זה היום האהוב עליי בשנה. לא יומולדת, לא פורים, חנוכה, יום העצמאות או הסופרבול. יום ירושלים הוא היום האהוב עליי בשנה. זה גם היום בו אני הכי גאה להיות ישראלי, גם כאן הוא עוקף בקלות את יום העצמאות כי מהי עצמאות ללא החלום. וירושלים היא החלום. יהודים לא חלמו במאה ה-15, 17 או 19 על מדינה יהודית- הם חלמו על ירושלים. אני יודע שזה לא פופולרי, שרבים בעמנו רואים את יום ירושלים כמקור כל הרוע, זה בסדר, את אותן הטענות הם העלו לפני לא הרבה זמן, ביום העצמאות. ככה זה שהאידיאולוגיה שלך מחורבנת- אתה מנסה למחזר אותה כמה שיותר כדי שאולי תשכנע מישהו. אבל לצערם של ארגוני הקידמה והאור, עם ישראל פשוט מסרב לקנות את השקר, הוא מעדיף לדבוק באמת- ״ובנה ירושלים במהרה בימינו והעלנו לתוכה כאשר דיברת״. זה ממש לא אקט דתי, זה אקט לאומי. אלא שיש אלו שהמילה ״לאום״ מעבירה בהם צמרמורת, אז כדי לשפר את המצברוח הם מחתימים על איזו עצומה להחרמת משהו. הנה משהו שקראתי באחד מעלוני השבת (המקבילה הדתית לעכבר העיר/פנאי פלוס...), זה היה מאמר מאת הרב חגי לונדין בנושא ירושלים והיה בו רעיון מאוד יפה: הדימוי הנפוץ ביותר לעיר ירושלים הוא הזהב, וזהו אכן אחד המשפטים המוכרים ביותר בנוגע לעיר- ירושלים של זהב. הזהב הוא מתכת אצילית המופיעה בטבע בצורה טהורה ובוהקת. הזהב עמיד בפני רוב החומצות ועמיד בחום עד לטמפ׳ גבוהה ביותר. במהלך ההיסטוריה הזהב שמר על ערכו פחות או יותר ותמיד היה המדד לעושר ויוקרה. הזהב לא ניתן להפקה ממתכות זולות יותר. הזהב היה תמיד מטרה לאנשים ועליו חלמו רבים לאורך שנים רבות. עד כאן סיכום הרעיון שלו, עכשיו, אני לא סגור בנוגע לכל העובדות המדעיות אבל הרעיון ברור- ירושלים אינה סתם עיר ואף לא סתם עיר בירה. ירושלים היא הזהב של העם היהודי. על ירושלים חלמו יהודים במשך אלפי שנים, זאת לא סתם מטאפורה אלא עובדה. ירושלים היתה עמידה פחות או יותר לכל המלחמות, המחלות, הפגעים והרעות שעברו עליה ובעיני היהודים שמרה על ערכה. לחיות ואף למות בירושלים היתה חוויה שיהודים רבים החליפו תמורתה חיים נוחים בהרבה בגולה. לא משנה כמה ניסו לערבב, לא הצליחו להסיט את העם היהודי ממטרתו- שיבת ציון ותחיית ירושלים. ירושלים, למרות ההיסטוריה המטורפת של ארץ ישראל, נשארה טהורה וזכה בעיני העם היהודי שחלם עליה, וחלומות כנראה אינם מתלכלכים. לא ניתן לחקות את ירושלים וגם כאשר ניסו למחוק את החלום עם ״חומצות״ שונות ומשונות, התוצאה תמיד היתה אחת- ״אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני״. תשאלו את החברים שלכם מה לדעתם הוא לב האומה, נראה מה הם יגידו. הכנסת? בג״ץ? צה״ל? ואולי יאיר לפיד? אין מה לעשות- לב האומה זה הכותל, לב האומה זו העיר העתיקה, לב האומה זו ירושלים. וירושלים היא לא בקעה פינת רחביה, לא חברים. את זה תקראו מקסימום בעיתונים. תשאלו את החברים שלכם, עם יד על הלב, נראה מה הם יענו. שנזכה בעז״ה לגאולה מלאה של ירושלים עיר הנצח, של הר הבית, של חברון עיר האבות, ונסיים בברכת לשנה הבאה בירושלים הבנויה. |