הספן שלי הלך..

ובחוף קר כל כך  

רק רציתי קצת שקט

לא יכולתי סבול

טלטלות של דרכים.

נסיעות, והמון.  

חשבתי

כי אני ואפסי

עוד- - -

כי ביתי, מבצרי

מחשבותי

ורק רצוני... 

הוא הלך

והשלג נערם

ובאופק,

הותיר אחריו רק גלים

שנמהלו

בהמיית המילים - -

שלא נאמרו.

שעזבו. 

נותר לי

הגשר החסון

שבנה לי ביזע

בכפור.

הוא אמר

שאם אתחרט, הוא ידע

שזה יקרה.

היום או אתמול.

רצה להשאיר

פתח, דרך

לשובי אל עצמי.

ואז – כהשלג יימס

גם ליבי

ימצא עקבותיו.

כשיחזור,

הספן.