בעקבות כל ענייני החינוך התופסים פתאום את מקומם בראש מהדורת ההתלעלעויות של יונית לוי, מצורף קטע מתוך עבודה שכתבנו בלימודינו באונ'. העבודה הצבעונית והססגונית מתארת התנסות בהוראה בשני בתי ספר (ששמותיהם צונזרו לX ו-Y) במשך שנת לימודים אחת ושם הפרק המצורף הוא 'אופי התלמידים'. - - -
באופן כללי ניתן לאפיין את הרכב אוכלוסיית התלמידים בבית הספר XXX כבני טובים, "צפונים" בלשון העם. אין בבית הספר מעשי אלימות קיצוניים, לא נערכות קטטות או התגוששויות במסדרונות המוסד ובמהלך השנה החולפת לא נודעו מעשי ונדליזם חמורים, למעט אירוע אחד חריג. בשיעורים בהם נמצאנו, התלמידים התייחסו בכבוד משביע רצון למוריהם, אם כי לא נרשמה התייחסות רציניות באופן מיוחד למהלך השיעור. יצוין כי במרבית השיעורים ניכרה הערכה רבה של התלמידים כלפי המורה בידענותו המופלגת, ובסמכות שהפגין. ההשתתפות בשיעורים אינה גבוהה, דבר שנגזר מחוסר עניין אופייני של תלמידים בני עשרה, לגבי עניינים שמחוץ לעולמם רוגש ההורמונים. יחד עם זאת, בכל שיעור אכן ישנו גרעין קשה של מספר תלמידים אשר מעוררים את הדיון והמחלוקת, וכך ניתן לקבוע שמרבית השיעורים מתקיימים מתוך דינאמיקה חקרנית, הגם שזו אינה מקיפה את כלל המשתתפים בשיעור. התלמידים לבושים על פי צו האופנה הקטגורי, וניכר כי עולמם הרוחני נטוע היטב בתוך האווירה הכללית אותה משדר ערוץ 2 מדי ערב. החובה הבית ספרית לתלבושות אחידה, זוכה אצלם לפרשנויות מרחיקות לכת: מקום של כבוד אמנם נשמר לחולצת בית הספר, אך התלמידים מוסיפים אביזרים אופנתיים כדי להדגיש את ייחודם בתוך הסביבה הכללית.
בניגוד לחדשות המתרגשות עלינו בכל בוקר, ומזעזעות אותנו בדווחן על התנהגות פרועה ואלימה של בני נוער בשטח בית הספר ומחוצה לו, באירועים מסמרי אוזניים אודות סחיטות, איומים והתעללויות, הרי שתלמידי XXX התגלו לנו במזגם הנוח, באווירה החברותית השורה ביניהם ובקבלתם את האחר. תלמידי בית הספר בYYY, בעיקרם גם הם באים מן השכבות הסוציו-אקונומיות הגבוהות, וכפי שנוכחנו לדעת לשמחתנו, הדבר אינו עובר ללא יחס מצד המוסד. במקרה ספציפי אחד, מורה ששיעורו נגע בעקיפין בסוגיות של צדק חברתי, עצר וציין באופן מיוחד כי הנוכחים, כולל הוא עצמו, באים מרקע "פריווילגי" כלשונו, וכי יש לזכור שלצד זאת ישנם אנשים שאין להם. עוד בעניין זה, נזכיר כי על-פי התקנון של בית הספר, גם כאן מחויבים התלמידים לבוא בתלבושת אחידה הכוללת חולצת בית הספר ותקנות צניעות "בסיסיות". הרמה האינטלקטואלית בכיתות גבוהה מן הבינוני הממוצע הפושה במקומותינו. השתתפות התלמידים בשיעורים היא בתואם עם מידת העניין שמצליח לעורר המורה וניכרו הבדלים בולטים בין יחסם של התלמידים כלפי שיעורים שהועברו על-ידי מורים שונים. כאשר היתה השתתפות, האומרים את דבריהם לא פעם הצטיינו ביכולת ההבעה האוראלית, בשליטה בחומר ובמחשבה מקורית. נקרתה על דרכנו הזדמנות מיוחדת, להבחין באיכות התלמידים כאשר אחת הסטודנטיות שבתוכנית ההכשרה העבירה שלא כמתוכנן שיעור במחשבת ישראל לתלמידי מגמת פיזיקה. התלמידים שלא היו מורגלים בחומרים כגון דא, גילו הבנה, עניין וידע כללי מרשים שהיה רלוונטי לדיון בכיתה.
עוד בהקשר זה נזכיר את האווירה החברתית התוססת בבית הספר. בהפסקות (ולא פעם גם בשיעורים) נראים תלמידים ותלמידות רוחשים בשצף את המסדרונות והמדרגות, מתקבצים בחבורות עליזות ומלהגים להם וצוחקים בקולי קולות. משיחות עם תלמידים הוברר לנו כי השכבות מתפקדות כאטמוספירה החברתית העיקרית של תלמידי בית הספר, לצד מוקדים שוליים יותר כמו תנועת הנוער ומקומות הבילוי השונים. כל שכבה מחולקת לסקטורים על פי קודים המוכרים לתלמידים ונוגעים ללבוש, טעם, תחביבים ועיסוקי פנאי, יחס ללימודים ואופקים אינטלקטואליים. בתוך כך ניתן לשמוע את הרחש החברתי מזדמזם לו במתינות כאשר הנערים והנערות קובעים מפגשים לשעות אחר הצהריים, מחליפים רשמים מן הפגישות שהתקיימו, ומביעים דעות נמרצות וחריפות על התככים וההתרחשויות שבחייהם... |
כנרתשלי
בתגובה על כל כמה
כנרתשלי
בתגובה על שני חלומות
כנרתשלי
בתגובה על דאגו נפץ, חבקוה
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
טוב, דבר ראשון לא התרגזתי, זו היתה יותר הבעת פליאה על תמיהתך מדוע אין טוקבקים, ואני מתנצל אם רוח הדברים צרמה. כתבתי בתחילת התגובה, הקטע כתוב טוב, אכן משעשע משוחרר וכו', פשוט לא היתה בו שום אמירה רצינית שאפשר להתייחס אליה, ומצד שני הוא גם לא מספיק מצחיק כדי לכתוב - חחחחחחחח גדול!
אמממ.
ובכן. בכל זאת זו זירת בלוגים ולא אוניברסיטה.
יש בתיקיות המחשב שלי עוד עבודות רבות שהגשתי לאוניברסיטה (חלקן, אם יורשה לי, טובות ומעולות) ולא פרסמתי אותם כאן כי הן לא קשורות.
חשבתי שהלשון המשוחררת, החופשייה, עם דוק ההומור שנלווה לה תעניין מישהו, ובפרט כשהמדובר הוא בצפייה תרבותית.
כנראה שלא.
בסדר, לא צריך להתרגז.
שיר קצר לסיכום הפוסט
ולא טוקבקים
אין תגובות
תגובות אין
ולא גב
ולא אות
ולא תגובות
אין
אין.