חגיגת הגבינות ומוצרי החלב כבר כאן, אבל יש מי שאצלו לא הכל לבן-לבן. חמישה אחוזים מהאוכלוסייה בישראל סובלים מרמות שונות של אלרגיה לחלבוני החלב, וקרוב ל-70 אחוז ממנה לוקים באי סבילות ללקטוז (סוכר החלב) ברמה כזו או אחרת. אלה וגם אלה נאלצים לבדוק כל מאכל חלבי, ופעמים רבות להסתפק בתחליפים מסוגים שונים. לא נורא אבל גם לא נעים, ולפעמים אפילו עלול להיות מסוכן. ה"מדריך השבועי" עם כל מה שצריכים לדעת על רגישות לחלב ולמוצריו ועל רגישות ללקטוז, שהיא, אגב, רגישות שונה לגמרי. 

אי אפשר בלי חלב. הוא מכיל תערובת של חלבונים מסוגים שונים, מינרלים, סוגי שמנים שונים, ויטמינים ופחמימות. המגוון הגדול של החלבונים המצוי בחלב מורכב מהרבה מאוד חומצות אמיניות הכרחיות, שמקנות לחלבונים הללו ערך ביולוגי גבוה. סוכר החלב (לקטוז) משפר את ספיגת הסידן, וכנראה גם את ספיגת הזרחן, בעיקר אצל תינוקות. שומני החלב מהווים מקור אנרגיה. הם גם מספקים חומצות שומן הכרחיות, כולסטרול וויטמינים. המינרלים העיקריים המצויים בחלב הם סידן וזרחן. הסידן חיוני לתקינות השלד, למניעת לחץ דם, ונראה שיש לו גם תפקיד במניעת סוגי סרטן שונים. החלב מכיל מינרלים נוספים כמו כלור, מגנזיום, אשלגן, נתרן וגופרית ולמעלה מ-100 יסודות קורט. החלב גם מכיל את כל הוויטמינים, הן את אלו המסיסים בשומן והן את המסיסים במים. חלקם מגיעים בכמויות גדולות וחלקם בכמויות קטנות ולא משמעותיות. וכל השפע הזה מתחבא בתוך שקית אחת שעולה חמישה שקלים בלבד, אבל יש מי שבכל זאת לא יכול להפיק ממנה את המירב. למרות יתרונותיו הרבים והמוכחים, הוא לא מתאים לכולם. לא מעט אנשים מגלים רגישות ברמה זו או אחרת לחלב, סובלים מאי סבילות ללקטוז וכל לגימה קטנה של שוקו מעוררת אצלם פרץ של התקפות מעיים, כאבי בטן, כאבי ראש, חום גבוה, חולשה, פריחה בעור, דפיקות לב מואצות ואסטמה. תופעות הלוואי רבות ומגוונות, וכאמור — בדרגת עוצמה משתנות.

שימו לב: אי סבילות למזון ואלרגיה למזון הם שני מושגים שונים בתכלית, אם כי רבים מבלבלים ביניהם, וכך גם לגבי אלרגיה לחלבוני החלב מול אי סבילות ללקטוז. אלרגיה למזון היא תגובה לא רצויה של מערכת החיסון, המתבטאת בעיקר במערכת העיכול, הנשימה והעור, אך עלולה להתבטא גם במערכת העצבים המרכזית וברמות נוספות. סימני האלרגיה במבוגרים כוללים כאבי בטן, נפיחויות, בצקות, בחילות, הקאות, פריחות, גירודים, כאבי ראש, מתח ועייפות, ובילדים — נזלת ואסטמה. אלרגיה ניתן לאבחן באמצעות בדיקות מעבדה ומבחני עור. לעתים נעזרים גם בבדיקות בעור, במערכת הנשימה או במערכת העיכול בזמן שצורכים את האלרגן ובודקים את היעלמות התופעות עם הוצאת האלרגן מהתפריט.

קיימות שתי צורות אלרגיה למזון: האחת קצרת טווח, ובה תופעות האלרגיה מופיעות תוך זמן קצר לאחר צריכת המזון המכיל את החומרים שאליהם האדם רגיש, והשנייה ארוכת טווח, ובה התופעות מופיעות תוך שש עד 24 שעות לאחר צריכת המזון המכיל את האלרגן.

אלרגיה לחלבוני חלב פרה קשורה למערכת החיסונית, ונגרמת על ידי מפגש עם אחד מחלבוני החלב עם נוגדן. התגובה לחלבוני החלב היא קצרת טווח ומתרחשת תוך דקות ספורות מהחשיפה. מרגע שזוהתה האלרגיה ניתן להתגבר עליה בעזרת החלפת החלב בתרכובת היפואלרגית שאינה גורמת לאלרגיה.

