אני שוברת את הראש ותוהה מדוע, אם חוק לרון כל כך פוגע בנכים, הוגשה עתירה ליישום חוק לרון, ובין העותרים גם נכים. הנה דבריה של אחת העותרות לבג"ץ ליישום חוק לרון (מתוך גלובס, 2009): "כעת, לפי חוק לרון, נכה יאבד את הקצבה רק אם ישתכר 93% מהשכר ה...ממוצע במשק, כלומר כ-7,100 שקל. אם הנכה ישתכר 68%-93% מהשכר הממוצע ינכו לו 40% מהקצבה, ואם ישתכר 25%-68% מהשכר הממוצע ינכו לו 30% מהקצבה. לנכים שמשתכרים 21%-25% מהשכר הממוצע ינכו 10% בלבד מהקצבה, ואילו נכים המשתכרים עד 21% מהשכר הממוצע ימשיכו לקבל קצבה מלאה". http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000493476 תיקון: כעת, לפי חוק לרון, נכה בעל נכות רפואית של 70% ויותר יאבד את קצבת הנכות כבר לאחר השתכרות העולה על 60% מהשכר הממוצע במשק (כלומר אם ירוויח יותר מ-5,170 ש"ח). זה לא יהיה מידי. אם הוא לא עבר את הסך של 7,374 ש"ח, הוא יקבל במשך 3 שנים קצבת עידוד, ורק לאחר מכן תיפסק קצבת הנכות שלו. נכה בעל נכות רפואית זו שישתכר יותר מ-21% מהשכר הממוצע במשק (כלומר יותר מ-1,810 ש"ח), קצבת הנכות שלו תקוזז באחוזים שינועו בין 10% ל-95%. אבל זה לא רלוונטי, שכן כאמור, אם הוא ירוויח יותר מ-60% מהשכר הממוצע במשק, הוא יעבור לקצבת עידוד, וכעבור שלוש שנים תתבטל קצבת הנכות שלו. נשאלת השאלה, אם כן, מדוע היא ונכים נוספים עתרו לבג"ץ? ההשערה שלי: יש נכים שביטול של קצבת הנכות שלהם לא יפגע בהם באופן משמעותי. נכים אלה הם אקדמאים ובעלי משרות טובות ששכרן גבוה. סביר להניח שהם אינם תלויים בקצבת הנכות ובהטבות הנלוות לה כאוויר לנשימה, ושווה להם ליהנות משכר גבוה מאשר להרוויח פחות כדי לעמוד בתנאים של קבלת קצבת הנכות. אם ירוויחו בין 5,170-7,374 ש"ח הם יוכלו לקבל במשך 3 שנים קצבת עידוד לפני שקצבת הנכות שלהם תבוטל סופית. ומה קורה אם לאחר שלוש השנים האלה (שהמל"ל מכנה אותן בשם המטעה "רשת ביטחון") הם יפוטרו? מה קורה אם לאחר שלוש השנים האלה שכרם ירד בשל סיבה כלשהי? האם הם יוכלו לחזור ולהיות זכאים לקצבת הנכות? נראה שזה לא מטריד אותם. אחרת קשה להבין מדוע הם השתתפו בעתירה בטענה שאי יישום חוק לרון פוגע בהם. או שעומדים מאחורי זה סיבות ומניעים הנסתרים מעיניי. עינת קדם , צוות דוברות, ארגון הפעולה של הנכים. |