לא רק חום ושמש קופחת מביאה עמה העונה החמה: פירות הקיץ הטעימים והעסיסיים הם חלק בלתי נפרד ממנה ♦ לבד מהיותם טעימים ביותר ובעלי תכונות מרעננות, לפירות הקיציים יתרונות בריאותיים חשובים ומגוונים ♦

שוב הם כאן איתנו, פירות הקיץ העסיסיים, מלאי הצבע והטעם. פירות העונה החמה עשויים לשמש תחליף הולם למיני המתיקה התעשייתיים, כולל הגלידות והמקצפים שצריכתם בקיץ מזנקת. לפירות הקיץ אין רק איכויות בריאותיות משמעותיות; לפני הכל, הם פשוט טעימים. מתיקותם, הטריות שלהם וגם מראם האטרקטיבי, עשויים להפוך אותם לממתק פופולארי גם בקרב הילדים. זאת בניגוד למזונות בריאות אחרים, שלעיתים מזומנות קשה לגרום לילדים קטנים (וגם למבוגרים...) לאהוב אותם ולהקפיד על צריכתם במקום צריכה של מזונות תעשייתיים ובלתי בריאים בעליל. אסור כמובן להתעלם מהמרכיב של הסוכר בפירות, ולכן יש לאכול מהם במידה. מעבר לכך, מדובר במזון עתיר סגולות בריאותיות שונות ומגוונות.

המרענן הרשמי

מי שזכה עם השנים לכינוי "המרענן הרשמי של הקיץ", הוא האבטיח. ולא סתם. הפרי האדום העגלגל מכיל 90% מים לערך, וכ-8% סוכר. מסיבה זו, הוא פרי מרווה ביותר ובעל תכונות המקררות את הגוף. התכונות של האבטיח משתנות. לכן, במקרים מסוימים הוא עשוי להפחית רמות גבוהות של לחץ דם. מקור הצבע האדום של האבטיח הוא בליקופן, נוגד חמצון רב עוצמה — מהחומרים הטבעיים הפעילים ביותר שיש. מעבר לכך, אבטיח גם עשיר באשלגן ובוויטמין c. יש שמהדרים לאכול אבטיח עם גבינה בולגרית. השילוב של השניים עשוי להוות מנה מזינה ובריאה מאוד של אשלגן, ויטמין c וסידן. עם זאת, חשוב לזכור כי במנת אבטיח של 100 גרם יש כ-30 קלוריות. אומנם מדובר בשיעור נמוך יחסית, אך בעצם הוא גבוה יותר בשל כמויות האבטיח הגדולות שנאכלות יותר מפירות אחרים.

כך גם הדבר לגבי מי שנחשב ל"עמית" של האבטיח, המלון — אף על פי שביתר הערכים התזונתיים אין ביניהם דמיון רב. למרות היותו פרי גדול, גם המלון רזה יחסית בקלוריות )כ-34 ל-100 גרם(. למלון, בעיקר הכתום, יש יתרונות תזונתיים רבים. קרוטנואידים, חומר נוגד חמצון, הם שאחראים לצבעיו. לוטאין, פיגמנט צהוב כתום, גם הוא נוגד חמצון עיקרי. הוא עשוי להגן מפני תהליכי הזדקנות. בנוסף, המלון עשיר בוויטמין C ובאשלגן. המקור העיקרי של הצבע הכתום-צהוב של המלון הוא בפיגמנטים בטא קרוטן ולוטאין. שני הפיגמנטים הללו, בנוסף להיותם נוגדי חמצון, חיוניים גם לבריאות העיניים. האשלגן שבמלון מיטיב עם תפקוד תקין של תאי העצב והשרירים, הוא חשוב בשמירה על מאזן נוזלים בגוף ומשתתף בתהליכים שונים, כמו עיכול. מכל מקום, חשוב לשים לב לכמויות הנאכלות, הן לגבי המלון, הן לגבי האבטיח. משום שיש נטייה לאכול פירות אלה בכמויות גדולות יותר מאשר פירות אחרים. בלי לשים לב, אפשר בקלות להגיע לצריכה של חצי קילוגרם אבטיח או מלון — ויותר.

פירות נגד שומנים

סמל נוסף של פירות הקיץ, גם אם אינו נושא בתואר של המרענן הרשמי, הוא הענבים. הענבים נחשבים לפרי הלוחם ביעילות בבעיות השמנה ואף עשוי להפחית את הסיכון לתחלואה בסרטן בקרב מעשנים. הממצאים האלה עלו במחקר שנערך על ידי ד"ר קן פויוקה וקבוצת חוקרים מהמרכז לחקר מטבוליזם בסן דיאגו (ארה"ב). במסגרת המחקר, חילק הצוות 100 מתנדבים הסובלים מהשמנת יתר לארבע קבוצות. קבוצה אחת קיבלה מיצוי ענבים, קבוצה שנייה שתתה מיץ ענבים בכל ארוחה, קבוצה אחרת אכלה ענבים בכל ארוחה וקבוצה נוספת קיבלה תרופה ללא חומר פעיל )פלצבו(. מבין הנבדקים, אף אחד לא היה מצוי בדיאטת הרזייה, אולם הם התבקשו ללכת במשך 30 דקות שלוש פעמים בשבוע. עם סיום המחקר, שנמשך 12 שבועות, הורידה קבוצת הפלצבו חצי קילוגרם ממשקלה. הקבוצה ששתתה מיצוי ענבים השילה קילוגרם אחד. ואילו הנבדקים ששתו מיץ ענבים ואלו שאכלו ענבים, הפחיתו כקילוגרם וחצי ו-1,600 גרם, בהתאמה.

