כותרות TheMarker >
    ';

    הבלוג מאס בשמו הקודם

    0

    שינוי דחוף

    18 תגובות   יום ראשון, 23/12/07, 17:37
    אני שמה את הכבוד בצד כרגע. יוצא שאין לי מילה.אמרתי שאני מתחפפת מכאן. במקום זה אני מוציאה פוסטים כאילו אני פועלת יצור שהבוס הבטיח לה בונוס על זריזות. אני אקבל בונוס על זיוני מוח. זריזים בטח זריזים. אבל זה מצב חירום. אז אני מרשה לעצמי. פעם ראשונה שאני אומרת בפה מלא. תנו לי תחבושת. תנו לי יוד. עד היום כשקראתי על מכאובים של אחרים בגלל עיניינים של בינו לבינה לא יכולתי להרגיש כלום.באמא שלי שחיפשתי מינוח אחר. אולי אפשר עיניינים בין פות לפין. זה גס. זה בוטה. זה מתאים לי. העיניינים האלה, איך שלא יקראו להם לא ריגשו לי את קצה התחת. לא אמפתיה .זה בטוח. תבכי לחברה שלך. לכרית שלך. מה את מייגעת אותי. אני מוכנה לשמוע על בעיות שיש לך עם עצמך. עם הדימוי העצמי הדפוק שלך. עם אמא שלך. אבא שלך. הסבתא הנכחדת שלך. רק לא אהבה. אבל האמת עתיקת יומין. זה ברור לי עכשיו יותר מתמיד. אל תדון את חברך עד ש. ואני הגעתי למקומה. לא אהבה. אפילו לא התאהבות. ניצן. עובר בן יומיים. לא משנים הפרטים. התחושה. זה העניין. שונאת להרגיש מטומטמת. מזולזלת. אני יודעת שאין מילה כזאת אבל היא מצחיקה אותי קצת. צנח לו זלזל איך אני לא יכולה להתאפק. להתמקד. אבל האינפנטיליות הזאת מצילה אותי. החשק הזה. להתבזות. לא לקחת את עצמי ברצינות. אבל רק לי מותר. המסיבה היא שלי ורק שלי. מסיבת הטימטום והכלום.  יש לי כרית. אבל אני לא רוצה להכתים אותה. החלפתי לה ציפית מהממת אתמול. בשבילך. אפילו שאתה לא מאמין לי עכשיו. לא מאמין לעצמך. עוד לא בטוחה מה אתה יותר. נעלב ממני או שחקן רב פנים.איך. איך אחרי הכל אני זאת שיוצאת פארשית. יהיו פה מכות עוד מעט. תתפסו מקום טוב בזירה. תגידו שאני שלחתי אותכם. אני יודעת שאני ארביץ לעצמי אחרי הפוסט הזה. מה זה העצב הזה. מה זה הרחמים העצמיים האלה. הרי רק לפני כמה שעות רציתי לנשק את המראה. יכול להיות שיודית צבעה לי גם את הלב. או שזה אתה.               
    דרג את התוכן:

      תגובות (18)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/1/08 22:22:

      מרגיש את הכאב והדכדוך והשנאה העצמית שהביאו לכתיבת הפוסט הזה אז

      והיום? גם היום את סובלת כשאת מסתכלת במראה?

        26/12/07 20:32:
      בקרוב.בקרוב.
        25/12/07 21:18:

      זה מדהים, הכושר שלך להתקרב עד ולהתרחק מ... הכל בקטע אחד.

      לעצמך את מרביצה, והחברים שלך כאן מנסים לגונן. תראי כמה חום שולחים לך כולם.

      ספרי לנו סיפור שיעלה חיוך על פנייך. לפחות לנסיון, תרגיל.

        25/12/07 18:00:
      מותק. רק עכשיו ראיתי את התגובה. את מצחיקה אותי גם. אם את בזבל איך זה שאני לא רואה אותך?! נשיקות, בובה.
        25/12/07 09:43:

      עיוני

      את מצחיקה גם כשאת עצובה.

      פיירו אחת.

       

      מה שכן הצלחת. לצבוט קצת. אולי בפינצטה, אבל הצלחת.

