כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    דוקא בלוג

    למה דוקא - מפני שזאת מילה ישראלית למהדרין והיא הכותרת של הטור הקבוע הראשון שכתבתי.
    למה בלוג - מפני שכל עיתונאי אוהב לאהוב את החרות מעריכה.
    בלוג על תקשורת ופוליטיקה ועל האנשים והנשים שעושים אותן.
    כל הזכויות על תכני "דוקא בלוג" שמורות למחבר.
    ©

    תגובות (23)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      26/5/12 21:05:

    צטט: מיכאל בלק 2012-05-24 19:26:59

     עם כאב ראש או בלי, זה יהיה קשה מאד לפתור את הבעיה (לשביעות רצון כל הצדדים).

     צודק. ועד אז דו קיום  באנושיות והתחשבות הדדית בעיר אחת  כי החיים חזקים לפעמים מהפוליטיקה. 

      24/5/12 19:26:
    חג שמח לך חיים. נראה לי שהבאת לירמי כאב ראש... אישית, כתל אביבי לשעבר, מאד אוהב את חוף ירושלים. זה בנפרד מפוליטיקה, גם אני זוכר גדרות וחומות, פיגועים וכאלה עוד הרבה לפני מלחמת ששת הימים. היו מניחים לנו אז, היתה ירושלים עדיין בידיהם. לא היה מעבר לשכמונו לכותל ודרכי עפר נסללו ממצבות שנלקחו מקברים יהודים. זוכר. בכל זאת, עם כאב ראש או בלי, זה יהיה קשה מאד לפתור את הבעיה (לשביעות רצון כל הצדדים).
      24/5/12 18:59:

    צטט: רחל נפרסטק 2012-05-23 17:00:56

    חיים אני גאה בך!

     הסמקתינבוך

      23/5/12 17:00:
    חיים אני גאה בך!
      23/5/12 11:33:

    צטט: רונה ב 2012-05-21 23:39:02

    כאוהבת ירושלים לאוהב ירושלים. אמצתי את ירושלים בגיל 20 (הגעתי מחיפה )ומאז ירושלים היא אהבתי אוהבת לטיייל בה, לגור בה , לאהוב בה, לעיתים יורדת לתל אביב למשפחתי הענפה. אך תמיד חוזרת למכורתי ואהבתי ירושלים. בהרבה מקומות בעולם בקרתי ושהיתי אך כירושלים אין בתבל עבורי. את המחווה של שלי חימוביץ אני מעריכה ולואי ואחרים כמוה כרגיל נהניתי לקרוא אותך ולבקר בפוסט.
    תודה לאחותי רונה:)) 

     

      23/5/12 11:33:

    צטט: יהודית מליק שירן 2012-05-21 22:30:44

    ירושלים שלך וירושלים שלי הן געגוע לקדושה מוארת באנשים שעושים ויוזמים מתוך תרומה לקהילה, מתוך יושרה פנימית הם הופכים מודל לחיקוי. תודה על הפוסט

     תודה לך יהודית יקרה

      22/5/12 12:31:

    צטט: life3 2012-05-21 22:12:37

    צטט: קצת פריקית 2012-05-21 17:43:48

    כל אחד אוהב את עיר מולדתו, אפילו אם הוא לגמרי לא מסכים על איך שהיא מתנהלת. האמת? אין לי שום רגש לירושלים ואני לא מאלה שנוסעים לפרובאנס אלק'...

    מגניבשום רגש? אפילו לא טיפה אלק? צריך לבדוק מה אפשר לעשות בנידון. אין מצב. פשוט אין.

    הסנני

      21/5/12 23:39:
    כאוהבת ירושלים לאוהב ירושלים. אמצתי את ירושלים בגיל 20 (הגעתי מחיפה )ומאז ירושלים היא אהבתי אוהבת לטיייל בה, לגור בה , לאהוב בה, לעיתים יורדת לתל אביב למשפחתי הענפה. אך תמיד חוזרת למכורתי ואהבתי ירושלים. בהרבה מקומות בעולם בקרתי ושהיתי אך כירושלים אין בתבל עבורי. את המחווה של שלי חימוביץ אני מעריכה ולואי ואחרים כמוה כרגיל נהניתי לקרוא אותך ולבקר בפוסט.
    ירושלים שלך וירושלים שלי הן געגוע לקדושה מוארת באנשים שעושים ויוזמים מתוך תרומה לקהילה, מתוך יושרה פנימית הם הופכים מודל לחיקוי. תודה על הפוסט
      21/5/12 22:13:

    צטט: sherry refael 2012-05-21 17:51:10

    מסכימה לגמרי. אוהבת את ירושלים ולא רק כי חייתי בה. ולגבי המכוניות ברור לגמקרי. דש מחיפה - כן החיפאיות והחיפאים מבינים ירושלמית.....:))

     

      21/5/12 22:12:

    צטט: קצת פריקית 2012-05-21 17:43:48

    כל אחד אוהב את עיר מולדתו, אפילו אם הוא לגמרי לא מסכים על איך שהיא מתנהלת. האמת? אין לי שום רגש לירושלים ואני לא מאלה שנוסעים לפרובאנס אלק'...