בעקבות התוצאות, שיערו החוקרים כי ככל הנראה הכימיקלים שבענבים מתערבים בתנגודת להורמון האינסולין שאחראי על החדרת הסוכר לתאי הגוף. תנגודת לאינסולין היא אחד הגורמים המעודדים השמנת יתר. זאת ועוד, במחקר אחר שנערך נמצא, כי הענבים הירוקים מסייעים גם בהפחתת פעילות האנזים הגורם לעישון הסיגריה להיהפך לאלים יותר מבחינה סרטנית. חוקרים מאוניברסיטת הוואי בדקו 49 מעשנים אשר נתבקשו לשתות מיץ ענבים או בצלים. החוקרים בדקו ומצאו כי נבדקים ששתו 3 כוסות מיץ ענבים ליום, הפחיתו את פעילות האנזים המסרטן. מחקרים אחרים שנערכו בעבר, כבר גילו כי מיץ הענבים עשיר גם בפלבנואידים, המעכבים מחוללי סרטן אחרים. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא העובדה שהענבים מכילים נוגדי חמצון רבי עוצמה, בדומה לכמות המרוכזת ברימון ובסלק.

היתרון של הסגולים

בעוד לענבים הירוקים מיוחסות בין היתר התכונות שהוזכרו לעיל, לאחיהם הסגולים יתרונות ייחודיים משל עצמם: נוגדי חמצון אומנם מצויים בענבים ירוקים, אך ריכוז גבוה יותר שלהם מצוי בעיקר בענבים הסגולים. יש אף הסבורים, כי מיץ המופק מענבים סגולים מכיל יותר נוגדי חמצון מכל פרי אחר (כך לפחות על פי מחקר שפורסם בכתב עת של החברה האמריקנית לכימיה). מיץ מענבים סגולים מכיל מגוון גדול של פוליפנולים, ככל הנראה יותר ממיצי פירות אחרים. פוליפנולים הם תרכובת שמיוצרת על ידי צמחים ומקנה לפירות, לירקות ולזרעים את צבעם ואת טעמם. הם נחשבים לנוגדי חמצון חזקים מאוד, שיעילים בהפחתת הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם, סרטן ומחלות נוספות. זאת בשל התכונות האנטי חיידקיות, אנטי דלקתיות ואנטי אלרגניות שבנוגדי החמצון.

על פי תוצאות בדיקה שערכו חוקרים בריטיים, היחס בין תכולת החומרים נוגדי החמצון בענבים סגולים גבוה יותר בהשוואה לכמה פירות אחרים, שכל אחד מהם נחשב כעשיר בחומרים כאלה. לפי הממצאים של הבריטים, מיץ ענבים סגול מכיל 0.98 מילימול (מילימול — יחידת מדידה של משקל מולקולרי) נוגדי חמצון לליטר, זאת לעומת 0.67 מילימול לליטר במיץ תפוחים סמיך, 0.45 מילימול לליטר במיץ רימונים, ו-0.32 מילימול לליטר במיץ חמוציות.

חמיצות בריאה

כפי שצבעם של הענבים הסגולים, כמו גם פירות אחרים, מהווה מרכיב חשוב באיכותם הבריאותית, כך גם השזיף. בדומה לענבים הסגולים, גם צבעו האדמדם-סגלגל של השזיף מעיד על ריכוז גבוה של חומרים נוגדי חמצון. על פי מחקר שנערך במכון הוולקאני, שזיפים אדומים הם בין המובילים בתכולת נוגדי חמצון בפירות. שיעור נוגדי החמצון בשזיף גבוה מרמת הנוגדנים ברימון, ביין אדום, או בתפוח. זאת הסיבה, בין היתר, שמומלץ לאכול שזיפים אדומים לאחר אכילת בשר אדום. אחרי אכילת בשר כזה, מתחילים תהליכי חמצון מזיקים בגוף מיד עם עיבוד וחימום הבשר, והם נמשכים בקיבה. אכילה של שזיף אחד בסוף הארוחה מאזנת את רמת החמצון ממנה של בשר אדום, במשקל של כ-200 גרם.

מעבר לפעילות נוגדת החמצון, יש לשזיפים, בעיקר לשזיף חמוץ, תפקיד חשוב במגוון די רחב של בעיות רפואיות. השזיף יעיל מאוד לטיפול בעצירות, בצמא ובשיעול יבש. הוא לוחם נגד תולעים, מפיק נוזלים, ומשפיע באורח חיובי על פעילות הכבד. לילדים הסובלים בעונת הקיץ מטפילים במערכת העיכול, מומלץ לאכול שזיף חמוץ. אכילת הפרי מסייעת מאוד למגר את הטפילים. החמיצות של השזיף היא כלי נשק יעיל לטיפול בבעיות הללו. בדרך כלל, ילדים אוהבים את טעם השזיף ולכן הוא עשוי להוות מעין תרופה נוחה ובטוחה.

מאגר ויטמינים

אם פירות הקיץ ערבים גם לחיכם של הילדים, הרי ששניים מהם, האפרסק והנקטרינה, נכללים ללא ספק ברשימת הפירות הטעימים בייחוד. בניגוד למה שחושבים, נקטרינה אינה הכלאה של אפרסק עם פרי מזן אחר. היא למעשה אפרסק בכבודו ובעצמו, גם אם מזן שונה מעט שיוחד עם השנים. האפרסק עשיר באשלגן, בוויטמין A ובוויטמין C. הוא עשיר בפיגמנטים אדומים וצהובים, וכל פרי מכיל כ-40 קלוריות לערך. ערכים דומים של הוויטמינים הללו מצויים גם בנקטרינה. שני הפירות, שהם אחד בעצם, בריאים וטעימים ונחשבים לפירות פופולריים מאוד בעונת הקיץ. מלבד הפרי עצמו, גם לחלקים אחרים באפרסק עשויות להיות השפעות מבורכות: עלי האפרסק יעילים מאוד במקרים של דלקות קיבה. המרכיבים הפעילים בעלי עץ האפרסק תורמים לציפוי מערכת העיכול, להגנה עליה ולהרגעה שלה.

כמו כן, העלים עשויים להועיל גם לשיעול ולברונכיטיס. עלי אפרסק ניתן להשיג בתחילת או באמצע הקיץ. על מנת להפוך אותם ל"תרופה" פעילה, יש לשפוך כוס מים רותחים על מספר עלים (כ-2-3), ולהמתין מעט. לאחר מכן, לשתות את המשקה פעמיים שלוש ביום. היתרונות שבאפרסק אינם מסתכמים רק בפרי ובעלים: מגלעיני הפרי מופק שמן העשיר בחומצות שומן חיוניות. עץ האפרסק שייך למשפחת הוורדיים, אליה משתייכים גם המשמש והשקד (מסיבה זו, השמנים המופקים ממשמש ומשקד דומים בתכונותיהם לשמן האפרסק). חומצות השומן שבאפרסק, וויטמין F, חיוניות מאוד לעור. הן משפרות את האלסטיות של העור ומעלות את רמת הלחות שלו. השמן יוצר מעטה דק על העור שמונע איבוד מהיר של לחות דרך שכבת האפידרמיס. הוא נספג בקלות, וכמעט שאינו יוצר תחושת שמנוניות. שמן גלעיני אפרסק טוב לכל סוגי העור, כולל לבעלי עור רגיש.

פרי טרי

ככלל, אפשר לומר שרוב פירות הקיץ עשירים בחומרים נוגדי חמצון. מכיוון שכך, רובם ככולם יעילים מאוד נגד מחלות לב וסרטן ופועלים להאטת תהליכי הזדקנות. גם המשמש, הדובדבנים והפטל מכילים חומרים כאלה. דובדבנים ופטל מלאים בסידן, במגנזיום, באבץ ובפיטוכמיקלים — חומרים וויטמינים חשובים המסייעים במניעת מחלות שונות. כמו יתר פירות הקיץ, מומלץ לאכול את הדובדבנים והפטל בעיקר כשהם טריים. פרי נוסף ורענן, שעשוי לסגור את הרשימה הזו, ועיקר השפעתו גם היא בטריותו, הוא התפוח המשווק בימים אלה בזנים המיוחדים לקיץ. אכילת תפוחים עשויה להפחית את הסיכון ללקות באסטמה ובשבץ. התפוחים תורמים גם לבניית חניכיים חזקות. הם עשירים בבורון ובאשלגן, המועילים לאנרגיה ולויסות רמת לחץ הדם. מומלץ לאכול את התפוח עם קליפתו, מאחר שזו משפיעה לטובה על ירידת רמות הכולסטרול.

בסיכומו של דבר, אין פרי קיץ, ופירות בכלל, שאין בו מרכיבים או תכונות חיוביים. פירות הקיץ, כאמור, משמשים תחליף נהדר למיני מתיקה שאינם מן הטבע. הם ממלאים בבת אחת שתי פונקציות: זו של הטעם וזו של התרומה הבריאותית שהם עשויים להסב. אך חשוב לזכור, כאמור לעיל: בכל הפירות יש רמה לא מבוטלת של סוכר. מכיוון שכך, על חולי סוכר להיזהר מאכילה מרובה של פירות ולהקפיד להישמע להוראות רפואיות מדויקות. גם אנשים בריאים, מומלץ להם שלא להפריז בצריכת פירות. צריכה מרובה של סוכרים אינה בריאה לאף אחד. מכל מקום, אין לראות בהמלצות לעיל תחליף לטיפול רפואי כלשהו.