צטט: tal_riv 2012-06-27 17:55:57

כשימצא ההימור בו ההחזר הממוצע יעלה על 100% מההשקעה אשקול להשתתף בו :)

אם לא תשלח ב-100 ש"ח אז תחסוך 100 ש"ח

תודה על הביקור

עברנו כחודש אחרי המלחמה, עם התינוקת שנולדה בראשית מאי, כך שאת חוויית המקלט של בית התרבות לא חוויתי.

אם הייתי רואה תמונה של אבא, אפשר מאוד שהייתי נזכרת. אם יש לך ותרצה, שלח לי בפרטי 

צטט: razam-דודי רצם 2012-05-26 15:18:18

צטט: דיוטימה 2012-05-26 11:59:06

דודי, לעתים רחוקות קורה לי שאני צוחקת לעצמי תוך כדי קריאת סיפור והפעם זה קרה! אז הנה, אתה גם מספר בחסד!! עכשיו, שב על כסא [אתה בטח יושה אם אתה קורא את תגובתי, חחח] אם בשנים בשנת 67 עוד גרת באותו רחוב, כי אז היינו שכנים ! מספר שנים התגוררתי ב-הבנים 8 וכמובן שקניתי ירקות בשוק, אולי גם אצלכם ופעם אחת גם כרטיס פיס בבוטקֶה ההיא... היו זמנים... :-)

אכן הפתעה נעימה,במלחמת שש הימים היינו כולנו במקלט של בית התרבות,האם את עוד זוכרת?...

את לבטח קנית בשוק מאבי ז"ל  הוא היה מפורסם וידוע.

אנו גרנו ב-הבנים 2.אני שמח שזה העלה זיכרונות ...תודה לך

 

צטט: דיוטימה 2012-05-26 11:59:06

דודי, לעתים רחוקות קורה לי שאני צוחקת לעצמי תוך כדי קריאת סיפור והפעם זה קרה! אז הנה, אתה גם מספר בחסד!! עכשיו, שב על כסא [אתה בטח יושה אם אתה קורא את תגובתי, חחח] אם בשנים בשנת 67 עוד גרת באותו רחוב, כי אז היינו שכנים ! מספר שנים התגוררתי ב-הבנים 8 וכמובן שקניתי ירקות בשוק, אולי גם אצלכם ופעם אחת גם כרטיס פיס בבוטקֶה ההיא... היו זמנים... :-)

אכן הפתעה נעימה,במלחמת שש הימים היינו כולנו במקלט של בית התרבות,האם את עוד זוכרת?...

את לבטח קנית בשוק מאבי ז"ל  הוא היה מפורסם וידוע.

אנו גרנו ב-הבנים 2.אני שמח שזה העלה זיכרונות ...תודה לך

צטט: imsen 2012-05-25 00:01:19

הציורים שלך מדהימים. לא תמיד הבנתי איזה ירקות אלו, אך לדעתי אתה יכול למכור אותם...

את הציורים אני מציע בשוק למכירה ב-10 ש"ח והם עוד מתווכחים על המחיר... לפעמים אני  מציע מבצע"קנה ק"ג של שרי ותקבל ציור במתנה" לרוב השרי נמכר והציור נשאר...

צטט: שולה ניסים 2012-05-24 17:22:07

כבת להורים יוצאי עירק שבאו לכאן בתחילת שנות החמישים ושוכנו תחילה במעברות ולאט לאט התקדמו גם אני מכירה כל מיני סיפורים. ושמעתי על ה"וואוו" ( שועל ) שאכל את כל הבשר ששהיה מיועד לארוחת שבת. כך היה במעברה. אנשים פשוטים וקשי יום לא מורגלים להחזיק בידיהם ממון רב, ולכן כשהם זוכים זכייה ענקית חלקם לא יודעים כיצד להתמודד ו"מאבדים את הצפון". אני גם חושבת שבגלל השתייכותם למעמד חברתי כלכלי נמוך אין בסביבם מי שיידע להדריכם כיצד לפעול.חבל. היה גם מעניין לקרוא על חוויות מהשוק, פעם הייתי מסתובבת הרבה בשוק הכרמל וגם כן הייתי שומעת כל מיני דיבורים, היה מעניין. :)))))

אני מסכים אתך,יש הרבה סיפורים מעניינים...  השוק הוא תשקיף של החברה שלנו.

תודה לך.

צטט: שיח אחר 2012-05-25 21:11:45

אריאלה מתקשרת לאנשים ידועים מראש :)

מחשבה מעניינת... "קונספירציה"?.