    מגניבשום רגש? אפילו לא טיפה אלק? צריך לבדוק מה אפשר לעשות בנידון. אין מצב. פשוט אין.

      21/5/12 17:51:
    מסכימה לגמרי. אוהבת את ירושלים ולא רק כי חייתי בה. ולגבי המכוניות ברור לגמקרי. דש מחיפה((:
      21/5/12 17:43:
    כל אחד אוהב את עיר מולדתו, אפילו אם הוא לגמרי לא מסכים על איך שהיא מתנהלת. האמת? אין לי שום רגש לירושלים ואני לא מאלה שנוסעים לפרובאנס אלק'... :) באשר לצניעותם של השרים, בצרפת למשל, עם פרוץ השפל הכלכלי, כל השרים ויתרו על אחוז מסויים משכרם וכיום ראש הממשלה החדש שלהם, הוריד להם עוד והם לא בוכים מסתבר. רק אצלינו מתנהגים בחזירות ובתשובות מתוחכמות כמו קורקינט, אגב, יש היום אופניים ממונעים, צריך לחשוב על זה....:)))
      21/5/12 17:36:

    צטט: באבא יאגה 2012-05-21 16:09:57

    אתך ועם ירושלים, אף שלא נולדתי בה

     תודה

      21/5/12 16:09:
    אתך ועם ירושלים, אף שלא נולדתי בה
      21/5/12 15:58:

    צטט: *עדינה* 2012-05-21 15:56:41

    בני בגין בכלל ויתר על המכונית והעדיף להמשיך לנסוע באוטובוסים ...

     

    הופס, סליחה, כבר אמרו את זה נבוך

      21/5/12 15:56:
    בני בגין בכלל ויתר על המכונית והעדיף להמשיך לנסוע באוטובוסים ...
      21/5/12 13:06:

    צטט: קנולר 2012-05-21 12:31:08

    אוי כמה אתה צודק. אני הייתי עונה לריבלין "לא בקורקינט, אבל בהחלט באופניים, כמו השרים בצפון אירופה". בכלל הייתי נוטלת מהם את כל זכויות היתר, למעט המשכורות שלהם. את עדכון המשכורות הייתי מצמידה לתוספת היוקר[ כמו אצל כולנו. אחרת הם לא בתוך עמם יושבים, ואינם יכולים לחוקק חוקי צדק. ביננו לעיתים כשאני רואה את המליאה אני מתביישת בפני שכננו הערבים, שהפרלמנטים שלהם מצטלמים תמיד בתפוסה מלאה.
    כן יהודית אך בכל מה שקשור לפרלמנטריזם אמיתי אנחנו דוקא לא צריכים להתבייש בשכונה הזאת.... 

     

      21/5/12 12:31:
    אוי כמה אתה צודק. אני הייתי עונה לריבלין "לא בקורקינט, אבל בהחלט באופניים, כמו השרים בצפון אירופה". בכלל הייתי נוטלת מהם את כל זכויות היתר, למעט המשכורות שלהם. את עדכון המשכורות הייתי מצמידה לתוספת היוקר[ כמו אצל כולנו. אחרת הם לא בתוך עמם יושבים, ואינם יכולים לחוקק חוקי צדק. ביננו לעיתים כשאני רואה את המליאה אני מתביישת בפני שכננו הערבים, שהפרלמנטים שלהם מצטלמים תמיד בתפוסה מלאה.
      20/5/12 22:01:

    צטט: נ.י.ל.י 2012-05-20 21:10:10

    בדרך כלל אני נאיבית בכל הקשור לפוליטיקה
    אך במקרה הזה-אין כבר אשליות
    אף אחד(כמעט)לא יוותר על סממני הסטטוס המגיעים עם תואר הח''כ/שר וכו'

    שיהיה לנו חג ירושלים שקט,שלו ושמחחיוך

     אפשר למצוא את הדרך לשינוי גם עם מכונית אחת קטנה יותר.....:))))

      20/5/12 22:00:

    צטט: רות.מ 2012-05-20 19:48:40

    בני בגין עם היבחרו לקדנציה הראשונה- התעקש להגיע למשכן- באוטובוס, ואם השב"כ לא היה מתעקש- אני רוצה להאמין שהוא לא היה חדל. בשם הנאורות- יש מבינינו שמוכנים להגיש את המדינה לצוררינו על מגש של כסף- אגב לא פגשתי אחד מהם שמוכנים לתת את ביתו- עד הגדר הפרטית שלו-הכל
     נכון רות איזכור במקומו. בני בגין אכן הציב מודל צנוע בדרכי אבות.  

     

      20/5/12 21:10:

    בדרך כלל אני נאיבית בכל הקשור לפוליטיקה
    אך במקרה הזה-אין כבר אשליות
    אף אחד(כמעט)לא יוותר על סממני הסטטוס המגיעים עם תואר הח''כ/שר וכו'

    שיהיה לנו חג ירושלים שקט,שלו ושמחחיוך

      20/5/12 19:48:
    בני בגין עם היבחרו לקדנציה הראשונה- התעקש להגיע למשכן- באוטובוס, ואם השב"כ לא היה מתעקש- אני רוצה להאמין שהוא לא היה חדל. בשם הנאורות- יש מבינינו שמוכנים להגיש את המדינה לצוררינו על מגש של כסף- אגב לא פגשתי אחד מהם שמוכנים לתת את ביתו- עד הגדר הפרטית שלו-הכל
    0

    מצוקתו של שונא האורגיות

    23 תגובות   יום ראשון, 20/5/12, 16:54

    ''


    "אורגיה משיחית ושמה ירושלים. כבר שלושה ימים מטרטרים לי על יום ירושלים....יאללה בואו נחלק את ירושלים ונשים קץ לאורגיה המשיחית ולשטיפת המח הפורנוגרפית מבית מדרשם של מתנחלים, רבני ימין ושאר דמגוגים שמנצלים בציניות מצוקות וחרדות של עם רדוף ומטומטם".

    כך כתב בפייסבוק עמיתי לשעבר לעבודה העיתונאית ירמי עמיר. הוא אנטי ביבי. הבנתי. הוא לא ירושלמי. קלטנו. באחת הוא חי ובועט ברגש במדינת תל אביב והשפלה.

    ירמי ואוהבי החיים ושונאי האבן הירושלמית לסוגיה. הם לא רדופים והם לא בשר מבשרו של העם המטומטם. הם לפעמים נוסעים לטעום יין משובח בפרובנס. הם בשמאל הנאור. הם אנשי העולם הגדול. הם מבינים שמנסים לנצל אותם בציניות. שרק ינסה מישהו.

    או. קיי ירמי אחי לשעבר בתעשיית התקשורת. הנה מסר בירושלמית ענוגה ובלי מגפון:  אם אתה לא בעניין של אורגיות ורוצה לחלק אז תתחיל לחלק את תל אביב יפו עם הפרדה ברורה בין חלקם של השפויים לחלקם של ערביי 1948.

    אם ירושלים לא עושה לך את זה תתחיל לקרוא לבת ים בירת ישראל. אם אין לך קשר לשום דבר שירושלים עשויה ממנו – והיא אחרת – אני מודה, ההפסד כולו שלך.  

    נולדתי בירושלים. אני לא חושב שאפשר להפיל עלי תיק משיחי. אני זוכר כילד את העיר החצויה ואת הגדרות באזור ממילא ולאורך החומה. אני רוצה את העיר הזאת אחת ושלמה עם חיים משותפים ופתרון של זכויות שוות לכל אלה החיים בה. הדרך לפתרון אינה עוברת בחלוקה נוספת MADE IN TEL AVIV.

    ירושלים אינה עוד עיר אחת. לא רוצה להיות בחגיגה שלי ביום ירושלים – מוחל טובות. אבל יאללה בוא תשכח מחלוקה.

    או בירושלמית עסלית – אין מצב. 

    הצילום למעלה: מרימים כוסית בפסטיבל יין במוזיאון ישראל באוגוסט שעבר. מרים אלסטר מצוות פלאש 90 צילמה. מוגש באהבה לאלה הממתגים את ירושלים עם משיחי/מתנחל/קנאי/שאר דמגוגים/


    קורקינט


    שאלתי פעם את יו"ר הכנסת  ראובן ריבלין האם חבר כנסת מן השורה לא מסוגל להסתפק בפחות ממכונית "מנהלים" בעיסקת המכונית הצמודה לה הוא זכאי בתוקף תוארו. מה היה קורה לו ולנו, בעיקר בשיאו של המיתון הקשה במשק, בשיאן אז  של "גזירות נתניהו" ומצעדי ויקי כנפו, אם היה מקבל  מכונית צנועה יותר מן הסוג הקרוי כאן "משפחתית".

    מעולם לא קרה שראובן ריבלין נותר ללא תשובה ירושלמית "עסלית" ולפעמים קיבלת שלוש על כל שאלה אחת שלך. ריבלין השיב מיד: "עוד מעט תציע שנגיע לכאן בקורקינט".

     והוא, בהשוואה ויחסית, עוד נחשב ובצדק ליו"ר "עממי".

    זאת הסיבה שכאשר יו"ר האופוזיציה שלי יחימוביץ' מוותרת על מכונית שרד גדולה לטובת מכונית צנועה יותר – אני לא רואה בכך עוד תרגיל אחד בסידרה של עיצוב המותג אלא צעד נכון הראוי לחיקוי.

    ולא שאני רוצה אותם על קורקינטים. סתם מכונית משפחתית עממית מן הסוג של עמישראל  "הרדוף" (בנוסח תל אביב למעלה) תהיה מסר חיוני בעיתו בעוד קיץ אחד של צדק חברתי המתחיל בבית.

     


    דרג את התוכן: