| אני רוצה לכתוב מאסטר פיס. אני רוצה לכתוב את הפוסט שכולם ידברו עליו. אני רוצה 458 תגובות. אני רוצה דיון סוער שיתחילו מילותיי. שלי. אני רוצה ויכוחים, טוקבקים, נאצות, חיזוקים, the whole nine yards.. למה? כי אני זונה של תשומת לב. כולנו כאלה (למקרה שתהיתם). אז מה האפשרויות?
לחשוף את בני מעיי לפניכם באופן בלתי אמצעי. לחלק ממי שקורא פה בטח נדמה שכבר עברתי בשביל הזה. הו, כמה שהם טועים. קצה הקרחון. הרי בכל זאת יש פה גם רשת עסקית מתחת לביצה החברתית, אני באמת רוצה שלקוח פוטנציאלי יכיר את כל צפונותי?
סקס טוב לרייטינג. אז מה הבעיה? רייטינג זה נחמד, אבל גסויות (או פורנוגרפיה. בעצם ארוטיקה גם תופס) מייצרת תנועה, לא דיון. אני והדגדגן שלי בקשר טוב אבל את המניפסט כבר כתבה קארין ארד. מזמן מזמן... חוץ מזה, אם חושבים על זה עוד קצת - אנחנו חוזרים לטיעון הראשון. לוגיקה מעגלית. שיט!
לפתוח מלחמת עולם שלישית נגד שועי קפה מהוללים לבחירתי. זה בטוח יעשה את העבודה. במי לבחור? את מי שלא חביב עליי אני ממילא לא קוראת. שלא לדבר על זה שעם המזל שלי אני אחטוף תביעה מהגהנום. אני גם אפסיד. מה גם שעם כל הכבוד להיבריס, אין לי אנרגיה מיותרת לבזבז על רעות רוח. שוין, מה עכשיו?
במקום וזמן אחר יכולתי להניב סקירה מקיפה על תחלואי העולם, או החברה, או הנפש. אלא שזה לגמרי יחטיא את המטרה. כולנו סובלים מדפיציט ביכולת ההתמדה. לו אנחנו ויקטורייאנים יפי נפש ומחלצות עוד היה לזה סיכוי. אנחנו לא.
ובנימה אחרת לגמרי:
|
אודי ברוך
בתגובה על ככה סתם באמצע היום
תגובות (24)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה על המחמאה (?)
אם תשאל את חברי ואני סה"כ בקושי שלושה חודשים באתר עשיתי עד עשכיו (..) 2 תפוצות מצוצמצמות אישיות על 15 פוסטים.אתה הגעת אלי על תגובה שלי בפורום מאמנים (?).זה אוש שיש לך או אין. עד שאני מוציא פוסט הנשמה שלי יוצאת עם הביקורת העצמית שלי. שאל אותי מישהו איך אני כזה קטר שמביא תגובות עניתי לו "אנרגיות" .אנחנו מרגישים אם מול המסך נמצא מישהו אמיתי.זה נוגע באזור הפופיק ומתפשט במעגלים עד העין השלישית ומשם לאצבעות שמגיבות בבלוגספרה.
שלכם
האישון
הממ...
הבנתי.
תקשורת המונים, יח"צ.
נו, זה בדיוק המקום ממנו באה הפסקה האחרונה פה למעלה...
למה שתכתבי אין שום קשר, למחיאות כפיים שתקבלי.
בא נגיד שהחלק שמטריד אותי הוא הראשון - לכתוב את הפוסט המדובר.
עם שטפי התגובות אני כבר אתמודד :-)
תודה :-)
לא כול אחד יכול.
אני יכול להרגיע אותך, ולאמר, שלהיות למעלה בצמרת, זה תהליך שוחק ביותר, ובלי שום טעויות.
בלי שום טעיות ! את שומעת ?
תשבי ותגיבי כול יום למאה אנשים, אז תוכלי לקבל את מה שרצית.
אפילו לי לא תהיה סבלנות לקרוא את זה...
בקושי אני מצליחה פעם בחצי שנה למצוא מספיק אורך רוח כדי להתמודד עם אחד הפוסטים של אסף שגיב (המעניין ומקיף אך ארוך ומייגע)...
לפחות יצא לי משפט טוב
:-)
תודה על הביקור. ועל הירוק.