תינוקות עד גיל שנה מקבלים פורמולה שבה החלבון עבר פירוק והחלבונים הקטנים יותר שנוצרו נסבלים על ידי התינוק. ב-80 אחוז ממקרי האלרגיה לחלבוני החלב בתינוקות, היא חולפת עד גיל שלוש. מה עושים? משתדלים ככל האפשר להזין את התינוק בחלב אם. ילדים ומבוגרים יכולים להשתמש בתחליפים לחלב פרה.

אי סבילות למזון היא תופעה שאינה קשורה לפעילות התקינה של המערכת החיסונית, ושכיחותה גדולה יותר מזו של אלרגיה למזון. אי סבילות לסוכר החלב (לקטוז) נובעת מירידה ביעילות הפרשת האנזים לקטאז האחראי לפירוק הלקטוז. אי סבילות זו מתבטאת בכאבי בטן, שלשולים וריבוי גזים, ויכולה לנבוע מחסר מולד בלקטאז (מצב נדיר), מחוסר משני בלקטאז, מצב שמתפתח בעקבות מחלות במערכת העיכול הפוגעות ברירית המעי הדק, או מחוסר ראשוני התפתחותי בלקטאז — מצב שבו האנזים מצוי בגוף, אולם רמת פעילותו נמוכה. מצב זה שכיח במיוחד בגיל המבוגר. אחוז הסובלים מהתופעה בארץ עומד על 40-70 אחוזים מכלל האוכלוסייה המבוגרת.

השיטה הטובה ביותר לאבחון אי סבילות ללקטוז היא אלימינציה — מוציאים את החלב ומוצריו מהתפריט ובודקים אם בעקבות זה נעלמות התופעות. על בעיית אי הסבילות מתגברים בעזרת שינויים בתזונה — מוציאים מהתפריט מזונות מכילי לקטוז, כמו חלב, או נוטלים טבליות המכילות את האנזים לקטאז המופק משמרים. רוב האנשים הסובלים מאי סבילות לסוכר החלב יכולים לצרוך כמות לקטוז יומית קטנה, השווה לכמות הלקטוז המצויה בשתי כוסות חלב, שכן אי סבילות ללקטוז אינה סיבה להימנע ממוצרי חלב. מרבית האנשים אשר סובלים מהתופעה, מסוגלים לצרוך כמות יומית המשתווה לזו שבשתי כוסות חלב (20 גרם לקטוז) בתנאי שהאכילה היא יחד עם ארוחה, ובתנאי שהכמות המקסימלית הנאכלת בבת אחת איננה עולה על כמות השווה לזו שבכוס חלב (10 גרם לקטוז) ורצוי אף קטנה מזה. בקרב הסובלים מאי סבילות ללקטוז יש לבדוק את כמות הסידן היומית הנצרכת, על מנת לוודא כי הכמות מתאימה להמלצות. בנוסף, קיים בארץ חלב דל לקטוז, המכיל רק אחוז אחד של לקטוז, לעומת חלב רגיל המכיל חמישה אחוזים ממנו. גם גבינת קוטג´ מכילה כמות לקטוז נמוכה ומוצרי חלב כמו יוגורט המכילים תרביות חיידקים, שבהם יש בין 2.5 ל-3.5 אחוזי לקטוז ונסבלים על ידי רוב הלוקים באי סבילות ללקטוז. אלו שמקור הבעיה אצלם היא באנזים הלקטאז יכולים, לאחר התייעצות עם רופא, ליטול כדורים המכילים את האנזים.

שביל החלב הסלול

♦ שתיית שוקו אינה בריאה ואינה מומלצת לילדים.

 לא נכון . כמות הקקאו בכוס שוקו נמוכה כדי לפגוע בצורה משמעותית בספיגת הסידן מהשוקו בשל החומצה האוקסלית שמצויה אמנם בקקאו ואכן פוגעת בספיגת הסידן, אך לא בכמויות המזעריות שהיא מצויה בכוס השוקו של הילדים.

♦ כוס שוקו מספקת מענה לצריכה המומלצת של מוצרי החלב ביום.

 לא מדויק . כוס שוקו ביום יכולה להיות דרך טובה לעזור לילדכם להגיע לצריכה המומלצת של 3-4 מנות מוצרי חלב ביום. שוקו מוכן מכיל הרבה חלב, עדיף להכין שוקו ביתי מכפית אבקה וכוס חלב וכמובן הטוב ביותר — לשתות חלב.

♦ תוסף סידן יכול להחליף באופן מוחלט צריכת מוצרי חלב.

 לא נכון . בחלב יש מרכיבים נוספים כמו חלבון, ויטמינים ומינרלים החשובים גם הם למניעת מחלות.

♦ החלב חשוב בעיקר לילדים, מבוגרים יכולים להסתדר גם בלעדיו.

 לא מדויק . חלב הינו מזון המכיל כמות גדולה של חלבון, סידן, ויטמיני A,D,E. סידן הינו מינרל חשוב בכל שלב בחיים לחיזוק העצמות והשיניים. סידן נמצא במוצרי החלב בכמות גדולה אך גם במזונות מהצומח כמו ירקות ודגנים מלאים. אך בירקות ובדגנים ישנם גם סיבים המפריעים לספיגת הסידן ולכן ספיגתו יעילה יותר כאשר מקורו ממוצרי החלב.

♦ חלב מגביר ייצור ליחה.

 לא נכון . אין הוכחה מדעית למיתוס בדבר הקשר בין צריכת חלב ומוצריו לבין מחלות דרכי הנשימה כמו נזלת ואסטמה. יחד עם זאת, במחקרים שונים תופעות במערכת הנשימה נצפו רק בקרב אנשים שנמצאו כאלרגניים לחלבון חלב. תופעות אלה הפסיקו מיידית עם הפסקת הצריכה.

♦ חלב עלול לגרום ליצירת אבנים בכליות.

 לא נכון . מזונות עשירים בסידן כמו חלב ומוצרי חלב מגינים מפני היווצרות אבנים בכליות. כאשר שותים חלב יחד עם מזונות המכילים אוקסלאטים כגון תרד, ירקות בעלי עלים ירוקים כהים, אגוזים, בוטנים, תותים, קקאו, שוקולד, בטטות, סובין ונבט חיטה, חצילים, פלפל ירוק וענבים אדומים, הסידן בחלב קושר את האוקסלאטים ומונע מהם להיספג. כתוצאה מכך פוחת הסיכון להיווצרות אבני סידן — אוקסלאט.

♦ אנשים בעלי רגישות ללקטוז צריכים להימנע ממוצרי חלב.

 לא מדויק. ישנם רמות של רגישות לסוכר החלב. ישנם אנשים שלא יכולים לעכל אפילו טיפה של לקטוז וישנם אנשים היכולים לעכל כמות מסוימת של לקטוז, במיוחד אם היא נאכלת בליווי מזונות נוספים. כמות הלקטוז משתנה בין מוצרי החלב השונים ונמצאת בכמות קטנה מאוד בגבינות קשות, חמאה וגבינות שעברו תהליך הבשלה. לכן על כל אחד מומלץ לבדוק מה סף הרגישות שלו, כיוון שמוצרי החלב הינם מקור חשוב לסידן.

♦ אנשים בעלי רגישות ללקטוז יכולים לצרוך מוצרים מחלב עיזים.

 לא נכון . חלב בקר, עיזים וצאן מכילים כמויות זהות של לקטוז, ולכן לאנשים בעלי רגישות ללקטוז מומלץ להימנע מחלב וגבינות רכות מכל סוגי הבקר והצאן.

כמה עובדות על אלרגיה לחלב

♦ התגובות האלרגיות והשלכותיהן שונות באופן מהותי וקליני מאיש לרעהו.

♦ אלרגיה לחלב ולמוצריו שכיחה מאד בישראל, ומתגלית בדרך כלל בקרב ילדים ואף תינוקות.

♦ אבחון אלרגיה למוצרי חלב, יעשה על פי רוב באמצעות מבחני עור. במקרים מסוימים אפשר להיעזר באבחון גם בבדיקת דם לגילוי סימני אלרגיה.

♦ האבחון שבין אלרגיה לחלב ובין אי סבילות ללקטוז היא מהותית וחשובה ביותר להמשך הטיפול התזונתי וההמלצות לטווח הארוך.

♦ התסמין הראשון אצל תינוקות אלרגיים לחלב יכול להיות יריקת החלב וסירוב לשתות. אצל מבוגרים הסימן הראשון יכול להופיע כעקצוץ על קצה הלשון.

♦ תגובה אלרגית לחלב יכולה להופיע באופן מיידי עם החשיפה לחלב או למוצריו ועד 24 שעות. ההבראה מהפגיעה במעי יכולה להימשך אף כמה חודשים לאחר האכילה הראשונית.

♦ אצל כ-70% מהתינוקות שאובחנו כסובלים מאלרגיה לחלב, חולפת האלרגיה מאליה עד גיל שלוש.