       

      נשיקות לאיברי הדימעה,

      אם את צריכה אותי,

       

      אני כהרגלי,

       

      בזבל.

       

      נשיקה

        24/12/07 03:20:

      מאמי. אתה בקומבינה ת-מ-י-ד!!!!!!!!

        23/12/07 23:46:

       

      צטט: סירין 2007-12-23 21:15:03

      איזה מתוקה, אלוהים!!!!!  תאמיני לי, לא צריך אף אחד. רק בנות.

      אבל  אני  יש  בי  נפש  של  בת.

      סירין  שלי, שלא  תעזי  לשכוח  את  הימים  האלו.

        23/12/07 22:27:

       

      צטט: הדר בר-אל 2007-12-23 21:49:31

      אין גאולה למזלזלים. אחותי שלי. אין נחמה ואין תקנה.

      מה זה עוזר לי אוחתיונת. מה זה עוזר.

        23/12/07 22:22:
      סמדר. את לא יודעת איזו מחמאה נסתרת הבאת עכשיו.בתור אחת שמאשימים אותה חדשות לבקרים שהשמש זורחת לי מהתחת, מה שנכון אגב, אני מבסוטית מאד שאני מצליחה לכתוב גם בשבילך וגם בשביל עוד כמה. אולי. עשי בפוסט שלי כרצונך. מתנה ממני. ובעניין הכוכב - ראיתי שנוסף עוד אחד, אבל אני לא מצליחה לראות ממי זה...אז תודה בכל מקרה, בעיקר על המילים המקסימות.
        23/12/07 21:51:

      סניוריטה, נו מה...זה שהשם שלך מתחיל בס' אומר שאת כותבת עבור שתינו ?

      רק חסר היה שתכתבי שצואר הרחם  הופך לפרקים לצוואר הבקבוק של חוויותינו , תחושותינו לסיפור היותנו...קראתי ואקפוץ לביקור ולקריאה חוזרת ...בידידות שלך ס'. (לחדשה כמוני בשכונה אולי תגידי מאיפו להביא לך את הכוכב שאני רוצה להעניק לך ?) לא רואה אייקון שכזה..

        23/12/07 21:49:
      אין גאולה למזלזלים. אחותי שלי. אין נחמה ואין תקנה.
        23/12/07 21:25:

       

      צטט: whiteangel 2007-12-23 18:51:05

      חיבוק קטן

      כי אין לי מילים

      למה קטן? אולי כי את לא יכולה להקיף אותי:-))    תודה מותק.

        23/12/07 21:22:

       

      צטט: שולמית אפפל 2007-12-23 18:54:15

      ולמען הסר ספק, ז'אנה היה מחזאי ענק וסופר גדול, עצם היותו הוא כתב אשמה נגד הבורגנות. זכיתי לראות ולשמוע ראיון איתו- גבר מדהים שלא היה אוהב אותי כי הוא  אהב גברים. איריס , מ ח מ א ה! 

      חסכת לי גיחה לגוגל:-)), אני נופלת מהשיוך...ונופלת.....ונופלת. את יודעת כמה זה בא לי בזמן, נכון?  תודה יפתי.נשיקה

        23/12/07 21:15:

      איזה מתוקה, אלוהים!!!!!  תאמיני לי, לא צריך אף אחד. רק בנות.

        23/12/07 19:28:

      בגולף יש מבצע על ציפיות, 4 ב- 10, עליי. אם זה מה שישאיר אותך פה אני קונה גם את הפוך.

      ביטלתי פילאטיס, יש סידור לילדים, אוכל חטיפים מול המחשב. מחכה בקוצר רוח.

        23/12/07 18:54:
      ולמען הסר ספק, ז'אנה היה מחזאי ענק וסופר גדול, עצם היותו הוא כתב אשמה נגד הבורגנות. זכיתי לראות ולשמוע ראיון איתו- גבר מדהים שלא היה אוהב אותי כי הוא  אהב גברים. איריס , מ ח מ א ה! 
        23/12/07 18:51:

      חיבוק קטן

      כי אין לי מילים

        23/12/07 18:47:
      איריס, חמודה שלי. את ז'אן ז'אנה של הקפה. נדבר הערב?

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      איריס ב.נ.
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין