כותרות TheMarker >
    ';

    אז אני אלך לקצה העולם

    המסע הרגלי לסנטיאגו דה קומפוסטלה ולקצה העולם

    0

    שינוי נוף בדרך לאסטורגה

    15 תגובות   יום ראשון, 20/5/12, 22:38

    17 במאי.  לאון במלא יופיה.  בינתיים זו הפתעת המסע.  לא חשבתי שכל כך אהנה.  סמטאות, ברים, מסעדות, פיאצות, שלא מביישות שום עיר ידועה באיטליה, מבנים גותיים עתיקים, ארמונות, מוזיאונים, וכל זה במזג אויר נפלא.  במצבהרוח החיובי הרשיתי לעצמי אפילו ללכת למספרה ולתת לראש פינוק ע"י חתיכה מקומית.  עכשיו אני נראה פחות "ישועי"....  בערב בטרטוריה המקומית אני נהנה מטליאטלה עם תמנונים.  מרטיני לפני ויין תוך כדי הארוחה משפרים את מצב הרוח.
    למחרת בבוקר הדרך שוב קוראת, אני יוצא, קצת בצער, מהמלון ולדרך.  עוד כמה תמונות בכיכר ליד הקתדרלה ומתחילה הדרך הארוכה שמוציאה אותי מהעיר.  כמה קילומטרים של הליכה עירונית, לא אטרקטיבית. אחרי איזה שעה וחצי מגיע לצומת החלטה. המטרה הבאה - העיר אסטורגה (ASTORGA) האפשרויות:  הליכה משך יומיים לאורך כביש ארוך ומשעמם או שלושה ימים בטבע. 
    אתם יודעים מה החלטתי.  עליה קלה בעקבות החצים הצהובים והנוף משתנה לגמרי.  אחרי ימים ארוכים של שיממון כמעט מדברי, אני עולה לרמה בגובה של כ-800 מטר מעל פני הים (לא עליתי 800, לאון כבר די גבוהה) והנוף ירוק ותענוג לעין.  שקט מסביב, למעט  פה ושם חברה שאני עוקף, או אלה שעוקפים אותי.  צמחיה מגוונת ורוח קרה שנושבת על הרמה מבשרת שינוי באויר ובאוירה.  הרוח הקרה ממשיכה כל היום ומבשרת גשם.  מרחוק אני רואה, לראשונה מזה שבועות,  הרים גבוהים ופסגות מושלגות. זה מה שמצפה לי עוד כמה ימים. בינתיים עדיין ההליכה בעיקר מישורית.
    מגיע ליעד היום  Villar de mazarife .  נכנס לאכסנית Tio Pepe.  הדוד פפה.  אחרי התארגנות קצרה בחדר מתישב בגינה עם היואי וכריס מאירלנד, תמי ולידיה מקנדה ומתישהו מגיע אוסקר הרופא הגרמני.  היואי וכריס במצב רוח טוב במיוחד.  הם התחילו רק היום ללכת ועדיין לא כואב כלום.  מתחילים לשיר שירים איריים, בלי ליווי. ככה סתם. המנגינות מוכרות. מצטרפים לשירים כמו פיניגן, מאלי מאלון וכו'.  בשלב מסוים אני מתבקש "לעלות לבמה" ואני שר את "אני ואתה" של אריק אינשטיין ששמעתי הבוקר באזניות. שיר שיש לו רק בית אחד ופזמון.  קל. למרות שהחלטתי שהיום אסתדר, יום אחד בודד, בלי אלכוהול, אני כבר אחרי ליטר וחצי בירה. מעבירים ערב בכיף עם עוד בקבוק יין.  כשזה נוגע לאוכל ושתיה חשוב האופי !
    קם בבוקר וגשם. לא מבול - אבל בהחלט לא נעים ללכת.  אני מחליט לחכות קצת, אולי ייפסק. אחרי כשבועיים הפסקה,  שוב מוציא מתחתית התרמיל את מעיל הגשם והיריעה שמכסה את התרמיל ומתארגן להליכה בגשם.  בנוסף לגשם, גם הממטרות עובדות ככה שהנוף מהחלון מראה המון מים.
    עוד כוף קפה ומחליט שאין ברירה - יוצא לדרך. 0815. קצת מאוחר אבל לא נורא. שוב הנופים היפים ואכן, ההמתנה השתלמה והגשם נחלש מאד. טיפטוף לא מזיק מלווה אותי עוד שעה קלה וגם זה נפסק בסוף.  הולך לי שעות בדרכים היפות ובירוק הזה שמשמח ומגיע ל Hospital de orbigo.  עיירה יפה בה אתמקם היום.  האכסניות כאן יפות במיוחד.  אני בוחר את San Miguel, אכסניה שעשרות ציורים שציירו המבקרים בה תלויים על הקירות.  קסם של מקום.  עכשיו צריך לפתור בעיה.  הערב יש משחק באיירן - צ'לסי, אין כאן טלביזיה וסוגרים דלתות ב-2200, שזה בדיוק מחצית.  מדברים עם האחראי - אבל הוא צריך אישור מהבוס.  כאן אנחנו תקועים עכשיו.  נראה איך יתפתח הדבר הזה.
    זהו, האישור המיוחל התקבל והסידור הוא כזה:  אנחנו הולכים לבר מסוים והבחור האחראי על האכסניה (ההוספיטלרו, כך הם נקראים) יגיע לאסוף אותנו אחרי המשחק ויכניס אותנו אחר כבוד אחרי השעה 2200 לאכסניה.
    אנחנו בבר, המשחק נמשך, הבחור מגיע לפי התכנית. הארכה.  הבחור לא עושה סימני תזוזה וגם אנחנו לא. פנדלים - כנ"ל.  כשצ'לסי מנצחים וכל הגרמנים עייפים ומאוכזבים,  אנחנו חוזרים לאכסניה ובשקט בשקט עולים למיטות.  כולם ישנים ואנחנו כמה משוגעי כדורגל מנסים להתארגן בלי להפריע.
    בבוקר שוב המולה בסביבות 0545.  חלק מהמטיילים משכימים קום וזזים מאד מוקדם.  עם זה שהם מפריעים לאלה שעוד רוצים לישון, אין בעיה, העיקר שאסור לנשום אחרי 2200.  אלה הכללים (לנחור מותר ובגדול).
    20 מאי.  יוצא לי בסביבות 0730.  העיירה רדומה לגמרי.  יוצא מהעיירה ועובר בדרך יפה כשמרחוק ההרים אותם נחצה מחר.  ההליכה שונה מאד מהזמן האחרון ומרמזת על מה שצפוי.  עליות, ירידות,  שבילים מלאי אבנים. התחזית צופה גשם, אבל בחוץ יפה, עננים קלים, קריר.  הליכה לא מאד קשה אבל גם לא מישור פשוט.  הרבה יותר מעניין.  גם הנופים מגוונים יותר.  גבעות, הרים, עמקים.  עיירות ציוריות. הליכה מרעננת משהו.
    באמצע הדרך שוב דוכן עם שתיה חמה וקרה, פירות וכיבוד בחינם,  תרומות מתקבלות.  הבחור ליד הדוכן, טיפוס רוחני כזה, שומע שאני מישראל ומברך בשלום.  לידו שתי ספות וערסל.  בבקשה לנוח בצל.  ליד אחת הספות תלויים כל מיני קישוטים ואני מזהה חמסה עם "ברכת הדרך" בעברית. נחמד.  אחרי כרבע שעה, כולל כוס קפה ובננה, תמורתם אני תורם מחיר  מופקע של 3 יורו, על האירוח הלבבי, אני קם וממשיך בדרך..
    בימים הקרובים צפויות עליות וירידות משמעותיות ביותר.  לכן אני מחליט גם היום לא למשוך ולאמץ  את הרגליים יותר מידי.  צריך לתת להן מנוחה לקראת העליה הגדולה מחר.  מגיע ל Astorga. עיר קטנה, אבל הרבה יותר מעיירה. שוב מלון יפה במחיר סביר ואני עם הרגליים למעלה.  בחוץ קתדרלה, ספרדים וחברה שמטיילים, אבל מזה היה לי הרבה. ועוד יהיה.  עכשיו מנוחה.