"במקום וזמן אחר יכולתי להניב סקירה מקיפה על תחלואי העולם, או החברה, או הנפש. אלא שזה לגמרי יחטיא את המטרה. כולנו סובלים מדפיציט ביכולת ההתמדה. לו אנחנו ויקטורייאנים יפי נפש ומחלצות עוד היה לזה סיכוי. אנחנו לא."
נו... ליאור, תכתבי כבר המאסטר פיס שלך... תנסי אותנו :)
תראי, לא בכח. אם יצא לך - תשתפי....
מניה, מור, קאנונג'י, אוליב, דב ונעמי:
תודה על הירק :-)
נו, אולי נקדם באותה הזדמנות את המחקר בתאי גזע וייחורי אדם.. חחח..
אבל באמת יש משהו בדברייך.
שיט. נצטרך לגנוז את המאסטר פיס.
הממ.. לא חשבתי על זה..
אני וסיינפלד, מה אתה יודע..
והתגובה משמחת לא פחות מהכוכב.
תודה דב.
תודה מותק,
דווקא די בסדר הכלים שלך..
:-)
מלא, מלא, מלא, מלא, מלאאאאא תשומת לב
אז הסיפור הבא יהיה על גואל נשך?
אגב שמות, את יודעת שנימיריה היא דמות של זאבה ב"שיר של אש וקרח"?
תודה בייב :-)
שאפו על הרמת הכפפה, אבל מה כבר אפשר ללכלך עליך?
שאתה מפרסם קטעים ארוכים שלוקח להם שעה לעלות?
אין בשר...
:-)
מי אמר שרמוצומי ולא קיבלה ?
אם בחנת את כל הנושאים לפוסט ומצאת שאין נושא ראוי, יכול להיות שמצאת את הרעיון לפוסט הזוכה: הפוסט על כלום.
ראי איך ג'רי סיינפלד התפרסם מ- The Show about Nothing.
ובאשר לחולצה: תיאוריה קונספירטיבית-משהו שפיתחתי טוענת שהמטרה היא בדיוק מה שקורה כאן: ליצור עניין במוצר. פרסום עצמי באפס מחיר.
והרעים מהקפה אומרים שאין לי כוכבים. אני כבר לא מבין מה קורה כאן. אבל כשיחלקו מחדש, אחד מהם יתנחל אצלך.
גם אני רוצה!
אז אולי נפתח מלחמה פיקטיבית בינינו?
אבל זו לא חכמה, זה את המאסטר פיס שלי שאני מחפשת.
עכשיו אני רק צריכה את ההשראה..
וחיבוק ענקי בחזרה.
גם לקטנה (מה שלומה?)
מתי אנחנו שותים בירה?
אני מנסה להחליט איך להגיב,
האם צריך לשעשע אותי או לבאס אותי שהפוסט הרציני הצחיק אותך?
אני אבחר להשתעשע ולחשוב שהוא הצחיק אותך משום שהוא כתוב נפלא אפילו שהוא על כלום...
אם הוא רווק הוא חייב להתחתן! הרי כתוב "to your wife"!!
קרעת אותי עם הניתוח המקיף של הוראות הכביסה..
הייתי אומר, אם את רוצה הרבה תגובות לפוסט,
תעשי לו יחסי ציבור, הרבה הרבה הפצות לכל מי שאי פעם שלח או לא שלח לך משהו כתוב אם בכלל.
ואחרי שהגיבו וענית להם, תעשי הפצה שוב של התגובות.
יש אחד, גדול, קוראים אותו אישון.
הוא מומחה בלהביא עוד ועוד אנשים..
לעומתו יש אחד, גם גדול, נודניק גדול, כל יומיים כותב פוסט ושולח אותו לרשימת התפוצה הגדולה שלו, וכנראה שגם לו זה עובד..
אז, לשנס מתניים, לשתות לחיים, ולהתחיל להפיץ את הבשורה לפי קפה דה-מרקר.
ובינתיים חיבוק גם לך וגם לשלך.. (-;
מיקי
חחח... לא יודעת מה הצחיק אותי היותר
הפוסט הרציני שלך,
או החולצה הזו,
שאני מאד סקרנית לדעת,
איזה מותג הוא כזה שוביניסט,
לכתוב שתפקיד האישה לכבס.
אגב, מה קורה אם זה שקנה את החולצה,
הוא רווק?
הוא יכול לתת את זה לאשתו של מישהו אחר?
או לעשות (את הכביסה) ביד ?