צטט: ד'ר רותי לאופר 2012-05-25 16:33:06

אז אולי כדאי לקרוא את המהמר של דוסטוייבסקי, במקום לחכות לאריאלה..

אני מחכה לאריאלה גם כשאני לא שולח ...זה עדיף מלהיות בנעליו של גיבור הסיפור "המהמר",  לגיבור הסיפור הייתה אובססיה חולנית לכפות רגלים של נשים(פטישיסטי).

אם אינני  טועה... היה סרט על הנושא....

רותי ,תודה על תגובתך.

צטט: razam-דודי רצם 2012-05-24 14:17:42

צטט: אורה .ה. 2012-05-23 19:33:11

אמא שלי היתה אומרת ״כל אחד והמזל שלו״

גם אימא שלי אמרה. אולי הן אחיות

 

גם אימא שלי אמרה, אולי שלשתינו אחים.

צטט: ג.ע. 2 2012-05-24 00:33:46

דודי היקר, כהרגלך, יש לך סיפורים טובים מהחיים עם מוסר השכל. יש כמובן דימיון בין שני המקרים. במקרה של אלבז, זה ברור שהוא נוצל ורומה ולכן גמר את חייו כמו שגמר, ובמקרה של יוסף, בדקות שחשב שזכה ועוד לא ידע שרומה, גם הוא, עוד "לפני שקיבל כסף ליד", כבר עשה שטויות מרוב סינוור מהכסף. כך ששניהם בעצם הסתנוורו מהכסף. אלבז, מכסף אמיתי שקיבל, ויוסף, מכסף מדומה שחשב שקיבל. מסקנות: רצוי לא למלא טוטו/לוטו, אבל אם ממלאים, קודם כל לחכות לראות את הכסף נכנס לחשבון. לפני כן, לא לשנות כלום. וגם אחרי שרואים שהזכייה אמיתית והכסף נכנס לחשבון, לא להשתולל, לעשות תכניות לשימוש בכסף לטווח הקצר (רכישות דחופות) ולטווח הארוך - השקעות, אם בחשבונות הבנק ואם בנדל"ן למשל. בכל מקרה, חייך בשוק הומים סיפורים מעניינים מהחיים, ותמיד נחמד מאוד לקרוא אותם.

 אין ספק ,השוק מנפיק סיפורים מעניינים... יש מגוון גדול של אוכלוסיה וזה מאפשר לי להעלות ולשתף חלק מחוויותיי בחממה האנושית זאת . מה לעשות בכסף שמקבלים בבום!!! עדיין אין לי תשובה, אריאלה מהפייס לא אוהבת אותי...אולי משום שאני מזרחי

צטט: סטאר* 2012-05-24 14:37:53

דודי יקר, ( לפי התגובה שלך לאחאב) בהחלט מגיע לך פי שניים כוכבים  * ן *

ואוהבת את הסיפורים אוהבת  את האיור .....

בביקור שעשיתי בלאס-ווגאס התוודעתי לעוצמת ההשפעה שיש להימורים על האנשים.

טרוטי עיניים הסתובבו בין השולחנות ....ולא מבחינים אם אור יום בחוץ,או שכבר ירדה החשיכה  

אכן, כמו בכל דבר בחיים צריך לקחת את הכל במידה נכונה ...ויש כאלה שכושלים-

נופלים עם הכדור הלבן בחור הלא נכון  http://cafe.mouse.co.il/post/1665220/

כוכי היקרה, את תמיד מפתיעה אותי מחדש, מביאה לינקים שקשורים לנושא  ומעשירה אותי בתכנים נלווים .

אני שמח שהאיור מצא חן בעיניך לא פחות מהסיפור עצמו.

תודה לך.

צטט: שמעון (-: 2012-05-24 10:55:11

יופי של סיפורים !

שמעון,תודה לך

צטט: qi 2012-05-24 10:48:53

דודי, הסיפורים יפים וריאליים לחלוטין.

האיור, כמו תמיד מעורר מחשבה ולפחות אצלי

גם סוג של דיאלוג עם החשיבה האסוציאטיבית שלי.

פה, הרגליים במים, לקראת שקיעה, אבל למעלה שנורקל,

עדיין אפשר לעלות גם מהמעמקים.

ולעניין אריאלה? גם אלי היא לא התקשרה.

אולי היא בכלל המצאה? אתה מכיר מישהו שאליו היא כן התקשרה?

אכן הסיפורים הם מהחיים ולפעמים הם משעשעים... לצערי במקרה הראשון זה היה עצוב.

לגבי השנורקל: זווית שלא חשבתי והיא מעניינת...תודה לך.