    בואן קמינו

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/5/12 16:41:
      אתה צודק לגמרי. חלוקה נכונה בין אכסניות לחדר פרטי במלון זה בעיני החוויה הנכונה. דש
        22/5/12 16:41:
      אתה צודק לגמרי. חלוקה נכונה בין אכסניות לחדר פרטי במלון זה בעיני החוויה הנכונה. דש
        22/5/12 16:41:
      אתה צודק לגמרי. חלוקה נכונה בין אכסניות לחדר פרטי במלון זה בעיני החוויה הנכונה. דש
        22/5/12 16:41:
      אתה צודק לגמרי. חלוקה נכונה בין אכסניות לחדר פרטי במלון זה בעיני החוויה הנכונה. דש
        22/5/12 16:41:
      אתה צודק לגמרי. חלוקה נכונה בין אכסניות לחדר פרטי במלון זה בעיני החוויה הנכונה. דש
        22/5/12 16:41:
      אתה צודק לגמרי. חלוקה נכונה בין אכסניות לחדר פרטי במלון זה בעיני החוויה הנכונה. דש
        22/5/12 16:41:
      אתה צודק לגמרי. חלוקה נכונה בין אכסניות לחדר פרטי במלון זה בעיני החוויה הנכונה. דש
        22/5/12 16:41:
      אתה צודק לגמרי. חלוקה נכונה בין אכסניות לחדר פרטי במלון זה בעיני החוויה הנכונה. דש
        22/5/12 15:58:

      מסע מעניין. קל לעקוב אחר הדרך בגוגל. יש גם מפות אזוריות ואפשרות הזמנות בבתי מלון לא יקרים, למרות שנראה לי שחווית האכסניות היא חלק מהמסע.

        22/5/12 15:44:
      המסטה מאחרי, פחות או יותר מליאון. השינוי מדהים. יין ישאר גם אחרי, לא לדאוג.
        21/5/12 15:32:

      זהו? המסטה מאחורייך?
      חזק ואמץ (ואל תגמור את כל היין בספרד:)

        21/5/12 06:41:
      יפה ומעניין, תהיה בריא וחזק. כשלעצמי, עייפתי רק מהקריאה ... :)
        21/5/12 02:38:
      פונפראדה עוד יומיים
        21/5/12 01:34:
      תודה על הלטינית,אני נהנה לעקוב. הרשתי לעצמי לנחש את היעד הבא (בערך) http://www.eltiempo.es/ponferrada.html חמים ונעים יהיה.

      ארכיון

      פרופיל

      יורם.אל-קמינו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין