 יוסי גורביץ (מהבלוג "החברים של ג'ורג') מדווח:
הגעתי להפגנה של בן ארי בשכונת התקווה היום. הצטרפה אלי החברה שלי, גלינה. בן ארי הסית והסית והסית, בסגנון שקשה להחליט אם הוא יותר היטלראי או יותר שטרייכרי – מוטיבים של עשיית צרכים חזרו בדברים שלו ללא הרף – ובאיזשהו שלב גלינה התפוצצה וצעקה בתגובה משהו משלה. תוך דקות ספורות היא היתה מוקפת באספסוף זועם של כעשרים איש שקילל אותה, שהורכב בחלקו הניכר מנשים. מישהי שלפה תרסיס גז מדמיע – על כל פנים אני חושב שזה מה שזה היה, היא חשבה שזו סכין מקופלת, נחכה לתמונות – וקללות גזעניות ומיניות הוטחו בכיוון שלה ללא הרף. שוב ושוב איחלו לה שסודאנים יאנסו אותה, שאלו אותה אם היא שוכבת עם סודאנים. ילד בן 10-11 צרח עליה מטווח אפס שמה שהיא צריכה זה "זין של כושי." דיוויד שין צילם את כל העסק בווידאו, נראה מה יצא מזה.
מצדי, הייתי עסוק בעיקר בנסיונות לגרור אותה החוץ משם, ובהדיפת הידיים שנשלחו לכיוונה – היו המון מהם. היו גם יריקות. בשלב מסוים, כשבן ארי והקרקס הנודד שלו הלכו הלאה, הגיע שוטר לגלינה ולחש לה שהם מסתלקים משם וכדאי שגם היא תסתלק.
ניסינו לצאת, האספסוף צהל שעוצרים אותה, היו עוד יריקות וקללות. בדרך לתחנת הרכבת הותקפנו, פיזית ממש – מהלומות – על ידי איזה בריון, ואני, שניסיתי לעמוד בינו לבין גלינה אחרי שהוא הכניס לי איזו לאטמה בגב, החלטתי שאם הוא מנסה להוריד עלי עוד מכה, אני מכניס לו את החלק המתכתי של המצלמה ללסת ולוקח את הצ'אנסים שלי עם המשטרה.
זה לא קרה, הוא הסתלק, אנחנו המשכנו ללכת במהירות לעבר תחנת הרכבת, כשבכל כמה מטרים מישהו מקלל את גלינה. קבוצה של בני תשחורת צעירים המתינה לנו ליד התחנה, הרבה קללות מיניות, אחת מהן ניסתה להפיל את המצלמה של דיוויד. די ברחנו משם.
אז ככה נראה אספסוף יהודי גאה ועילג. גלינה חשבה שהיא תוכל להתווכח איתם, וניסתה, אבל אי אפשר להתווכח עם עשרים אנשים שצורחים עליך ללא הרף. בהתחלת ההפגנה, היתה איזו פסיכית שצרחה בכל פעם שעברו פליטים באזור "הנה הם, הנה הם, למה אתם נותנים להם ללכת."
זו הפעם הראשונה שראיתי המון מוסת וזועם מאז 1988, ואז הייתי צעיר וטיפש. זה מפחיד, מפחיד מאד. אין עם מי לדבר: אין מקום לטיעונים. הגזענות מפעפעת, והיא חוסמת כל דבר אחר. המפחיד ביותר היה שבעצם עשו לגלינה מה שהם טוענים שהפליטים עושים להם – ואף אחד, חוץ מאדם אחד, לא קם להגן עלינו. היינו בשוק התקווה, לעזאזל. מקום פומבי לגמרי, ואם מישהו רצה להגן עלינו, ואני רוצה להאמין שהיו כאלה, הוא פחד. |