בעינים,  אינך רואה פתאום מהרגע לשניה  וזה קרה לי במלואים בחידוש צניחה שיגרתי ורגיל. יצאתי מהמטוס  לפקודה קפוץ, ואז בשניה אחת גורלית, הרגשתי סבתא שלי רואה כוכבים. היה לי הבזק אדיר, פיצוץ נוראי בעין,  כאבי תופת, ואז כמו סמרטוט  ירדתי, גלשתי צנחתי בלי הכרה עד שהתעוררתי  מהחבטה החזקה שחטפתי במיפגש עם האדמה.  רציתי לחזור  ולא להרגיש כלום, כלאמר לא להתעורר כי הכאבים בעינים היו כאבי תופת. הבנתי שאני לא רואה שום דבר, ככה בשניה של צניחה לא מוצלחת, פתיחת מיצנח לא תקינה,   מחבטת המצנח כשניפתח בעוצמה ונחבט בעיני השד יודע איך, הלכה לי  הראיה. שמעתי לידי על האדמה מישהו צועד מישהו, מהחברה שצנחו אתי. שאלתי אותו מיהו והוא ענה לי שהוא הרופא הגדודי. ספרתי לו, שאני   פצוע בעיני  ולא יכול לראות,  ובקשתי את עזרתו בטיפול ופנוי לבית חולים. ואמנם, יחד עם עוד כמה שלימזלים  פצועים  מאותה צניחה היגענו לטיפול בבית החולים. לי איבחנו רישתיות שניקרעו,  חבשו לי את העין ונתנו לי זריקה להרגעת הכאבים. .ואז, למרבה ההפתעה, אמרו לי משהו הזוי ,מטורף ומפתיע ביותר. אתה יכול ללכת הביתה, יהי ה בסדר. לא הבנתי אבל היה לי מספיק שכל שלא להסכים ליהיה בסדר, והתעקשתי, והסכימו לאשפז אותי. לאט חזרה לי הראיה בעין השניה  שניפגעה פחות. בכל יום החליפו לי תחבושת וטיפלו בי   וכך חלפו כמה ימים כשאני שלא להדאיג את הורי, לא סיפרתי להם שאני פצוע, רק אמרתי שביקשו מאתנו  להישאר במילואים עוד מספר ימים. אבל,  על ממתקים  לא רציתי לותר וחפשתי מישהו שידאג לאספקת   ממתקים   שוטפת, וספר, ומצאתי את בן דודי שהוריו והוא גרו קרוב למקום.   בית החולים.התקשרתי למר בחור, ובקשתי ממנו שיביא לי משהו להעביר בו את הזמן אבל בטרם סיימתי לדבר, הוא מודיע לי בשמחה כי הורי כאן ממש בביתו, והם ניזעקו מבוהלים ,באו במהירות הבזק לבקר  ו..  העיקר שהען הפגועה חזרה גם היא לשתף פעולה ויכולתי כשהבראתי, לשוב ולראת בה. זהו חברים וניזכרתי  בסיפור בגלל כנס פלוגתי שאנחנו מקימים מחר,   כל טוב לקוראים  תודה ולהתראות.