לגבי אריאלה, אתמול היה לי שיחה שלא נענת,אולי זאת אריאלה?

צטט: Benj 2012-05-24 01:26:18

לשלוח טוטו לוטו ופיס זה לסמוך על אחרים.

אין לי בעיה לסמוך על אחרים, רק שזה יגיע...

דודי יקר, ( לפי התגובה שלך לאחאב) בהחלט מגיע לך פי שניים כוכבים  * ן *

ואוהבת את הסיפורים אוהבת  את האיור .....

בביקור שעשיתי בלאס-ווגאס התוודעתי לעוצמת ההשפעה שיש להימורים על האנשים.

טרוטי עיניים הסתובבו בין השולחנות ....ולא מבחינים אם אור יום בחוץ,או שכבר ירדה החשיכה  

אכן, כמו בכל דבר בחיים צריך לקחת את הכל במידה נכונה ...ויש כאלה שכושלים-

נופלים עם הכדור הלבן בחור הלא נכון  http://cafe.mouse.co.il/post/1665220/

צטט: הקשתית 2012-05-23 20:38:27

כל כייף לחזור ולקרוא אותך מחדש דודי...(מצטערת שלא הספקתי לפני כן) הרבה מוסר השכל בסיפוריך,כרגיל :-) ד"ש משולה,שמחכה לחוויות ותמונות מהאירוע...

בבוא העת אני מעלה תמונות של החתונה  בינתיים , אני שמח שאהבת את הסיפורים.

תודה לך נחמה.

צטט: א ח א ב 2012-05-23 20:05:02

שנים במחיר אחד.
יופי של סיפורים.

ובאמת - כל אחד והמזל שלו.

חסכתי לקפה ,שלחתי שני סיפורים במחיר אחד בשיטת צמצום,אולי המזל יבוא ואקבל פי שתיים כוכבים

צטט: ד. צמרת 2012-05-23 20:02:18

פעם היתה תופעה שהעשירים קנו מהעניים את הזכיה בכדי להלבין ת'כסף. אבל כיום משלמים מס על הזכיה וכנראה כבר לא כדאי.

לא שידוע לי,אך אני משער שזה היה כפי שכתבת, תודה על התגובה.

צטט: אורה .ה. 2012-05-23 19:33:11

אמא שלי היתה אומרת ״כל אחד והמזל שלו״

גם אימא שלי אמרה. אולי הן אחיות

צטט: sari10 2012-05-23 19:28:08

דודי!!!!!!!!!

אהבתי,

אהבתי,

אהבתי

את הסיפור הראשון, השני והאיור!

~~~~

הסיפור הראשון - כמה שזה עצוב.

כן, אני חושבת שצריך לחלק את הזכייה.

אנשים שלא מורגלים בכאלו סכומים? בד"כ זה נגמר לא טוב.

~~~

הסיפור השני - אוי . . . ממש לא נעים.

מזל שלא קיבל התקף לב . . .

אכן החלק הראשון מאוד עצוב,  זאת לא פעם הראשונה ששומעים על אדם שזכייתו היא  גם קללתו.

בחלק השני, הייתי צנוע בכתיבתי לגבי תגובתו למתיחה...התגובה היית חריפה יותר...

תודה לך שרי.

צטט: 3celine 2012-05-23 19:31:10

כדי להצליח עם זכיה צריך להיות עם ראש של איש עסקים או עצמאי ולכן זה מחריב בתים.האיור בהתאם

מסכים ב100 אחוז עם דבריך, תודה

דודי, הסיפורים יפים וריאליים לחלוטין.

האיור, כמו תמיד מעורר מחשבה ולפחות אצלי

גם סוג של דיאלוג עם החשיבה האסוציאטיבית שלי.

פה, הרגליים במים, לקראת שקיעה, אבל למעלה שנורקל,

עדיין אפשר לעלות גם מהמעמקים.

ולעניין אריאלה? גם אלי היא לא התקשרה.

אולי היא בכלל המצאה? אתה מכיר מישהו שאליו היא כן התקשרה?

שנים במחיר אחד.
יופי של סיפורים.

ובאמת - כל אחד והמזל שלו.

דודי!!!!!!!!!

אהבתי,

אהבתי,

אהבתי

את הסיפור הראשון, השני והאיור!

~~~~

הסיפור הראשון - כמה שזה עצוב.

כן, אני חושבת שצריך לחלק את הזכייה.

אנשים שלא מורגלים בכאלו סכומים? בד"כ זה נגמר לא טוב.

~~~

הסיפור השני - אוי . . . ממש לא נעים.

מזל שלא קיבל התקף לב . . .