תבוא

     

    מידי פעם אני אתלוצץ על

     

    טעם התרופה

     

    מן המעמקים עיניו יראו את

     

    הציפור במעופה.

      

      

      

    ארספואטיקה, שולה ניסים משוררת, שירה ארספואטית, משוררת ישראלית, כוכב נופל, הבלוג כוכב נופל, בלוג כוכב נופל,

    שירים ארספואטיים, שירה עברית, משוררת עברייה, משוררים ישראליים, משוררות ישראליות, פעמון הזכוכית סילביה פלאת

      

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/5/12 16:38:

      צטט: ביייבי 2012-05-22 09:02:07

      אוסף ייחודי ומעניין ונקרא כמעט כמו כתבי חידה. תודה שולה.

      תודה בתיה. ))))

       

        22/5/12 09:02:
      אוסף ייחודי ומעניין ונקרא כמעט כמו כתבי חידה. תודה שולה.
        21/5/12 09:04:

      צטט: בןאור0 2012-05-21 00:36:10

      אהבתי בעיקר את הציפור ואת עובי כנף הפרפר ואת טפטוף הדם ששזור בכמה שירים.

      "פרץ הדם הוא שירה

      אין לעצור אותו"

      כך כתבה המשוררת סילביה פלאת'.

      תודה.

       

        21/5/12 00:36:
      אהבתי בעיקר את הציפור ואת עובי כנף הפרפר ואת טפטוף הדם ששזור בכמה שירים.
        20/5/12 18:03:

      צטט: ה ד ר ק ו ן 2012-05-20 17:38:06

      כל שיר עולה על קודמו.

      תודה. :))))

       

        20/5/12 17:38:
      כל שיר עולה על קודמו.